דורון חרמוני
 | |
| לידה |
26 ביוני 1954 כפר סבא, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
24 ביוני 2016 (בגיל 61) זכרון יעקב, ישראל |
| לאום | ישראל |
| מקום קבורה | זכרון יעקב |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| תפקידים | פרופסור לרפואת המשפחה וחוקר. כיהן כראש החוג למדעי ההתנהגות בפקולטה לרפואה בטכניון, ראש החוג לרפואת המשפחה בטכניון, וראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטת תל אביב |
| בת זוג | מיקי חרמוני |
דורון חרמוני (26 ביוני 1954 – 24 ביוני 2016) היה רופא ישראלי, פרופסור לרפואת המשפחה וחוקר. כיהן כראש החוג למדעי ההתנהגות בפקולטה לרפואה בטכניון, ראש החוג לרפואת המשפחה בטכניון, וראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חרמוני נולד בישראל, ב-1973 התחיל לימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אותם סיים בהצטיינות ב-1976.מייד לאחר מכן התחיל לימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון, אותם סיים ב-1982 וראה עצמו כתלמידו המובהק של פרופסור טומי ספנסר[1].
קריירה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הסטאז' ביצע בבית חולים מאיר שבכפר סבא ואת ההתמחות ברפואת המשפחה עבר בשירותי בריאות כללית, במהלך ההתמחות עבד כרופא בקיבוץ מגן ובנתיבות, עבר לצפון והיה רופא הקיבוץ בגעתון, מ-1986 ועד לשנת 2001 רופא במעגן מיכאל והחל ב-2001 כרופא בכפר ויתקין. החל ב-2005 עבד הן כרופא משפחה במרפאה עצמאית בזכרון יעקב והן כבקר רפואי במחוז שרון-שומרון של שירותי בריאות כללית.
קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2000–2006 כיהן כראש החוג למדעי ההתנהגות בפקולטה לרפואה בטכניון.
בשנים 1998–2000 ו-2005–2007 כיהן כראש החוג לרפואת המשפחה בטכניון.
בשנים 2001–2005 היה מנהל המחלקה לרפואת המשפחה של מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית.
ב-2008 מונה למרצה בכיר בפקולטה לרפואה בתל אביב וב-2015 מונה לפרופסור ויו"ר החוג לרפואת המשפחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב[2], תפקיד אותו מילא עד פטירתו.
בסולם האקדמי כיהן בתפקידים רבים ממדריך קליני לסטודנטים במרפאה שלו ועד מדריך מתמחים. ריכז קורסים ופיתח קורסים חדשים. מילא תפקידים שונים בוועדות שונות בפקולטה לרפואה בטכניון ובמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נשוי למיקי, אב לשלושה בנים ובת.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1985 קיבל חרמוני את פרס נשיא המדינה יחד עם חבריו לפרויקט "פעילי בריאות בנתיבות": ד"ר אלחיאני, ד"ר מנקוטה, ד"ר סיוון, ד"ר קולנדר. - יוזמה ייחודית שזכתה להוקרה והכרה בישראל ומחוצה לה.
מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חרמוני היה חוקר מושבע ופרסם יותר מ-70 מאמרים בעיתונות המדעית המבוקרת, 55 מהם מאמרי מחקר מקוריים. תחומי המחקר שלו היו מגוונים ביותר וכללו בין היתר: רפואת משפחה, מעורבות הקהילה בקידום בריאותה, דיכאון במרפאות בישראל ובמדינות אחרות בעולם, השפעות קורס של פעילי בריאות על הידע בשימוש אנטיביוטי, אפיון סיבות לכישלון ביצוע תורי המשך במרפאות בישראל, שיטה מהירה לאבחון דלקת גרון סטרפטוקוקלית במרפאות, מעקב של 16 שנים על תמותה בכפר אחד בישראל, רפואה אלטרנטיבית או משלימה, שינוי גישה בלימוד סטודנטים לרפואה במרפאות, ידע וגישות בנוגע ל- HIV\ AIDS בקרב סטודנטים לרפואה, אקולוגיה של טיפול רפואי בקרב טייסי חיל האוויר.
מחקרים בתחומים קליניים: כאבי גב תחתון וגישות טיפול, טיפול בחולי סרטן, סוכרת, קרדיולוגיה, שברים בירך.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Halamish, L. D., & Hermoni, D. (2007). The Weeping Willow: Encounters with grief. New York, NY: Oxford University Press.
- לין חלמיש ודורון חרמוני הערבה הבוכייה - מפגשים עם אבל ואובדן, הוצאת מערכת, 2010, תרגום מאנגלית - אינה קפלן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחקר - הישרדות חולי סרטן טמונה בקשר האישי של החולה עם הרופא - מנטה
- אבלים
- יאיר לוי - הגעגוע יישאר (לזכרו של דורון חרמוני) - טקסט, ביצוע
- הערך "לזכרו של דורון חרמוני", באתר ויקירפואה
- הערך "רשימת פרסומים של פרופסור חרמוני", באתר ויקירפואה
