דורון לוריא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורון לוריא
דורון לוריא.png
לידה 18 באפריל 1950 (בן 71)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע היסטוריון אמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג איה לוריא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דורון לוריא (נולד ב-18 באפריל 1950) הוא מרצה, אוצר וחוקר אמנות. מומחה למוזיאולוגיה, לאמנות אירופאית ולחקר האותנטיות של יצירות אמנות. שימש כאוצר בכיר לאמנות וכרסטורטור הראשי במוזיאון תל אביב לאמנות עד 2017.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורון לוריא נולד בתל אביב והוא בוגר בית הספר "תיכון חדש" בעיר. בשנת 1975, קיבל תואר בוגר מטעם המחלקה לעיצוב גרפי באקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" בירושלים. לוריא למד רסטורציה באמסטרדם (1975-1977) והתמחה בחקר האותנטיות של יצירות רמברנדט, אצל פרופ' ארנסט ון דה ווטרינג (Ernst van de Wetering), גדול המומחים בעולם בתחום וברומא (1977-1978), עם התמחות בציור איטלקי מן המאות 16-17 וברסטורציה של פרסקאות. בשנים 1978-1979, התמחה ברסטורציה של תמונות בלונדון. לוריא למד לתואר שני (.M.A‏, 1992) ושלישי (2000) בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב והגיש עבודת דוקטור שנושאה "התופעה של זיוף תמונה על תמונה אחרת".

מאז 1979 עבד במוזיאון תל אביב לאמנות, תחילה כרסטורטור, לאחר מכן כרסטורטור ראשי (משנת 1984) ומשנת 1988 גם כאוצר לאמנות המאה ה-16 עד המאה ה-19. בשנים 2007-2017 כיהן לוריא כאוצר בכיר לאמנות וכרסטורטור הראשי של מוזיאון תל אביב. במסגרת עבודתו זו, אצר לוריא 36 תערוכות וכן ערך את שנתוני המוזיאון בשנים 1997 ו-2002.

לצד עבודתו ארוכת השנים במוזיאון תל אביב לאמנות, משמש דורון לוריא כיועץ, אוצר ורסטורטור עצמאי בארץ ובעולם ופעיל במגוון תחומים נוספים. במשך שלוש שנים (2005-2008) ערך והגיש את התכנית "ציפורי לילה משחזרות" בגלי צה"ל, לימד ומלמד במוסדות שונים בהם: החוג לתולדות האמנות והפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בה לימד את המקצוע "חוק ומשפט באמנות", בהזמנתו של פרופ' שלמה גיורא שוהם (חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה), במוזיאון תל אביב ובאוניברסיטה הפתוחה, בנושאי: מוזאולוגיה, אוצרות, התפתחות המוזאונים, רסטורציה, טכניקות באמנות, האותנטיות של יצירות אמנות ועוד. עד שנת 2019, היה לוריא חבר ב"קודארט" (CODART – Dutch And Flemish art From The Low Countries) - הארגון הבינלאומי למומחים לאמנות הולנדית של המאה ה-17 ומשנת 2005, הוא מכהן כיו"ר הוועדה להכרה ברסטורטורים, מטעם משרד התרבות.

לוריא פרסם עשרות מאמרים בתחומי התמחותו, 25 קטלוגים של תערוכות אותן אצר ושלושה ספרים: "חשיפה כפולה", "רמברנדט – מיתוס מול מציאות" (שניהם בהוצאת מפה) ו"בת אבודה" (בהוצאת מודן). כמו כן ערך מדעית את הספר "הבלש הצעיר והשוד הגדול במוזיאון" (מאת: אנה נילסן. הוצאת כנרת-זמורה ביתן).

בשנים 1980-1994 שר במקהלה הפילהרמונית תל אביב.

אשתו, האוצרת ד"ר איה לוריא היא מנהלת מוזיאון הרצליה מאז 2014.

רשימת תערוכות באוצרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון תל אביב לאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991: "איזאק לויטן".
  • 1992: "לאון באקסט - היפהפייה הנרדמת" (יחד עם ח. כרמלי).
  • 1992: "רסטורציה וחשיפה - חמש תמונות דיוקן ישראליות כפולות משנות העשרים".
  • 1993: "חמש תמונות פלמיות מתחילת המאה ה-17" (רובנס, ון דייק, יאן ברויחל).
  • 1994: "דיוקנאות משפחה הולנדיים במאה ה-17".
  • 1995: "ון דייק ותקופתו" (יחד עם נ. לב).
  • 1997: "יאן ליוונס - עקידת יצחק".
  • 1998: "מחדר פלאות למציאות מדומה" (יחד עם ש. מאירי).
  • 1998: "יוזף ישראלס - על החיים ועל המוות".
  • 2000: "מפלאי המזרח: ציור הודי-מוגולי מאוסף חלילי".
  • 2002: "על כל פנים" - 4000 שנות דיוקן, מהעת העתיקה ועד ימינו.
  • 2003: גויה - "לוס קאפריצ'וס"
  • 2003: "מהנאו-קלאסיקה לרומנטיקה - אמנות בשנים 1750-1850"
  • 2004: "רמברנדט - 100 תצריבים" (בשיתוף עם בית רמברנדט, אמסטרדם)
  • 2004: "אירוסים, נרקיסים ופרפרים - עיצובי הזכוכית של אמיל גאלה"
  • 2005: "איזידור קאופמן”
  • 2005: "חד גדיא - הגדות של פסח"
  • 2005: "מלכים בשר ודם - התנ"ך באמנות המאות 16-19"
  • 2006: "פאם פאטאל – האשה ההורסת"
  • 2007: פורצלן "מייסן" מאוסף גרטנר
  • 2009: אמנון דוד ער – ציורים.
  • 2009: "עמק – בדרך לכפר יהושע": ציורי אלי שמיר.
  • 2011: אנסלם קיפר: "שבירת הכלים"
  • 2011: "במקום שבו ברושים עומדים" - תערוכת זיכרון לפרופ' מרדכי עומר
  • 2012: "כולם היו בניו - שושלת ברויגל"
  • 2013: "אנג'ליקה שץ – בת אובדת, בת אבודה"
  • 2014: "דלפט כחול-לבן"
  • 2014: סיגל צברי: "ניגון של עשב"
  • 2014: אורי גרשט: "רסיסים"
  • 2015: ליאוניד בלקלב: "חוקר דיוקנאות אובססיבי"
  • 2016: סיפור רוסי (הדיוקן הרוסי – מפוטין ועד רספוטין)
  • 2016: עופר רותם (פרס שיף)
  • 2016: זיוף?
  • 2017: "להזהיב את החבצלת" (כפתורים וחפצים אחרים)
  • 2017: פאטמה שאנאן (פרס שיף).
  • 2019: "עשור לפרס שיף"

תערוכות בחללי אמנות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010: "אלברט רובין"- תערוכה במשכן לאמנות עין-חרוד (יחד עם ד"ר גליה בר אור)
  • 2021: "ברלין- יפו"- תערוכת יחיד לרוני טהרלב. גלריה "רוטשילד" תל אביב.

רשימת פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. "משמר הלילה חוזר" (הרסטורציה לתמונה "משמר הלילה" באמסטרדם), מוסף הארץ, 2.4.1976.

2. "רמברנדט והסריס הכושי", מוסף הארץ, 25.6.1976

3. "נקמתו של הזייפן" (האן ון מייחרן), מוסף הארץ, 18.3.1977

4. "התאווה למוות" (וינסנט ון גוך), מוסף הארץ, 13.6.1978

5. "יהודי בשירות בגסטאפו" (פרשת ויינרב), מוניטין, אפריל 1983

6. "סדין אדום" (התכריך הקדוש מטורינו), מוניטין, ספטמבר 1983

7. "רסטורציה - קריאת תיגר על 'אב הזמן'?", שנתון מוזיאון תל אביב לאמנות, 1984.

8. "תעלומת הפאנלים האבודים" (של נחום גוטמן), פרוזה, 1987.

9. "חברים מספרים על וינסנט", סטודיו מס' 13, יולי-אוגוסט 1990

10. "ורמר אמיתי או מזויף, ולמה, בעצם, זה משנה?", סטודיו מס' 72, מאי-יוני 1996

11. "פייטרו דלה וקיה - שאול ודויד עם ראש גוליית", שנתון מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997

12. "שני ויטראז'ים של טיפאני: הקדושים מרטינוס וטביתא", שנתון מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997

13. "ונדאליזם בתמונות רפי לביא", מאמר בספר "בקשר לרפי - מבטים על רפי לביא", המדרשה, כתב העת של בית הספר לאמנות, מכללת בית ברל, 1999.

14. "רסטורציה או זיוף?", שנתון מוזיאון תל אביב לאמנות, 2000.

15. "זיהוי תמונות גנובות באמצעות השוואת ממצאים", נכתב יחד עם ירון שור וחוקרים אחרים של מז"פ - המעבדות לזיהוי פלילי של משטרת ישראל. Journal of Forensic Science, USA, Vol.III, May 2002.

16. "מיהו רמברנדט?", מטרופוליס - אמסטרדם (עורכת: ד"ר ד. ריינס), תל אביב, דצמבר 2001

17. "מודל ואנטי מודל" בחמש תמונות דיוקן. מותר - כתב העת של הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב (עורכות: פרופ' נ. כנען וד"ר ש. לוטן), 2002

18. "השיעור באנטומיה של רמברנדט: ההיה או חלמנו חלום?", הרפואה - עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל (עורך: פרופ' י. שיינפלד), כרך 144, חוברת 10, אוקטובר 2005

19. "ניתוח פסיכולוגי לתמונות - תחום בעייתי?", פסיכואקטואליה - רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (עורכים: ד"ר בן-נון, טנא, רפאלי ו-שרוף), גיליון יולי 2006.

20. "Rembrandt – Aging and Sickness", A Combined Look by Plastic Surgeons, an Art Researcher and an Internal Specialist", in IMAJ, Vol. 9, Feb. 2007, pp.67-71 (together with Tal Friedman, MD, Melvyn Westreich, MD and Ahuva Golik, MD).

21. "A Newly Discovered Portrait by Girolamo Forabosco, Found underneath a faked 'Portrait of Violante', Supposedly by Paris Bordone", The American Institute for Conservation of Historic & Artistic Works (Editor: H.M. Parkin), Vol. 20, 2008, pp. 56-61

22. "Dr. Tulp's Anatomy Lesson by Rembrand: The Third Day Hypothesis", in IMAJ, Vol. 11, July 2009, pp. 389-392 (together with A. Afek, MD and Chen Kugel, MD).

23. "אריחי 'דלפט' מצוירים - אמנות תקנית ואמנות עממית" (נכתב יחד עם שרה לוין). מותר, כתב העת של הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב (עורכים: פרופ' נ. כנען-קדר וג. פישהוף), גיליון מס' 14, 2006-2008, עמ' 77-88

24. "עקידת יצחק באמנות", סיפורי המקרא ועקבותיהם בתרבות המערב (עורכים: פרופ' מ. צוקרמן וי. ביאלר), סמינר הקיבוצים, תל אביב, 2008, עמ' 169-185

25. "תיארוך וקביעת האותנטיות של הדיוקנאות העצמיים של רמברנדט, על פי סימון וזיהוי תהליכי ההזדקנות של האמן" (יחד עם ד"ר טל פרידמן מבי"ח אסף הרופא), 2011.

26. "מיומנו של צרכן-קולנוע של פעם - מסע נוסטלגי אל בתי הקולנוע המיתולוגיים שהיו בתל אביב ונעלמו", בספר חוני המעגל מציג: The End 2016.

27. ראיון עם וינסנט ון-גוך, אחיינו של הצייר ון-גוך, אמסטרדם,1977.

רשימת קטלוגים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. "נחום גוטמן: ימים ראשונים" (קטלוג תערוכה), מרכז הירידים לישראל, 1987

2. איזאק לויטן (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 1991

3. "דיוקנאות משפחה הולנדיים במאה ה-17" (קטלוג תערוכה), מוזיאון ת"א לאמנות, 1994.

4. "ון דייק ותקופתו" (קטלוג תערוכה, יחד עם נילי לב), מוזיאון תל אביב לאמנות, 1995

5. "יאן ליוונס - עקידת יצחק" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997

6. "מפלאי המזרח - ציור הודי-מוגולי מאוסף ד"ר חלילי" (קטלוג תערוכה, יחד עם ד"ר נ. הגר), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2000

7. "מלכים בשר ודם: התנ"ך בציורי המאות 16-19" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005.

8. "פאם פאטאל - האשה ההורסת" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006

9. פורצלן "מייסן" מאוסף גרטנר (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2007.

10. אמנון דוד ער – ציורים (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009.

11. עמק – בדרך לכפר יהושע: ציורי אלי שמיר (קטלוג תערוכה), מוזיאון ת"א לאמנות, 2009

12. "אלברט רובין". המשכן לאמנות עין-חרוד (יחד עם ד"ר גליה בר אור), 2010.

13. אנסלם קיפר: "שבירת הכלים" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011

14. "שושלת ברויגל" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2012

15. סיגל צברי: "ניגון של עשב" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014

16. "דלפט כחול-לבן" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014

17. אורי גרשט: "רסיסים" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014-2015

18. ליאוניד בלקלב: "חוקר דיוקנאות אובססיבי" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2015

19: עופר רותם (פרס שיף) (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2016

20. זיוף? (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2016

21: פאטמה שאנאן (פרס שיף). (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2017

22. "עשור לפרס שיף" (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב לאמנות, 2019

פרויקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. 1977: רסטורציה של ציורי קיר מן המאה ה-16 בכנסיית "יקובי" (יקוביקרק) באוטרכט, הולנד.
  2. 1978: רסטורציה של ציורי קיר מן המאה ה-15 בכנסיית סן ניקולא במונטה די מצו, חבל הדולומיטים, צפון איטליה.
  3. 1978-1979: רסטורציה של תמונות ב"סטודיו מרגוליס", סיינט ג'ונס ווד, לונדון, אנגליה.
  4. 1986-1987: שחזור ושיקום יצירתו של נחום גוטמן מ-1959: "תל אביב - ימים ראשונים". 21 פאנלים מצוירים. (מרכז הירידים)
  5. 1988-1992: מחבר שאלות לתוכנית הטלוויזיה "מקבילית המוחות" (עורך ומגיש: יצחק שמעוני).
  6. 2001: יועץ לשיחזור חדר-העבודה של יצחק רבין ב"מרכז רבין למורשת ישראל", ת"א.
  7. 2003: חבר בוועדה לבדיקת "מרכז השימור" בירושלים, מטעם משרד התרבות.
  8. 2006: חבר בצוות ההיגוי- יועץ מיוחד למוזיאון היהודי באמסטרדם, לתערוכה "רמברנדט היהודי".
  9. 2005: יו"ר הוועדה מטעם משרד התרבות להכרה ברסטורטורים מקצועיים בישראל.
  10. 2008-2009: אחראי על שחזור משרדו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, ב"בית העיר" (רח' ביאליק, ת"א).
  11. 2017-2018: אוצר תערוכה בנושא שימור ושחזור של אמנות איטלקית – המוזיאון ליהדות איטליה, ירושלים.
  12. עריכה והנחיית תוכניות אודות ה beatles בגל"צ, תיאטרון גבעתיים, בית אריאלה ועוד.
  13. 2002-2020: מבקר התרבות בתוכניתו של מולי שפירא, "בילוי נעים" בגל"צ.
  14. הופעות אורח בתוכניות אקטואליה רבות בטלוויזיה, בהן: רפי רשף, ירון לונדון ומוטי קירשנבאום
  15. הופעת אורח בתוכנית "הנוכלות" של אילן פלד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]