דורותיאה ליביו

דורותיאה ליביו, 2005

דורותיאה ליביו (Dorothea (Dorothy) Livio; נולדה ב-21 בפברואר 1926) היא זמרת אופרטה, מוזיקה קלה ומיוזיק-הול שהייתה פופולרית בישראל בשנות החמישים. היא הקליטה, בין השאר, גם שירי זמר עבריים שהולחנו על ידי בעלה, פאול קוסלה ומלחינים אחרים.

חייה

דורותיאה ליביו נולדה בשנת 1926 במשפחה יהודית בממלכת רומניה. היא הייתה זמרת מופעי רוויו ואופרטות בבוקרשט מגיל 15. בימי מלחמת העולם השנייה. היא הופיעה אז בבכורה על במת התיאטרון היהודי באראשאום. בעלה רובן ליביו (שנודע כליביו רוביו - Liviu Rubio) היה במאי, מבקר תיאטרון וסופר, ונאלץ בשנת 1945 לברוח מבוקרשט לפריז מחשש שייעצר מסיבות פוליטיות. דורותיאה הצטרפה אליו שנה לאחר מכן והשאירה את בנם התינוק מריו ליביו (לימים אסטרופיזיקאי נודע וסופר), בידי סבתו. בשנת 1950 התגרשו בני הזוג וליביו עלתה לישראל בגפה. בארץ נישאה למוזיקאי פאול קוֹסלָה, שעלה גם הוא מרומניה באותה תקופה, ונולד לה בן נוסף, אילון.

בעלייה הגדולה מרומניה בראשית שנות ה-50 הגיעו לארץ אמנים רבים מתחום המוזיקה הקלה. רבים מהם הופיעו בפני הקהל בבתי הקפה של תל אביב והשמיעו לקהל מוזיקה פופולרית לועזית, רומנית, איטלקית וספרדית במקצבי הרומבה והסמבה, שנקראו בפי אנשי התקופה "מוזיקה סלונית", להבדילה משירי מולדת ישראליים. ביניהם היו דוצ'י קרלו ותזמורתו, פאול קוסלה והרמן קוסלה ותזמורתם והבולטת שבהם דורותיאה ליביו. בספרם "איפה היינו ומה עשינו" מכנים אמנון דנקנר ודוד טרטקובר את מגזר תרבות ישראלי זה בשם "החגורה הרומנית" שבמסגרתה הופיעה "פצצת הזמר הנפלאה דורותיאה ליביו".

במדורו הסאטירי "מה נשמע" ב"דבר השבוע" תיאר דן בן אמוץ את הופעתה של דורותיאה ליביו בנשף בחירת מלכת היופי תשי"ג-1953 שנערך בקפה "ריביארה" בבת ים: "דורותי ליביו עולה לשיר. כמה מספרים. התזמורת מסתירה לי אותה. אני רואה רק את הרגלים והשיניים שלה. לובשת שמלת טפטה לבנה עם פסים שנגמרים באמצע הגב. על החזה יש לה פרפר שחור מבד. היא שרה בעברית בשקט ובצרפתית בקול רם. גמרה לשיר – מחיאות כפיים. התחילה שיר הונגרי ושכנה שלי מזמזמת אותו בקול רם."

דורותיאה ליביו הופיעה במסגרת תיאטרון הרֶביוּ והמוזיקה "דו רה מי", בניהולו של ג'ורג' ואל והפכה לכוכבת שלו. התיאטרון הופיע בתל אביב ונהג לערוך סבבים של הופעות בערי השדה, אשר משכו אליהם קהל רב של עולים מרומניה וממרכז אירופה והציג אופרטות כדוגמת "הרוזנת מאריצה" ו"סילבה נסיכת הצ'רדש" של אמריך קלמן. במסגרת התיאטרון שחקו ושרו גם אלכסנדר יהלומי וג'טה לוקה.

תרבות זו הלכה ונמוגה במשך שנות השישים. תיאטרון דו רה מי חדל מלפעול וימי הזוהר של דורותיאה ליביו חלפו.

ספרים

• 2010 - My Life - On and Off Stage - אוטוביוגרפיה

קישורים חיצוניים

• מודעת הדו רה מי על "סילוה נסיכת הצ'רדש", דבר, 24 ביוני 1954
• סרטון על דורותיאה ליביו באתר קפה דה מרקר
• טלי בנדו לאופר, רואים כוכבים: האיחוד המרגש של משפחת ליביו, זמן ראשון, 24 במאי 2011
• קליפים שונים מהטלוויזיה הישראלית
• שירים שהועלו על ידי החוקר המוזיקלי דודי פטימר משנות החמישים
• ספר/אלבום זכרונות אוטוביוגרפי: MY LIFE on and off stage
• ראיון עם בנה הבכור, מריו ליביו, לכבוד יום הולדתה 90
• מקום בצמרת - קטע מכתבה בערוץ הראשון על זמרות פופולריות בישראל עם דורוטיה ליביו רוקדת בשנות החמישים וכיום
• ג.מוסרי - חדשות קצרות מארץ הקודש, 29 במרץ 2006, באתר החדשות ברומנית 9am
• ראיון מועדון תרבות "היא עדיין פה" דצמבר 2017.