דורית רביד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דורית רביד
Dorit-ravid.jpg
לידה 5 בפברואר 1952 (בת 67)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים יהוד
מקצוע בלשנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דורית רביד (נולדה ב-5 בפברואר 1952) היא פרופסור מן המניין לבלשנות ופסיכולינגוויסטיקה התפתחותית בבית הספר לחינוך ובחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב ונשיאת החוג הישראלי לבלשנות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורית רביד גדלה בגבעתיים. את שירותה הצבאי עשתה בין השנים 1969-1971 בנח"ל בגרעין כנרות לאלומות.

רביד היא ממקימי "אגודת אוריינות ושפה", בראשה עמדה במשך שש שנים. היא סגנית-נשיא של IASCL – International Association for the Study of Child Language‏ וחברת האקדמיה האירופית "Academie Europea". בשנות ה-80 ובשנות ה-90 הייתה פעילה ברצ ובמרצ.

את כל תאריה האקדמיים עשתה באוניברסיטת תל אביב, בחוג לבלשנות: את התואר הראשון שלה קיבלה ב-1974 בבלשנות ובספרות אנגלית. את התואר השני בהצטיינות בבלשנות תאורטית והתואר השלישי בבלשנות תאורטית ופסיכולינגוויסטיקה התפתחותית - שניהם בהנחיית פרופסור רות ברמן - קיבלה ב-1978 ו-1988 בהתאמה.

כלת פרס "Franqui" הבלגי (International Francqui Chair in the Humanities 2005, Francqui Foundation).

נשואה, אם לשלושה וסבתא לארבעה נכדים. מתגוררת ביהוד.

עבודתה המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורית רביד היא בלשנית החוקרת בכלים פסיכולינגוויסטיים היבטים שונים של המרקם הלשוני העשיר והמורכב של העברית הישראלית משתי פרספקטיבות.

האחת היא חקר תכונותיהם הצורניות והמשמעותיות של רכיבי השפה – צורנים (מורפמות) כמו השורש, הבניין, המשקל ומוספיות הנטייה והגזירה, מילות תוכן (שמות, פעלים, תארים), צירופים מורפו-תחביריים ומבני תחביר. בהקשר זה היא מתבוננת בתפוצתם של אלה בשיח הדבור והכתוב של דוברי העברית ובפונקציות שהם משרתים בו ובונה מבדקים הבוחנים את הידע הסמוי והגלוי יותר של דוברי העברית על רכיבי לשונם.

הפרספקטיבה השנייה היא מעקב אחר רכישתם של פריטי מילון ומבנים מורפו-תחביריים אלה על ידי ילדים בגילים שונים (מפעוטות ועד ילדי בית ספר) ומתבגרים בהשוואה למבוגרים במבדקים מובנים ובשפה הספונטאנית תוך התייחסות להקשר ההתפתחותי, הקוגניטיבי, האורייני והרגשי-חברתי שבו נלמדת השפה העברית על ידי דובריה הילידיים. מטרתה של רביד היא להגיע לתובנות עמוקות באשר לדרך שבה העברית מיוצגת ומתוהלכת בפי דובריה, לקשרים ארוכי הטווח והסמויים שבין מבנה ומשמעות לבין ההתנהגות הלשונית, וכן לאופן שבו הקוגניציה האנושית ניגשת לרכישתן של שפות שונות (כמו שפות שמיות) בכלים גמישים ויצירתיים.

עבודותיה של רביד על השפה העברית חובקות את הטווח ההתפתחותי שבין הגיל הרך, שנות בית הספר היסודי והתיכון ואף מתמקדת בשינויים הלשוניים החלים בקבוצת הגיל הייחודית של חיילים (ובנות שירות לאומי) בהשוואה למבוגרים בוגרים יותר. בעבודותיה הבלשניות חקרה (וכמעט תמיד מהיבטים של התפתחות לשונית ורכישת השפה) את הצירופים השמניים על יסודותיהם, את מבני הסמיכות לסוגיהם, את שמות הפעולה והשמות הגזורים, את התואר גזור השם וסוגי תארים אחרים, את מבני הסביל, מבני הדימינוטיב (הקטנה) והיבטים שונים של השורש והתבנית בפועל ובשם. את כל אלה היא חוקרת באוכלוסיות בעלות התפתחות תקינה ואוכלוסיות בעלות הפרעות התפתחותיות.

מקום ייחודי שמור במחקריה המורפולוגיים למבני הריבוי של השמות ולהתאם התואר להם בעבודות משותפות עם פרופ' רחל שיף מאוניברסיטת בר-אילן. עבודות אחרות מתמקדות באוריינות הלשונית בעברית. מצד אחד רביד עוסקת בפן הלשוני של שגיאות הכתיב בעברית: היא נחשבת למומחית הראשונה במעלה על הפסיכולינגוויסטיקה של הכתיב העברי, על מקורותיהן של שגיאות הכתיב, על הדרך שבה הכתיב נרכש ועל תפקיד המורפולוגיה בהפגת העמימות בכתיב.

מהבט נוסף, רביד עוסקת (בעקבות מורתה, פרופ' רות ברמן) בהתפתחות השיח הדבור והכתוב – כיצד דוברי עברית מפיקים טקסטים דבורים וכתובים מסוגות שונות כמו שיח הסיפור והשיח העיוני. התבוננותה בתשתית המילונית והמורפולוגית של התפתחות טקסטים בגילאי בית הספר הניבה פרסומים רבים. רביד הייתה גם החוקרת הראשונה שעסקה בצורה שיטתית תוך שימוש בכלים אמפיריים בחקר הערבית הפלסטינית הדבורה, בעיקר מן הפן של ריבוי השמות אך גם בהיבטים של אוריינות.

במוקד מחקרה בעשור השני של המאה ה-21, שלושה נושאים:

  1. השפעת המיצב הסוציו-אקונומי על רכישת השפה ועל התפתחות האוריינות.
  2. רכישת ההבעה בכתב בעברית בקרב תלמידי בית ספר בזווית ראייה פסיכולינגוויסטית התפתחותית, ובמיוחד מן הפן התחבירי. רביד חוקרת יחידות תחביר-שיח שדרכן זורם המידע ומקודד באמצעים תחביריים.
  3. ייצוגו המנטאלי של הפועל העברי מבחינת מהותו של השורש (יחידה צורנית או גם בעלת משמעות) והבניין, והדרך שבה תורמים שני אלה לקבוצות סמנטיות בפועל (כמו פעלים מנטאליים). כל אלה לצד המשך מחקר מקיף על היבטים מגוונים של התפתחות השפה העברית החל מן הלידה ועד לבגרות.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רביד, ד'. 2002. לשון ואוריינות במעבר מן הגן לבית הספר. בתוך פ' קליין (עורכת) שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך. תל אביב: רמות – אוניברסיטת תל אביב, 43-70
  • רביד, ד'. 2002. תפיסת הכתיב העברי אצל הילד בישראל: מבט התפתחותי. מגמות 32, עמ' 29-57
  • רביד, ד'. 2011. כותבים מורפו (פונו)לוגיה: הפסיכולינגוויסטיקה של הכתיב העברי. בתוך ע' קורת וד' ארם (עורכות) אוריינות ושפה: יחסי גומלין, דו לשוניות וקשיים. ירושלים: הוצאת מאגנס, 190-210
  • Ravid, D. 1996. Accessing the mental lexicon: Evidence from incompatibility between representation of spoken and written morphology. Linguistics, 34, 1219-1246.
  • Ravid, D. & A. Avidor. 1998. Acquisition of derived nominals in Hebrew: Developmental and linguistic principles. Journal of Child Language, 25, 229-266.
  • Ravid, D. & R. Farah. 1999. Learning about noun plurals in early Palestinian Arabic. First Language, 19, 187-206.
  • Ravid, D. 2001. Learning to spell in Hebrew: Phonological and morphological factors. Reading and Writing, 14, 459-485.
  • Ravid, D. & Y. Shlesinger. 2001. Vowel reduction in Modern Hebrew: Traces of the past and current variation. Folia Linguistica, 35, 3-4, 371-397.
  • Ravid, D. & L. Tolchinsky. 2002. Developing linguistic literacy: A comprehensive model. Journal of Child Language, 29, 419-448.
  • Ravid, D. & L. Hayek. 2003. Learning about different ways of expressing number in the development of Palestinian Arabic. First Language, 23, 41-63.
  • Ravid, D. & A. Bar-On. 2005. Manipulating written Hebrew roots across development: The interface of semantic, phonological and orthographic factors. Reading & Writing, 18, 231-256.
  • Ravid, D. 2006. Word-level morphology: A psycholinguistic perspective on linear formation in Hebrew nominals. Morphology, 16, 127-148.
  • Ravid, D. 2006. Semantic development in textual contexts during the school years: Noun Scale analyses. Journal of Child Language, 33, 791-821.
  • Ravid, D. & R. A. Berman. 2006. Information density in the development of spoken and written narratives in English and Hebrew. Discourse Processes, 41, 117-149.
  • Berman, R.A. & D. Ravid. 2008. Becoming a literate language user: Oral and written text construction across adolescence. In David R. Olson and Nancy Torrance (eds.) Cambridge handbook of literacy. Cambridge: Cambridge University Press, 92-111.
  • Ravid, D., W.U. Dressler, B. Nir-Sagiv, K. Korecky-Kröll, A. Souman, K. Rehfeldt, S. Laaha, J. Bertl, H. Basbøll, and S. Gillis. 2008. Core morphology in child directed speech: Crosslinguistic corpus analyses of noun plurals. In Heike Behrens (ed.) Finding structure in data. Amsterdam: Benjamins, 25-60.
  • Ravid, D. & R. Schiff. 2009. Morpho-phonological categories of noun plurals in Hebrew: A developmental study. Linguistics, 47, 45-63.
  • Ravid, D. & R. Levie. 2010. Adjectives in the development of text production: Lexical, morphological and syntactic analyses. First Language, 30, 27-55.
  • Ravid, D. & R. Berman. 2010. Developing noun phrase complexity at school-age: A text-embedded cross-linguistic analysis. First Language, 30, 3–26.
  • Schiff, R., D. Ravid & S. Levy-Shimon. 2011. Children's command of plural and possessive marking on Hebrew nouns: A comparison of obligatory vs. optional inflections. Journal of Child Language, 38, 433–454.
  • Bar-On, A. & D. Ravid. 2011. Morphological decoding in Hebrew pseudowords: a developmental study. Applied Psycholinguistics, 32, 553–581.

Ravid, D. & R. Schiff. 2012. From dichotomy to divergence: Number/gender marking on Hebrew nouns and adjectives across schoolage. Language Learning, 62, 133-169.

Schiff, D. & D. Ravid. 2012. Linguistic processing in Hebrew-speaking children from low and high SES backgrounds. Reading & Writing, 25, 1427-1448

Saiegh-Haddad, E., A. Hadieh & D. Ravid. 2012. Acquiring noun plurals in Palestinian Arabic: Morphology, familiarity, and pattern frequency. Language Learning, 62, 1024-1051.

Ravid, D. 2013. Syntactic complexity in discourse production across different text types. In Catherine Bolly & Liesbeth Degand (eds), Across the Line of Speech and Writing Variation. Corpora and Language in Use – Proceedings 2. Louvain-la-Neuve: Presses universitaires de Louvain, 51-66

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ravid, D. 1995. Language change in child and adult Hebrew: A psycholinguistic perspective. New York: Oxford University Press
  • Ravid, D. & H. Bat-Zeev Shyldkrot (Eds.) 2005. Perspectives on language and language development. Dordrecht: Kluwer
  • Ravid, D. 2012. Spelling morphology: the psycholinguistics of Hebrew spelling. New York: Springer