דורשי חמורות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דורשי חמורות הוא מונח הלקוח מהתלמוד המתאר תנאים אשר היו בעלי דרשות מסוג מסוים. ישנם שפירשו שהם דרשו דברים סבוכים וסתומים הכתובים בתורה. אחרים הצביעו על כך שכל דרשותיהם מתייחסות למידה כנגד מידה.

משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י כותב בברכות ש"דורשי חמורות" ו"דורשי רשומות" הם מושגים בעלי משמעות זהה[1]. את חמורות הוא מפרש בחולין ובברכות כ"סתומות"[2].

פירוש נוסף למונח זה מצינו בראשונים, שהוא מלשון חומר בארמית, שפירושו הוא "מעשה", כלומר כמין המעשה כך הגמול, כמו מדה כנגד מדה,[3] כגון, "רבי יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר מה נשתנה אוזן מכל איברים שבגוף, אמר הקב"ה אוזן ששמעה על הר סיני (ויקרא כה נה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם[4] לדעה זו, המונח חומר אינו מתייחס לגוף הפסוק שממנו נלמדת הדרשה, אלא לגוף הדרשה עצמה.

אפשרות נוספת לביאור המילה "חומר": מלשון צרור מרגליות ובושם, דהיינו חריפות הדברים ואמיתותם - הם כבושם.[5]

הרב יהודה לייב צירלסון הצביע על כך שכל הדרשות של דורשי חמורות הם דרשות בהם הגמול הניתן על פי הדרישה בוא באותו אופן או מידה של החטא הגורר את העונש, במידה כנגד מידה[6]. דניאל בויארין מוסיף שהגבלה זאת למתודה מסוימת היא בניגוד לדרשות של דורשי רשומות הכוללות דרשות במגוון של מתודות שונות[7].

מופעים של המושג בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח דורשי חמורות מופיע בתלמוד בבלי שלוש פעמים:

המונח מופיע גם במדרשים אחרים:

  • "דורשי חמורות היו אומרים: ונתצתם את מזבחותם, מה חטאו עצים ואבנים? אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידיהם, אמר הכתוב ונתצתם את מזבחותם" - מסכת שמחות ח, הלכה טז

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד, עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ד, עמוד ב'
  3. ^ שיטת התוספות בשם הערוך בבבלי בחולין דף קלד עמוד ב', בדיבור המתחיל "דורשי".
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ב, עמוד ב' ובתוספות שם. וז"ל הערוך: "ובפ"ק דקידושין (כב ב) בגמרא: והנרצע נקנה ברציעה. רבי יוחנן בן זכאי היה דורש מקרא הזה כמין הומר, מה נשתנה אוזן מכל איברים שבגוף, אמר הקב"ה אוזן ששמעה על הר סיני (ויקרא כה נה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם. [ורבי שמעון בן רבי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית אמר הקב"ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים ולא עבדים לעבדים והוצאתים מעבדות לחירות והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם]. פירש תשובת רב סעדיה: יש גורסין חומר, ומפרשים להחמיר עליו, אבל אנו גורסין הומר בה', ופירושו כמין מעשה, שכן קורין המעשה בלשון ארמית איהמרא, וכי יפגשו זה את זה אומר לחברו: מאי אהמרך, כלומר מאי אגהרך ומאי טיבך ומה מעשיך. וכן מפורש לעניין סוטה [תניא אמר להן רבן גמליאל לחכמים: סופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר, היא עשתה מעשה בהמה, לכך קרבנה מאכל בהמה, והיינו] כשם שמעשיה מעשה בהמה. וכן מפורש לעניין נרצע בין בעבור אזנו בין בעבור דלת ומזוזה, וכן כיוצא בהם על שם המעשה שלהן".
  5. ^ פירוש הרש"י בקידושין, שם
  6. ^ יהודה לייב צירלסון, ע"ד דורשי חמורות ודורשי רשומות שבתלמוד, בית ועד לחכמים, חוברת שמינית, כרך ב', תרס"ג, ליעדס, עמ' 39-41, באתר HebrewBooks
  7. ^ דניאל בויארין, דורשי רשומות אמרו, באר שבע, כרך ג', תשמ"ח, עמ' 23-33
  8. ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ס"ז
  9. ^ ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוק ז'