דורשי רשומות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דורשי רשומות הוא מושג המופיע בספרות חז"ל שהחוקרים חלוקים לגבי משמעותו.

משמעות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י כותב במקום אחד: "דורשי רשומות - קשרים וסתומים הכלולים בתורה". בהמשך דבריו כותב רש"י שהמונח דורשי רשומות בעל משמעות זהה למושג דורשי חמורות.[1]. במקום אחר כותב רש"י[2]: "דורשי פסוקים כדכתיב[3]: "את הרשום בכתב אמת"".

יעקב בצלאל לויטרבך טען שמשמעות המונח הוא פרשנים שפירשו בדרך האלגוריה. לדבריו, המונח "רשם" מציין יצירת סמלים ו"דורשי רשומות" הם מי שדורש את הסמלים. עמדה דומה הביע הרב יהודה לייב צירלסון שכתב שדורשי רשומות דרשו בדרך ה"רמז"[4].

מאיר איש-שלום פירש ש"דורשי רשומות" הם דורשי הכתובים. פירוש זה הובא על ידי נפתלי הרץ טור-סיני במילון בן-יהודה.

בנימין זאב בכר טען שדורשי רשומות הם דורשי מקראות סתומות, על סמך הניגוד בין "רשום" ל"מפורש" במכילתא מסכתא דעמלק, פרשה א[5]. דניאל בויארין הצדיק פירוש זה של בכר מבחינה לשונית בהסתמכו על הניגוד בין "רשום" ל"פתוח"[6] והניגוד בין "פתוח" ל"סתום"[7], המוביל לשיטתו להקבלה בין "רשום" ל"סתום"[8].

מופעים של המושג בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא מָצְאוּ מָיִם." רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כִּשְׁמוּעוֹ. ... דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: "וְלֹא מָצְאוּ מַיִם", דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַמַּיִם."[9]
  • ”וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים.[10]. דורשי רשומות אמרו; אין מים אלא תורה (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ב, עמוד א')
  • ""וַיִּצְעַק אֶל ה', וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ." רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלַּעֲרָבָה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: "זֶה עֵץ שֶׁלַּזַּיִת, ... דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: הֶרְאָהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לָעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר[11]: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר."[9]
  • ""וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: מָן הוּא? כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם: הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יי לָכֶם לְאָכְלָה." כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ "מַה הוּא?" כָּךְ אָמְרוּ זֶה לָזֶה "מַה הוּא?" דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: יִשְׂרָאֵל קְרָאוּהוּ "מָן".[12]
  • ""וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", בַּשַּׁחְרִית, בַּשַּׁחְרִית. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: מִכָּן שֶׁהָיָה בַמָּן (בְּרֵאשִׁית ג, יט) "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם".[13]
  • ”ויחנו ברפידים..[14]. דורשי רשומות אומרים; אין רפידים אלא רפיון ידיים” (מכילתא דרשב"י יז ח, עמ' 82)
  • "כי תקנה עבד עברי" והלא לא היה לו לסמוך לאלה המשפטים אלא כי יריבון כי ינצו וכי יכה איש שהן דינין: דורשי רשומות אומרין: לפי שנצטוו במרה על הדינין ונתן להן עשרת הדברות אמר משה רבונו של עולם שמא יתעה יצר הרע את בניך ויעברו על המצוות ותגלה אותן מלפניך ותמכרם לעבדים לכך פתח כי תקנה עבד עברי כשתקניאם למלכיות אל ישתעבדו בהן יותר משש מלכיות שש שנים יעבד בבל ומדי ופרס ויון ואשור ורומי:[15]
  • דורשי רשומות אומ': אלהים לא תקלל מלאתך ודמעך לא תאחר שאם קללת דיין תבואתך את מקלל וכן את מוצא כשקלקלו הדין נתמעטה התבואה דכת' (רות א' א') ויהי בימי שפוט השופטים שהיה הנשפט שופט את שופטיו ויהי רעב בארץ מפני שעותו את הדין אבל אם זכיתם הדין תהיה תבואתך שלמה מלאתך ודמעך לא תאחר ואם עשיתם כן הוין לך בנים זכרים בכור בניך תתן לי עשיתם כן הרי שורך וצאנך והברכה מצויה בכל מקום:[16]
  • "דורשי רשומות היו אומרים כולן באין לעולם הבא שנאמר (תהלים ס, ט) "לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי". לי גלעד (ולי מנשה) זה אחאב שנפל ברמות גלעד מנשה כמשמעו אפרים מעוז ראשי זה ירבעם דקאתי מאפרים יהודה מחוקקי זה אחיתופל דקאתי מיהודה מואב סיר רחצי זה גחזי שלקה על עסקי רחיצה על אדום אשליך נעלי זה דואג האדומי ...[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]