דור מלחמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דור מלחמה
Unsere Mütter, unsere Väter
כרזת הסרט "דור מלחמה" בעברית
הכרזה בעברית
סוגה דרמה היסטורית
כותבים סטפאן קולדיץ
בימוי פיליפ קאדלבך
שחקנים פולקר ברוך
טום שילינג
קתרינה שוטלר
לודביג טרפטה
מרים שטיין
ארץ מקור גרמניהגרמניה  גרמניה
שפות גרמנית
מספר עונות 1
מספר פרקים 3
הפקה
מפיק ניקו הופמן
חברת הפקה UFA
הפצה ZDF
עורכים ברנד שלייגל
צלמים דויד סלאמה
מוזיקה פביאן רומר
אורך פרק 90 דקות
שידור
רשת שידור ZDF
תקופת שידור מקורית 17 במרץ 201320 במרץ 2013
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

דור מלחמהגרמנית: Unsere Mütter, unsere Väter ; מילולית – "אמהותינו, אבותינו") הוא מיני-סדרה גרמנית בת שלושה חלקים אודות מלחמת העולם השנייה. הסדרה הוזמנה על ידי ארגון השידור הציבורי ZDF והופק על ידי UFA מבית Teamwork. הסדרה שודרה תחילה במרץ 2013 בגרמניה ובאוסטריה.

הסדרה מספרת את סיפורם של חמישה חברים גרמנים, בגיל 20, במסלולים שונים בחייהם בתקופת גרמניה הנאצית ומלחמת העולם השנייה: כחייל הוורמאכט בחזית המזרחית, אחות, זמרת שאפתנית וחייט יהודי. העלילה משתרעת על פני ארבע שנים, החל בשנת 1941 בברלין, כאשר החברים נפגשים בפעם האחרונה לפני היפרדותם בהתלהבות בהבטחה להיפגש שוב עד חג המולד הבא. הסיפור מסתיים זמן קצר לאחר סוף המלחמה ב-1945.

הסיפור מסופר מנקודת מבטם של החיילים הגרמנים הצעירים, חלקם הולכים שבי אחר האידאולוגיה הנאצית, אחרים מפקפקים בצדקתה. ביוני 1941, יוצא ווילהלם הנחוש לחזית הרוסית עם אחיו הצעיר פרידהלם, שמתעניין יותר בספרות מאשר במלחמה, ועם שרלוט שמשרתת בצלב האדום ומאוהבת בווילהלם. ידידתם גרטה היא זמרת צעירה שמנסה להציל את החבר היהודי שלה ויקטור, שפועל במחתרת הפולנית. לאורך שנות המלחמה הארוכות, חייהם של החמישה ישתנו לבלי הכר.

כאשר הסדרה שודרה תחילה בגרמניה, כל פרק זכה ל-7 מיליון צופים. דור המלחמה יצר מחלוקת רבה. האקונומיסט ציין כי אף דרמה גרמנית לא  גרמה לכל כך הרבה דיון ציבורי.[1] הצגת הדמויות המרכזיות שלה כדמויות לא-קנאיות, צעירות ונמרצות ובתור אנשים שנאלצים להתעמת עם מציאות לא נעימה כבר ספגה ביקורת כעובדה שאינה זוכה לסימוכין בהיסטוריה. ברם, מבקרים שיבחו את הצגת האירועים ומבנה העלילה הטוב.[2] עם זאת, היבטים כגון הצגת תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה, האנטישמיות והתיאור הדל של השואה[3] וטשטוש ההבדלים בין לא-גרמנים, לקורבנות, והמבצעים הגרמנים כבר גונו על ידי אחרים.[4][5][6]

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה חלקים בני 90 דקות כל אחד: זמן אחר (Eine andere Zeit), מלחמה אחרת (Ein anderer Krieg), ומדינה אחרת (Ein anderes Land).

זמן אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לפני פלישת גרמניה לברית-המועצות, חמישה חברים קרובים נפגשים לחגוג בברלין. האחים וילהלם ופרידהלם הם בהתאמה קצין ומגויס טרי לצבא. ויקטור הוא יהודי שאביו בעל מתפרה. שרלוט אך זה עברה את הבחינות לקראת הפיכתה לאחות. גרטה היא ברמנית יפהפייה שרוצה להיות זמרת מפורסמת. החברים מקווים כי הם יפגשו שוב עד חג המולד הבא.

וילהלם ופרידהלם עדים לכמה ניצחונות מוקדמים של הצבא הגרמני הנע לעבר מוסקבה. שרלוט מתחילה להתרגל לראות דם בעודה עובדת בקו החזית. גרטה שוכבת עם חייל בגסטאפו כדי לקדם את הקריירה שלה כזמרת, כדי להשיג מסמכים עבור ויקטור על מנת שהוא יוכל לברוח לניו-יורק. עם זאת, ויקטור נעצר על ידי הגסטפו והוא נשלח על רכבת למחנה ריכוז.

מלחמה אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלישה נהדפת על ידי הצבא הסובייטי, תוך שהוא גורם לאבידות כבדות לגרמנים. במהלך המתקפה שבה כמעט כל המחלקה נהרגת, וילהלם מתעלף, בעקבות פיצוץ. כאשר הוא מתעורר, במקום לחזור לבסיס, הוא מוצא בקתה על שפת אגם והוא מתגורר לבדו במשך כמה שבועות. הוא מתגלה על ידי המשטרה הצבאית ונידון למוות על עריקה. פרידהלם, לאחר שהיה מנותק מיחידתו במתקפה המוקדמת, נמלט מהרוסים על ידי כל שהוא לובש מדי צבא סובייטים, אך נורה על ידי הגרמנים  כשהוא מנסה לחזור לקווים הגרמנים. הוא נלקח לבית חולים שדה שבו שרלוט מגלה אותו, ומשכנעת את הרופא לפעול כדי להציל את החיים שלו. בעודו מחלים ומאמין שאחיו מת, הוא אומר לשרלוט שווילהלם נהרג. פרידהלם נשלח בחזרה הביתה, אך בעודו רואה את אכזבתו של אביו ממותו לכאורה של וילהלם מקצר את חופשתו וחוזר לצבא. ויקטור בורח מהגרמנים, מצטרף לקבוצה של פרטיזנים פולנים ומנסה להסתיר את זהותו היהודית, כי הם שונאים יהודים. שרלוט מתייאשת מוילהלם ופוצחת ברומן עם הרופא. גרטה מבקרת בקו-החזית ומתוודעת למתרחש שם. בחזרתה לגרמניה, היא נעצרת על ידי הגסטאפו ונזרקת לכלא עקב התנגדותה למשטר של היטלר אך בעיקר בגלל ניסיונותיה ליצור קשר עם אותו קצין גסטפו שהיא יצרה עמו קשר בפרק הראשון.

מדינה אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הסובייטי מתקרב לכיוון ברלין. לא רק המלחמה אלא גם הנאציונל-סוציאליזם בסכנה. גזר דין המוות של וילהלם מצטמצם למאסר על תנאי והוא נשלח לשרת בגדוד משמעתי. סמל סדיסט מתעלל בוילהלם, כשבסופו של דבר וילהלם הורג אותו ובורח מהגדוד. ויקטור מגורש מהפרטיזנים כשמתגלה עובדת היותו יהודי. הוא נפגש עם פרידהלם, שהורג מפקד SD ובכך מאפשר לויקטור לברוח. אחרי שהצבא הנאצי מתפרק, פרידהלם נהרג תוך שהוא מוביל קבוצה של אנשי מיליציה גרמנים, בכך שהוא מקריב את עצמו כדי שחייליו ייכנעו. כאשר בית חולים השדה נכבש, שרלוט נתפסת על ידי הסובייטים והיא נאלצת לעבוד כאחות בשבילם. בימים האחרונים של המלחמה גרטה מוצאת להורג על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בשל פשעי הנאום שלה והתנגדותה למשטר הנאצי. זמן קצר לאחר סוף המלחמה, שלושה ניצולים, וילהלם, ויקטור ושרלוט נפגשים בחורבותיו של אותו הפאב שנפגשו בעבר, כדי להתאבל יחד על החברים שאיבדו.

הדמויות הראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וילהלם וינטר — פולקר ברוך
  • שרלוט — מרים שטיין
  • גרטה מולר — קתרינה שוטלר
  • ויקטור גולדשטיין — לודוויג טרפטה
  • פרידהלם וינטר — טום שילינג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של דור מלחמה

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The war generation: A new television drama about wartime Germany stirs up controversy". The Economist. 30 במרץ 2013. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2013. 
  2. ^ Scott, A.O. (14 בינואר 2014). "A History Lesson, Airbrushed". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2015. 
  3. ^ Zentralrat der Juden in Deutschland K.d.ö.R. "Einspruch: Opferneid als Dreiteiler". Juedische-allgemeine.de. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2015. 
  4. ^ "German TV defends depiction of WWII Polish anti-semites". בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2013. 
  5. ^ kla – with wire reports (10 באפריל 2013). "TV Tiff: Polish Weekly Shows Merkel in Concentration Camp". Der Spiegel. בדיקה אחרונה ב-12 באפריל 2013. 
  6. ^ Trenkner, Joachim (7 באפריל 2013). "Oprawcy mimo woli" [Torturers, but against their will]. World (בפולנית). אורכב מ-המקור ב-November 29, 2014. בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2015.