דור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דור (תקופה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חמישה דורות של משפחה אחת, ארמניה 1901

דור הוא כלל בני האדם השייכים לשכבת גיל, זמן או תרבות מסוימת. בהשאלה מתאר המונח שלב בהתפתחות של ציוד טכני.

במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פער או אורך הדורות הוא ממוצע הפרש השנים בין הצאצאים לבין האב או האם. לפי ממוצע הפרשי הגיל הקיימים בין גבר לאשה בנישואים, טווח הדורות ביחס לאב הוא בדרך כלל גדול יותר מאשר לאם. כתוצאה מכך, בכל עשרה דורות פער הדורות ביחס לאב גדול יותר בדור אחד מאשר ביחס לאם.

החל מהמאה ה-18 ואילך, בעקבות שינויים כגון התגברות התעשייה והעיור, דחיית גיל הלידה הראשונה, אורך הדור במדינות המפותחות הלך והתארך. כיום ממוצע של אורך דור במדינות אלו הוא כ-28 שנה. באמצע המאה ה-20, הצטמצם אורך הדורות במדינות הללו בשנים אחדות, לאחר שרוב הילדים נולדו לאמהות בנות פחות מ-25 שנים. מגמת ירידה זו התהפכה בעשורים אחרונים של המאה ה-20, ובחלק גדול מהמדינות המפותחות פער הדורות ביחס לאם שוב גדל לממוצע של כ-28 שנה, כאשר גרמניה הייתה זו שחוותה את העלייה המשמעותית ביותר - מ-24 שנים בשנת 1970 ל-30 שנה בשנת 2008. דור ממוצע בישראל באותה שנה היה 27 שנים,[1] ובארצות הברית 25 שנים, גידול של 3.6 שנים מאז 1970.[2] במדינות פחות מפותחות, הגיל הממוצע של נשים בזמן לידת ילדם הראשון נותר עומד על 20 שנה לערך.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא הביטוי "שנות דור" ככפולות של ארבעים שנה: "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים צ"ה י), וגם שנות תקופה: "ותשקט הארץ ארבעים שנה" (שופטים ג א). במסכת אבות מוזכר כי היו עשרה דורות מאדם הראשון ועד נח, תקופה שלפי המסופר במקרא נמשכת לאורך כאלף ושש מאות שנה.[3]

במסכת סוטה משמש הביטוי "פני הדור כפני הכלב" לתיאור דור חוטא ורשע.[4] גם קודם לכן בהקשר תקופת המקרא מוזכרים ביטויים כדור בראשית או דור המבול.

מספר חיבורים היסטוריים הוקדשו להעמדת סדר הדורות, גניאולוגיים וסוציולוגיים כאחד. בהם ניתן למנות את ספר ההיסטוריה "ספר קורא הדורות" מאת דוד קונפורטי, "דורות הראשונים" ליצחק אייזיק הלוי, המציג היסטוריה יהודית מזווית דתית, כניגוד לספר "דור דור ודורשיו" לאייזיק הירש וייס. סדר הדורות שראה אור בשנת 1769, כולל ביוגרפיות מקוצרות החל מימות אדם הראשון ועד לדורו של המחבר, הרב יחיאל היילפרין.

בסוציולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה דורות של משפחה אחת, ארמניה 1901

השימוש במושג דור במובן הסוציולוגי או התרבותי הרחב רווח מאז ימי קדם. עם זאת, הרעיון של דור חברתי במובן שבו הוא משמש היום, צבר תאוצה לקראת סוף המאה ה-19, כאשר לפני כן שימש המושג בעיקר ככינוי לכלל האנשים החיים באותה תקופה, כפי שהגדיר בשנת 1863 המילונאי הצרפתי אמיל ליטרה את המילה "דור": "סך האנשים החיים פחות או יותר באותו הזמן".

בתחילת המאה ה-20 החל להעשות שימוש במילה כדי לתאר הבדלים בין הדור המבוגר לדור ה"צעיר",[5] כאשר במקביל, התפתח המחקר הסוציולוגי על הגדרת הדורות, עם מונחים כגון "דור סוציולוגי" ו"יחידות דוריות" שהוטבעו על ידי הוגים אירופיים כגון קרל מאנהיים ואורטגה אי גאסט. גם הרטוריקה הפוליטית באירופה החלה לעשות שימוש במושגים ככוח ההתחדשות והשינוי של דור הנוער החדש, בהשפעת תנועות כסער ופרץ, איטליה הצעירה וגרמניה הצעירה.

המגמות הללו של הבחנה בין תבניות תודעתיות וחברתיות שונות אצל אנשים על בסיס קבוצות גיל, באו בעיקר בעקבות תהליכי התיעוש ורעיונות עידן הנאורות ששינו את פניה של אירופה באמצע המאה ה-18. כך, למשל, אפשרויות הניידות החדשות הביאו לכך שיותר צעירים בחברה המודרנית גדלו בסביבות שונות מאבותיהם, שהם בתורם איבדו לעיתים את ההערכה כלפי כישוריהם וחכמתם בשל שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים. פערים אלה הגבירו את המתח הבין-דורי בין הדור המבוגר לדור המתבגר, שלעיתים פיתח עוינות כלפי התרבות וערכי המבוגרים.

"בעיית הדורות" של קארל מאנהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת המושג דור שהציג קארל מאנהיים במסגרת הסוציולוגיה של הידע שלו, במאמרו "בעיית הדורות" משנת 1923, אינה מבוססת על טווח שנים מסוים, אלא על חוויה דורית משותפת, ועל אירועים היסטוריים המטביעים חותם על הילדים שחוו אותם. לפי הגדרה זו, בתקופה של התפתחויות חברתיות מהירות יהיו פחות מקבצים של חילופי דורות. מנהיים הדגיש גם שלא כל דור יגיע לאופי עצמי מגובש, משום שתנאי חשוב להיווצרות של דור בפועל הוא כאמור התרחשות אירוע היסטורי חשוב בפרק זמן מוגדר.

מאנהיים הבחין בין המושגים "יחידות דוריות", "הקשרים דוריים" ו"אחסונים דוריים". אחסון דורי הוא מונח כללי, שחל על כל מי שנולד בו זמנית "באותו מרחב היסטורי-חברתי; באותם חיים היסטוריים משותפים". הקשר דורי הוא קשר שמתווסף, "החולק גורל משותף", ונוטל חלק בזרמים האינטלקטואליים של התקופה. הקשר דורי זה כולל מספר יחידות דוריות. חברי יחידה דורית קשורים באופן הדוק יותר, בכך שהם מעבדים באותה צורה את האירועים האינטלקטואליים של התקופה: הם חולקים "כיוונים בסיסיים ועקרונות מעצבים", המחברים אותם לקבוצה וגורמים לתגובה אחידה למגמות הרווחות ולאירועי השעה.

מאנהיים מייחס לתודעה קולקטיבית השפעה מכרעת על עמדות הפרט, וממעיט בגורמים מעצבי זהות אחרים כמשפחה ורמת השכלה. גישה זו נתמכה במספר מחקרים, ואף נעשה בה שימוש בהיסטוריוגרפיה הישראלית.[6]חוקרים אמריקאים אחדים הטילו ספק בהשערותיו.[7]

דורות לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן דוגמאות אחדות לדורות תרבותיים במאה ה-20.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדורות דמוגרפיים יש בדרך כלל יותר משם אחד, וגם הזמן הכרונולוגי שלהם הוא גמיש - מספר שנים לכל צד. מקצת החלוקה שלהלן מתבססת על החלוקה בספר "דורות" מאת שטראוס והאוו.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטכנולוגיה נעשה שימוש מושאל במונח "דור" כדי להמחיש שיפורים טכנולוגיים גדולים, למשל בתחום המחשוב. כמו כן בתחום התקשורת הסלולרית נעשה שימוש במונח על ידי הצירוף XG (לדוגמה הדור השלישי- 3G, הדור הרביעי-4G, הדור החמישי-5G וכדומה)

בעולם החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם החי והצומח מציין דור את הפריטים המופרדים מקו המוצא. חילופי דורות יכולים להתרחש כאן לסירוגין כתוצאה מרבייה מינית ורבייה אל-מינית. במחזור חייו של כל צמח מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר יש שני דורות שונים: דור שתאיו הפלואידיים גמטופיט מתחלף בדור שתאיו דיפלואידיים ספורופיט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר oecd
  2. ^ Mathews TJ, Hamilton BE. Delayed childbearing: More women are having their first child later in life., NCHS data brief, no 21. Hyattsville, MD: National Center for Health Statistics. 2009, accessed April 14, 2011.
  3. ^ "בכאן טעה יצחק המהביל שאמר: שכל דור חמש ושלשים שנה, והנה מאדם ועד נח עשרה דורות" - אבן עזרא, איוב, פרק מ"ב, טז
  4. ^ ט, טו
  5. ^ Robert WOHL, The Generation of 1914, Harvard University Press, 1979
  6. ^ ראו למשל: אלקנה מרגלית, "השומר הצעיר" - מעדת נעורים למרקסיזם מהפכני, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 14-12.
  7. ^ בהם החוקר וורן בנגסטון. ראו אצל קימרלינג, וכן: Aging: scientific perspectives and social issues, Van Nostrand, 1975
  8. ^ לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער, דפנה למיש, האוניברסיטה הפתוחה 2002, עמוד 165
  9. ^ בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה מאת ברוך קימרלינג, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 192