דז'יאלושין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דז'יאלושין
Działoszyn
סמל דז'יאלושין
סמל דז'יאלושין
סמל דז'יאלושין
דגל דז'יאלושין
דגל דז'יאלושין
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה לודז' (פרובינציה)לודז' (פרובינציה) לודז'
מחוז פאיינצ'נו
שטח 4.94 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 5,477 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות 51°7′N 18°52′E / 51.117°N 18.867°E / 51.117; 18.867
אזור זמן UTC+1
http://www.dzialoszyn.pl

דז'יאלושיןפולנית: Działoszyn; ביידיש: זאלושין) היא עיירה במחוז פאיינצ'נו שבפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

בשנת 1412 הוענקו לדז'יאלושין זכויות עיר, והעיירה שימשה כמוקד קלוויניזם ואריאניות. במהלך פשיטת האימפריה השוודית במאה ה-17 נחרבה העיירה, אך בהמשך פותחה מחדש.

יהודי דז'יאלושין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר קהילת יהודי זלושין והסביבה שנרצחו בשואה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב

יהודים ראשונים התיישבו בדז'יאלושין בראשית המאה ה-17, ועד סוף המאה ה-17 כבר היוו רוב תושביה, והקהילה המקומית פרשה חסותה על יהודים נוספים מכפרי הסביבה. במחצית המאה ה-18 נפגעה הקהילה בעיירה כתוצאה משרפה גדולה שפקדה את המקום, וכתוצאה ממסים שונים שהוטלו עליה.

במהלך המאה ה-19 נטלו יהודי הקהילה חלק משמעותי בתעשיית הסחר שהתנהלה בעיירה, שנמצאה על נתיב מסחר מרכזי בין פולין ובין שלזיה. כתוצאה מכך, מספר מיהודי העיירה התעשרו, ואחד מהם, קופל יעקובוביץ', אף תרם בשנת 1861 סכום כסף גדול למשה מונטיפיורי עבור בניית ישיבה בירושלים. ירידה בהיקף המסחר בצמר, כמו גם שרפה גדולה שפרצה בעיירה בשנת 1888, הביאו לפגיעה במצבם הכלכלי של יהודי המקום.

בתפקיד רב העיירה שימש הרב הגאון המפורסם ומחבר הספרים "חלק בנימין" ו"מזבח אבנים" וספרים רבים נוספים, רבי בנימין אליהו קנטור, עד לפטירתו במוצאי יום הכיפורים בשנת תר"צ ולאחר מכן שימש ברבנות בנו הגאון רבי ברוך שרגא, עד לשנת תרצ"ד.

בין מלחמות העולם התגברה בעיירה הפעילות הציונית, לצד פעילות של אגודת ישראל. בשנות השלושים התרבו מעשי האנטישמיות בעיירה, תוך ניפוץ שמשות בבתי יהודים, חילול בית העלמין המקומי, והצבת משמרות חרם בפתח חנויות יהודים. במקרה אחד אף הוכו כ-40 יהודים בידי ההמון. בתקופה זו נמנו בעיירה כ-2,000 יהודים, למעלה ממחצית תושביה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה העיירה באופן כבד בידי הגרמנים, ורוב יהודיה נסו לפאיינצ'נו הסמוכה, אליה הגיעו חסרי כל, ובה הועסקו בעבודות כפייה. גורלם במקום זה היה כגורל יתר יהודיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דז'יאלושין בוויקישיתוף