ג'נקוי

**ג'נקוי**
**Джанкóй**
	סמל ג'נקוי סמל ג'נקוי
	תחנת הרכבת בג'נקוי, 2009
	תחנת הרכבת בג'נקוי, 2009
מדינה / טריטוריה	אוקראינה - דה יורה; רוסיה - דה פקטו
רפובליקה	הרפובליקה של קרים
חבל ארץ	חצי האי קרים
ראש העיר	ארקדי זיידמן
רשות מחוקקת	Dzhankoy municipality council
תאריך ייסוד	1926
שטח	26 קמ"ר
גובה	20 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	38,438 (2019)
‑ צפיפות	1526.92 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות	45°42′31″N 34°23′36″E / 45.708611111111°N 34.393333333333°E
אזור זמן	UTC +3
	dzhankoy.com.ua
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רפובליקת קרים רגילה) סימפרופול סבסטופול קרץ' יבפטוריה יאלטה פאודוסיה אוקראינה רו. ים אזוב הים השחור ג'נקוי

ג'נקוי (באוקראינית וברוסית: Джанкóй, בטטרית של קרים: Canköy) היא עיר בצפון חצי האי קרים שברוסיה.

בג'נקוי מפעלים רבים, בהם מפעלי רכב, בטון, טקסטיל, בשר, ועוד. בעיר קיים בית ספר מקצועי טכני.

העיר משמשת כמרכז המנהלי של ראיון ג'נקוי. בשנת 1926 היא הוגדרה כעיר. היא ממוקמת כ-93 קילומטרים מבירת החבל, סימפרופול.

ג'נקוי משמשת כמרכז תחבורתי חשוב, מתחנת הרכבת בעיר יוצאות רכבות לחרקוב, לסבסטופול, ולארמיאנסק.

יהודים בג'נקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים התיישבו בעיר לראשונה במהלך המאה ה-19. בשנת 1897 התגוררו בעיר 109 יהודים אשר היוו 11.4% מכלל האוכלוסייה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו בעיר סניפים של מכבי, החלוץ וצעירי ציון. בשנות העשרים של המאה ה-20 הוקמו קולחוזים יהודיים באזור, בסיוע ארגון הג'וינט. תחנת הרכבת בג'נקוי היא מושא השיר היידי "הי ג'נקויה"^[2].

בשנת 1939 התגוררו בעיר 1,397 יהודים, חלקם באוכלוסייה היה 7.1%. הגרמנים כבשו את ג'נקוי ב-31 באוקטובר 1941, מרבית היהודים הצליחו להימלט טרם הכיבוש. בתחילת חודש נובמבר 1941, נורו חמישה עשר גברים יהודים שהואשמו במרד. בדצמבר הקימו הגרמנים גטו בג'נקוי, בגטו נכלאו כשבע מאות מיהודי העיר והסביבה, וכן לא-יהודים שהואשמו בסיוע ליהודים, ושבויי מלחמה סובייטים. הגטו שימש כמחנה עבודה, האסירים הועסקו בעבודות פרך כבניית כביש קרץ'-ארמיאנסק, טטרים מקומיים שמרו על המתחם.

ב-30 בדצמבר 1941 (לפי מקורות אחרים בינואר 1941) נרצחו 443 מאסירי הגטו, מספר יהודים שהצליחו לברוח, יחד עם יהודים שהובאו לג'נקוי ממקומות אחרים נרצחו אף הם, ובכך עלה מספר הנספים עד סוף פברואר 1942 ל-450. בחודש מרץ 1942, נרצחו 241 היהודים שנותרו, ובכך חוסל הגטו. הצבא האדום שחרר את העיר ב-11 באפריל 1944^[3].

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים חם מתון, עם חורף מתון בינוני. החורף מתון עם מעט שלג, עם הפשרה תכופה. הקיץ חם ויבש, ארוך. הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא -1.5 מעלות צלזיוס, ביולי +23.8 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים השנתית היא 400 מ"מ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'נקוי בוויקישיתוף

על ההתיישבות היהודית:

"ג'נקוי", באתר JewishGen (באנגלית)
גלגולו של ניגון: בדרך לאילת עוצרים בדְזַ'נְקוֹיֶה (ב) מתוך הבלוג עונ"ש (עונג שבת) מאת דוד אסף
מילות השיר "הי דז'אנקויה" והאזנה לו, באתר זמרשת
ג'נקוי במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
ז'נקוי (Dzhankoy), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
אלכסנדר קרוגלוב (רו'), ג'נקוי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1765–1766), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Чисельність населення на 1 січня 2014 року באתר משרד הסטטיסטיקה האוקראיני (באוקראינית)
^ Current Video: Bershad Ghetto באתר indiana.edu (באנגלית)
^ ג'נקוי במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)

[1] Чисельність населення на 1 січня 2014 року באתר משרד הסטטיסטיקה האוקראיני (באוקראינית)

[2] Current Video: Bershad Ghetto באתר indiana.edu (באנגלית)

[3] ג'נקוי במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)

[1]

[2]

[3]