דיאגרמת עוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Statistipedia.svg
גרף עוגה מציג חלקו של כל מוצר בייצור הכולל של כל המוצרים

גרף עוגה (המוכר גם כתרשים עוגה, דיאגרמת עוגה או דיאגרמת פאי) הוא תרשים סטטיסטי בעל צורה מעגלית, שמחולק לגזרות ("פרוסות עוגה") אשר מתארות את תרומתם של פלחי אוכלוסייה שונים לכלל האוכלוסייה. גודל כל גִזרה מייצג את גודל פלחי האוכלוסייה והוא מאפשר השוואת היחס בין הגזרות ובין כל גזרה לעוגה כולה.

אורך הקשת של כל פרוסה, וכתוצאה מכך גם הזווית המרכזית שלה ושטחה, פרופורציונליים למספר או לחלקיות שאותם הם מייצגים. העוגה מוצגת בצורת מעגל, המהווה במלואו את מאת האחוזים (השלם), ומחולק לגזרות כמספר הקטגוריות. שטח כל גזרה הוא שכיחותה היחסית מכלל הנתונים. השימוש בתרשימי עוגה נפוץ, כשרוצים להשוות את השלם לחלקיו ואת חלקיו אלו לאלו.

סוג זה של הגרף מתאים מאוד להצגת תרומתו של כל חלק למכלול של כל החלקים. גרף עוגה ניתן לשימוש רק במקרה שמספר הפלחים מועט יחסית (עד 5). שימוש במספר רב של הפלחים מוריד מהיעילות של הגרף כי הוא מקשה על השוואת הפלחים, וההבדלים ביניהם הופכים ללא משמעותיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש הקדום ביותר בתרשימי עוגה מיוחס לוויליאם פלייפר בספרו הסטטיסטי "Statistical Breviary" משנת 1801. בספרו הוא הציג שני תרשימי עוגה שונים. פלייפר הציג שרטוט שהכיל סדרה של תרשימי עוגה. אחד מאותם תרשימים מתאר את היחסים של האימפריה הטורקית שהייתה ממוקמת באסיה, באירופה ובאפריקה לפני שנת 1789. 

 

Pie charts from William Playfair's "Statistical Breviary", 1801
Pie charts from William Playfair's "Statistical Breviary", 1801
תרשים עוגה של וויליאם פלייפר 1801
תרשים העוגה ששירטט פלייפר ב- 1801

  

השימוש בגרפים מעגליים לא היו בשימוש נרחב בתחילה. המהנדס הצרפתי Charles Joseph Minard היה אחד הראשונים שהשתמשו בתרשימי עוגה במפות. במפה שלו משנת 1858, הוא השתמש בתרשים עוגה כדי לייצג את כמויות הבקר שנשלחו מכל רחבי צרפת לצריכה בפריז. צ'ארלס האמין כי לתרשימי עוגה נדרש ממד שלישי לצורך הצגת מידע נוסף.

יש שמייחסים את השימוש הראשוני בתרשימי עוגה לפלורנס נייטינגייל, למרות שבפועל היא פשוט הפכה את השימוש בתרשימי עוגה לפופולריים. 

שימוש, יעילות ותפיסה חזותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד החסרונות של תרשימי עוגה הוא שהם מתאימים להצגת מספר ערכים בודדים. כאשר כמות הערכים גדולה, נדרשת הפרדת הקידוד החזותי ("פרוסות") מהנתונים שהם מייצגים (בדרך כלל באחוזים) באמצעות שימוש בצבעים שונים, במרקמים מודגשים או בחצים כדי להקל על הבנת התרשים. בנוסף, תרשימי עוגה תופסים מקום רב יותר על הדף מאשר תרשימי העמודות. סטטיסטיקאים בדרך כלל מעדיפים להימנע מלהשתמש בתרשים עוגה כשיטה להצגת מידע, ולכן הם מופיעים בספרות המקצועית רק לעתים רחוקות. כשמבקשים להבליט נתונים מסוימים, מופרדות הפרוסות המייצגות אותם נתונים משאר הדיאגרמה ומוצגות במרחק מה ממנה.

אחת הסיבות לכך שתרשימי עוגה אינם זוכים לפופולריות בקהילת הסטטיסטיקאים, היא שלהערכתם קשה יותר להעריך ויזואלית הבדלים בשטח מאשר הבדלים בגובה (כמו בגרף עמודות). יתר על כן, במחקר שבוצע במעבדות של AT & T Bell, הוכח כי השוואה הנעשית על ידי זווית, מדויקת פחות מהשוואה לפי אורך. בתרשים הבא מוצגים שלושה תרשימי עוגה, ומתחת לכול אחד מתרשימי העוגה מוצגים אותם הנתונים בגרף עמודות.  בתרשים זה קל לראות כיצד תרשימי עמודות פשוטים יותר לפענוח מאשר תרשימי עוגה.

חשוב להדגיש, כי כאשר המטרה היא להשוות קטגוריה מסוימת (פרוסת העוגה) ביחס לכלל השלם (כל העוגה) וקיימים מספר ערכים (פרוסות) בודדים, יכול תרשים עוגה יכול להיות לעתים קרובות יעיל יותר מגרף עמודות. דיאגרמת עוגה שימושית לתיאור משתנה מסולם מדידה שמי.

יצירת תרשימי עוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]