דיבייט בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ערך חסר ערך, הסבר נוסף בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דיבייט הוא פעילות תחרותית מפותחת מאוד בישראל, למרות תולדותיה הקצרות יחסית במדינה זו. ניתן למצוא מועדוני דיבייט בחלק ניכר מהמוסדות האקדמיים בישראל ובבתי ספר תיכונים רבים. מתוכם, מועדונים רבים מאורגנים בליגות ומקיימים ביניהם תחרויות ארציות ואירועים משותפים אחרים.

בשנת 1998 התארחה בירושלים אליפות העולם בדיבייטינג לבתי ספר, ובשנת 2002 אירחה אוניברסיטת חיפה את אליפות אירופה בדיבייט. ישראלים אף זכו בהצלחות רבות אחרות בזירת הדיבייט הבינלאומית, בקטגוריות למתחרים שאנגלית אינה שפתם הראשונה. אכן, בדיבייט העל-תיכוני נחשבת ישראל לאחת המדינות החזקות ביותר בתחום בעולם הלא-דובר-אנגלית, יחד עם מדינות כמו הולנד, מלזיה והפיליפינים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הדיבייט החלה בישראל בסוף שנות ה-80 ביוזמת "אגודת שיח ושיג" אשר פעלה בבתי הספר ובאוניברסיטאות. פעילות הדיבייט האקדמאית התמקדה במועדונים אשר הוקמו באוניברסיטאות חיפה, בטכניון, בתל אביב ובירושלים והתמקדה באליפות שנתית ארצית. בשנת 1993 התפרקו מועדוני הדיבייט בחיפה ובתל אביב ופעילות הדיבייט האקדמית דעכה כמעט לחלוטין (למעט מועדון האוניברסיטה העברית אשר המשיך לקיים פעילות באופן רציף). פעילות הדיבייט בתיכונים לעומת זאת שמרה על היקף אחיד, אשר הגיעה לשיא באירוח אליפות העולם לתיכונים.

בשנת 1998 הקים מר אורי זכאי מחדש את מועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה, יזם את הקמתם של מועדוני הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, וסייע לפעילותם של מועדוני המרכז הבין תחומי, אוניברסיטת בר-אילן ועוד. במקביל הקים מר זכאי בשנת 1999 את מועצת ליגת הדיבייט שנועדה לאפשר למועדונים לקיים שיגרת פעילות של ליגה פעילה. בשנים הבאות חל גידול עקבי במספר המוסדות הפעילים: הטכניון ומכללת נתניה ב-2002 (נסגר ב-2005), אוניברסיטת בר-אילן ב-2003, אוניברסיטת בן-גוריון ב-2005, האקדמית ת"א-יפו ב-2005 (נסגר ב-2007), מכללת שערי משפט ב-2007, בשנת 2009 נפתחו שלושה מועדוני דיבייט: המסלול האקדמי המכללה למנהל, האקדמית ת"א-יפו, האוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2010 הוקם מועדון הדיבייט של המכללה האקדמית נתניה, בשנת 2011 הוקם מועדון הדיבייט של המרכז האקדמי למשפט ועסקים.

בשנת 2010 מורכבת ליגת הדיבייט הישראלית מ-15 מוסדות אקדמיים, והיא ממשיכה להתרחב. ליגת הדיבייט הישראלית נחשבת לליגה איכותית מאוד וחבריה נמצאים בצמרת הדיבייט העולמי באופן רציף משנת 1999 ועד לתקופה הנוכחית.

מוסדות להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדוני דיבייט קיימים בכל האוניברסיטאות בישראל ,מלבד מכון ויצמן ובמספר מכללות ובתי ספר לתלמידי חו"ל. רמת השילוב האקדמי במוסד משתנה ממועדון למועדון. חלקם מהווים פעילות במסגרת קורסים אקדמיים לכל דבר; חלקם מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקמיות המוקצות לפעילות ספורט, התנדבות וכדומה; וחלקם הם חוגים חוץ-לימודיים המנוהלים על ידי אגודת הסטודנטים או דיקנאט הסטודנטים של המוסד. גודל מועדון נע ככלל בין 10 ל-50 משתתפים. המועדונים בעלי ההצלחות הרבות ביותר בתחרויות ארציות ובינלאומיות נמצאים באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטה העברית (מועדון תרבות הדיון - דיבייטינג) ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

ליגת הדיבייט הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מאורגנים מועדוני הדיבייט האקדמאיים תחת ארגון הגג "ליגת הדיבייט הישראלית".[1] "מועצת ליגת הדיבייט הישראלית" הינה הגוף המתאם בין מועדוני הדיבייט השונים המאורגנים בחסותה. המועצה מורכבת מנציגי המועדונים החברים בה. יו"ר המועצה הנוכחית הוא אוהד דוידוב.

מועדוני הדיבייט האקדמאיים החברים בליגת הדיבייט הישראלית: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הבינתחומי הרצליה (הכולל בנוסף, את בית הספר הבינלאומי RRIS), מכללת שערי-משפט, המסלול האקדמי המכללה למנהל, האקדמית ת"א-יפו, האוניברסיטה הפתוחה, המכללה האקדמית נתניה והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן.

תחרויות ליגת הדיבייט הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה מועדונים אלה מקיימים בתיאום מועצת ליגת הדיבייט הישראלית חמש תחרויות קבועות:

  • אליפות ישראל בדיבייט למוסדות אקדמאיים
  • אליפות ישראל בדיבייט לדוברים מתחילים
  • תחרות "The English Cup" - תחרות המתקיימת בשפה האנגלית
  • "התחרות הפתוחה" - בה יכולים להשתתף דיבייטורים שאינם סטודנטים
  • תחרות "The English Open", אשר הינה תחרות פתוחה באנגלית

גודל תחרויות אלו נע ככלל בין 40 ל-90 משתתפים, כאשר בתחרויות האחרונות שנערכו השתתפו כ-120 בני אדם.

מוסדות משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטאות

מכללות

בתי ספר לתלמידי חו"ל

בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הדיבייט בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת ברחבי ישראל. חלק מפעילות זו מתנהלת במסגרת ליגה בארגון ובסיוע של עמותת "שיח ושיג", האגודה הישראלית לתרבות הדיון. בכל שנה בתי הספר בליגה מנהלים ביניהם אליפות דיבייט, אשר סיבוב הגמר שלה מתקיים בדרך כלל במשכן הכנסת. בנוסף לכך, מתקיימת פעילות דיבייט פרטית בבתי ספר תיכונים ועל-יסודיים.

בנוסף לאליפות הדיבייט, מתקיימת משנת 2010 תחרות דיבייט ארצית שהחלה כפרויקט של התאחדות הסטודנטים בישראל, וכיום מתקיימת בארגונה ובניהולה של גב' רינת גרשפלד והעמותה לקידום תרבות הדיון והמנהיגות בישראל, הרואה חשיבות רבה בהפצת שיטת הדיבייט בבתי-הספר בישראל.

אליפות ישראל בדיבייט לתיכונים - "שיח ושיג"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"א, יצא משרד החינוך בשיתוף המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר) ומרכז יוני כהן-אידוב לדיבייט ורטוריקה בתחרות דיבייט חדשה. ההכשרה מועברת על ידי דיבייטורים מקצועיים למור בתי הספר אשר פותחים מקימים מועדוני בית ספריים אשר מתחרים בבתי ספר אחרים מכל הארץ. בשנת הלימודים תשע"א, פעלה התוכנית במתכונת מצומצמת בקרב 40 בתי ספר. נושא התחרויות סבב סביב שוויון בין המינים ומאפיינים לאי-שוויון בתחומי החיים. בתחרות זכתה קבוצת עירוני ד' מתל אביב. בשנת הלימודים תשע"ב, התרחב הפרויקט עד לכדי 100 בתי ספר מדפנה שבצפון ועד מצפה רמון. בשנה זו, התחרו בתי הספר על נושאי "שימור מול פיתוח" במראה חברתית - אזרחית. בתחרות זכתה קבוצת אהל שם מרמת גן. בשנת הלימודים תשע"ג התוכנית עתידה להתרחב אף יותר.

במקביל לתוכנית זו, השיק המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר) תוכנית דיבייט מקבילה בשיתוף מחוז תל אביב במשרד החינוך בשפה האנגלית המיועדת לכיתות ט'. עד כה נרשמו כ-40 בתי ספר. הנושא השנתי אותו למדו התלמידים ועליו התחרו הנו נושא: "זכויות הילד והתלמיד". בתחרות זכתה קבוצת אהל שם מרמת גן, והשיגה זכייה שנייה בתחרויות הדיבייט בשנת תשע"ב. במקביל עתידה גם תוכנית זו להתרחב בשנת הלימודים תשע"ג לכדי בתי ספר רבים נוספים.

לפרטים נוספים אודות התוכנית, אתר המרכז להעצמת האזרח או חפשו: "שיח ושיג" בפייסבוק.

תוצאות אליפות ישראל בדיבייטינג לתיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000: באליפות העולם לדיבייטינג לתיכונים (WSDC) שנערכה בפיטסבורג שבארצות הברית, זכתה נבחרת ישראל שעל שורותיה נמנו זהר נוימן, אלונה טולדנו (אברמוביץ דאז), שמעון מרסר-ווד, אריה להרר וטוד סטוק, במקום השלישי לאחר שהובסה בחצי הגמר על ידי נבחרת אנגליה. ההחלטה שעמדה לדיון בדיבייט המכריע הייתה "בית זה מאמין כי המטרה מקדשת את האמצעים". תוצאה זו היא ההישג הגבוה ביותר בה זכתה נבחרת ישראלית עד כה.


גביע המלומדים העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע המלומדים העולמי היא תחרות אקדמאית בינלאומית לתלמידים בגילאי תיכון. תחרות זו עוסקת בידע כללי בנושאים שונים המשתנים כל שנה. כל קבוצה שניגשת לתחרות מורכבת משלושה תלמידים שנדרשים להפגין ידע בתחומי דעת שונים. התחרות מבוססת על ארבע מקצועות: דיבייט קבוצתי, כתיבה יצירתית, חידון ידע אינטראקטיבי ושאלון ידע. בכל שנה ישנה תחרות עולמית המתרחשת במדינה כלשהי בעולם ובה מתחרים תלמידים אשר צלחו את התחרות האזורית בה השתתפו, שבדרך כלל מתקיימת במדינה ממנו באו. בשנת 2010 השתתפו בתחרות העולמית שנערכה בשנחאי 2 קבוצות מישראל לראשונה. בנוסף, בשנת 2012 התקיים במרכז חינוך ליאו באק שבחיפה הסיבוב הישראלי של התחרות (לצפייה בטקס הפתיחה: http://www.youtube.com/watch?v=bHazi7HA0KQ).

יישום הדיבייט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות החלו יחידים וגופים פרטיים בישראל ליישם את הדיבייט בשירותי חינוך, פוליטיקה ועסקים. יישומים אלה כוללים הכשרת עסקית בהעברת מסרים ובמשא ומתן, לימוד של שיטות הוראה חדשניות וסדנאות להעצמת נשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]