דיבייט בישראל

פעילות דיבייט בישראל קיימת במספר מועדוני דיבייט בחלק ניכר מהמוסדות האקדמיים בישראל ובבתי ספר תיכונים רבים. מתוכם, מועדונים רבים מאורגנים בליגות ומקיימים ביניהם תחרויות ארציות ואירועים משותפים אחרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הדיבייטינג הראשון בישראל הוקם באוניברסיטה העברית בשנת 1984. ביוזמת פרופסור אדי קאופמן, שכיהן באותה עת כמנהל מכון טרומן לקידום השלום, במטרה לקדם את תרבות הדיון בישראל. הרעיון עלה לאחר רצח אמיל גרינצווייג, שקאופמן ביקש לייצור מסגרת בה אנשים מכל קצווי הקשת הפוליטית יוכלו להיפגש ולדון בנושאים שנויים במחלוקת, בוויכוח סובלני בצורת דיבייט. בוויכוח הראשון השתתפו יוסי ברנע מהצד הימני של המפה הפוליטית ונעם קמינר מהצד השמאלי. נושא הדיון היה "משא ומתן עם אש"ף - כן או לא"^[1].

בשנים הראשונות לפעילותו היה מועדון הדיבייטינג היחיד שפעל בקביעות בישראל. עם התפתחות התחום בישראל, החל להשתתף במסגרת התחרויות של ליגת הדיבייט הישראלית ובאליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות.

פעילות תחרותית החלה בישראל בסוף שנות ה-80 ביוזמת "אגודת שיח ושיג" אשר פעלה בבתי הספר ובאוניברסיטאות. פעילות הדיבייט האקדמאית התמקדה במועדונים אשר הוקמו באוניברסיטאות חיפה, בטכניון, בתל אביב ובירושלים והתמקדה באליפות שנתית ארצית. בשנת 1993 התפרקו מועדוני הדיבייט בחיפה ובתל אביב ופעילות הדיבייט האקדמית דעכה כמעט לחלוטין (למעט מועדון האוניברסיטה העברית אשר המשיך לקיים פעילות באופן רציף). פעילות הדיבייט בתיכונים לעומת זאת שמרה על היקף אחיד, אשר הגיעה לשיא באירוח אליפות העולם לתיכונים.

בשנת 1998 הקים מר אורי זכאי מחדש את מועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה, יזם את הקמתם של מועדוני הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, וסייע לפעילותם של מועדוני המרכז הבין תחומי, אוניברסיטת בר-אילן ועוד. במקביל הקים מר זכאי בשנת 1999 את מועצת ליגת הדיבייט שנועדה לאפשר למועדונים לקיים שיגרת פעילות של ליגה פעילה. בשנים הבאות חל גידול עקבי במספר המוסדות הפעילים: הטכניון ומכללת נתניה ב-2002 (נסגר ב-2005), אוניברסיטת בר-אילן ב-2003, אוניברסיטת בן-גוריון ב-2005, האקדמית ת"א-יפו ב-2005 (נסגר ב-2007), מכללת שערי משפט ב-2007, בשנת 2009 נפתחו שלושה מועדוני דיבייט: המסלול האקדמי המכללה למנהל, האקדמית ת"א-יפו, האוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2010 הוקם מועדון הדיבייט של המכללה האקדמית נתניה, בשנת 2011 הוקם מועדון הדיבייט של המרכז האקדמי למשפט ועסקים.

בשנת 1998 התארחה בירושלים אליפות העולם בדיבייטינג לבתי ספר, ובשנת 2002 אירחה אוניברסיטת חיפה את אליפות אירופה בדיבייט. ישראלים אף זכו בהצלחות רבות אחרות בזירת הדיבייט הבינלאומית, בקטגוריות למתחרים שאנגלית אינה שפתם הראשונה. אכן, בדיבייט העל-תיכוני נחשבת ישראל לאחת המדינות החזקות ביותר בתחום בעולם הלא-דובר-אנגלית, יחד עם מדינות כמו הולנד, מלזיה והפיליפינים.

בשנת 2010 הייתה מורכבת ליגת הדיבייט הישראלית מ-15 מוסדות אקדמיים, והיא ממשיכה להתרחב. ליגת הדיבייט הישראלית נחשבת לליגה איכותית מאוד וחבריה נמצאים בצמרת הדיבייט העולמי באופן רציף משנת 1999 ועד לתקופה הנוכחית.

בשנת 2012 זכו האחים עומר וסלע נבו, סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, באליפות העולם הסטודנטיאלית לתרבות הדיון^[2]. הם השלימו זכייה ישראלית שלישית ברציפות בתואר, אחרי מייקל שפירא ומאיר ירום מאוניברסיטת חיפה ב-2011, ויוני כהן-אידוב ואורי מרחב, גם כן מתל אביב, ב-2010^[3].

מוסדות להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדוני דיבייט קיימים בכל האוניברסיטאות בישראל, למעט אוניברסיטת אריאל. בנוסף קיימים מועדונים במספר מכללות ובתי ספר לתלמידי חו"ל. רמת השילוב האקדמי במוסד משתנה ממועדון למועדון. חלקם מהווים פעילות במסגרת קורסים אקדמיים לכל דבר; חלקם מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקדמיות המוקצות לפעילות ספורט, התנדבות וכדומה; וחלקם הם חוגים חוץ-לימודיים המנוהלים על ידי אגודת הסטודנטים או דיקנאט הסטודנטים של המוסד. גודל מועדון נע ככלל בין 10 ל-50 משתתפים.

ליגת הדיבייט הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מאורגנים מועדוני הדיבייט האקדמאיים תחת ארגון הגג "ליגת הדיבייט הישראלית". "מועצת ליגת הדיבייט הישראלית" היא הגוף המתאם בין מועדוני הדיבייט השונים המאורגנים בחסותה. המועצה מורכבת מנציגי המועדונים החברים בה.

מועדוני הדיבייט האקדמאיים החברים בליגת הדיבייט הישראלית: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת רייכמן, בית הספר הבינלאומי RRIS, המסלול האקדמי המכללה למנהל, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית נתניה, המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

תחרויות ליגת הדיבייט הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה מועדונים אלה מקיימים בתיאום מועצת ליגת הדיבייט הישראלית חמש תחרויות קבועות:

אליפות ישראל בדיבייט למוסדות אקדמאיים
אליפות ישראל בדיבייט לדוברים מתחילים
תחרות "The English Cup" - תחרות המתקיימת בשפה האנגלית
"התחרות הפתוחה" - בה יכולים להשתתף דיבייטורים שאינם סטודנטים
תחרות "The English Open"- תחרות פתוחה באנגלית

גודל תחרויות אלו נע ככלל בין 40 ל-90 משתתפים, כאשר בתחרויות האחרונות שנערכו השתתפו כ-120 בני אדם.

מוסדות משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטאות

האוניברסיטה העברית בירושלים: תא סטודנטים בחסות דיקנאט הסטודנטים - מועדון תרבות הדיון - דיבייטינג
אוניברסיטת תל אביב: חוג של אגודת הסטודנטים
אוניברסיטת חיפה: מקנה נקודות זכות
אוניברסיטת בר-אילן: חוג של אגודת הסטודנטים
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל: נבחרת ספורט, מקנה נקודות זכות
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: חוג של אגודת הסטודנטים
האוניברסיטה הפתוחה: חוג של אגודת הסטודנטים וחסות של דיקנאט הסטודנטים
אוניברסיטת רייכמן: מקנה נקודות זכות
מכון ויצמן/מדרשת פיינברג: תא סטודנטים

מכללות

המסלול האקדמי המכללה למינהל: מועדון בחסות דיקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים
המכללה האקדמית תל אביב-יפו: בחסות דיקאנט הסטודנטים (נסגר)
המכללה האקדמית ספיר: מועדון בחסות דיקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים
המכללה האקדמית נתניה: מועדון בחסות מנכ"ל המכללה
המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט: קורס אקדמי המקנה נקודות זכות
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים: קורס אקדמי המקנה נקודות זכות בחסות דיקאן החוג למשפטים

בתי ספר לתלמידי חו"ל

בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי (על ידי אוניברסיטת רייכמן)

בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 יזם משרד החינוך הקמת קבוצות דיבייט בכ-20 בתי ספר, ותחרויות דיבייט בין נבחרות של בתי ספר תיכוניים. בפרויקט משותף עם "המרכז להעצמת האזרח". תחרות הגמר התקיימה במרץ 2011, ביום האשה הבינלאומי, נוכח הנושא שנבחר להוביל את הדיונים היה "היבטים שונים בסוגיית המגדר בישראל". על פי התכנון הפרויקט היה אמור לגדול ולהיות כלל-ארצי, אך הדבר לא בוצע מחוסר תקציב^[4].

במספר תיכונים מופעלת תוכנית לימודים לדיבייטים על ידי חברת דיבייטים.

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הדיבייט בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת ברחבי ישראל. חלק מפעילות זו מתנהלת במסגרת ליגה בארגון ובסיוע של עמותת "שיח ושיג", האגודה הישראלית לתרבות הדיון. בכל שנה בתי הספר בליגה מנהלים ביניהם אליפות דיבייט, אשר סיבוב הגמר שלה מתקיים בדרך כלל במשכן הכנסת. בנוסף לכך, מתקיימת פעילות דיבייט פרטית בבתי ספר תיכונים ועל-יסודיים.

בנוסף לאליפות הדיבייט, מתקיימת משנת 2010 תחרות דיבייט ארצית שהחלה כפרויקט של התאחדות הסטודנטים בישראל, וכיום מתקיימת בארגונה ובניהולה של גב' רינת גרשפלד והעמותה לקידום תרבות הדיון והמנהיגות בישראל, הרואה חשיבות רבה בהפצת שיטת הדיבייט בבתי-הספר בישראל.

אליפות ישראל בדיבייט לתיכונים - "שיח ושיג"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"א, יצא משרד החינוך בשיתוף המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר) ומרכז יוני כהן-אידוב לדיבייט ורטוריקה בתחרות דיבייט חדשה. ההכשרה מועברת על ידי דיבייטורים מקצועיים למור בתי הספר אשר פותחים מקימים מועדוני בית ספריים אשר מתחרים בבתי ספר אחרים מכל הארץ. בשנת הלימודים תשע"א, פעלה התוכנית במתכונת מצומצמת בקרב 40 בתי ספר. נושא התחרויות סבב סביב שוויון בין המינים ומאפיינים לאי-שוויון בתחומי החיים. בתחרות זכתה קבוצת עירוני ד' מתל אביב. בשנת הלימודים תשע"ב, התרחב הפרויקט עד לכדי 100 בתי ספר מדפנה שבצפון ועד מצפה רמון. בשנה זו, התחרו בתי הספר על נושאי "שימור מול פיתוח" במראה חברתית - אזרחית. בתחרות זכתה קבוצת אהל שם מרמת גן. בשנת הלימודים תשע"ג התוכנית עתידה להתרחב אף יותר.

במקביל לתוכנית זו, השיק המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר) תוכנית דיבייט מקבילה בשיתוף מחוז תל אביב במשרד החינוך בשפה האנגלית המיועדת לכיתות ט'. עד כה נרשמו כ-40 בתי ספר. הנושא השנתי אותו למדו התלמידים ועליו התחרו היה: "זכויות הילד והתלמיד". בתחרות זכתה קבוצת אהל שם מרמת גן, והשיגה זכייה שנייה בתחרויות הדיבייט בשנת תשע"ב. במקביל עתידה גם תוכנית זו להתרחב בשנת הלימודים תשע"ג לכדי בתי ספר רבים נוספים.

תוצאות אליפות ישראל בדיבייטינג לתיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2000: באליפות העולם לדיבייטינג לתיכונים (WSDC) שנערכה בפיטסבורג שבארצות הברית, זכתה נבחרת ישראל שעל שורותיה נמנו זהר נוימן, אלונה טולדנו (אברמוביץ דאז), שמעון מרסר-ווד, אריה להרר וטוד סטוק, במקום השלישי לאחר שהובסה בחצי הגמר על ידי נבחרת אנגליה. ההחלטה שעמדה לדיון בדיבייט המכריע הייתה "בית זה מאמין כי המטרה מקדשת את האמצעים". תוצאה זו היא ההישג הגבוה ביותר בה זכתה נבחרת ישראלית עד כה.

גביע המלומדים העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע המלומדים העולמי (World Scholars cup) היא תחרות אקדמאית בינלאומית לתלמידים בגילאי חטיבת ביניים-תיכון. תחרות זו עוסקת בידע כללי בנושאים שונים המשתנים כל שנה. כל קבוצה שניגשת לתחרות מורכבת משלושה תלמידים שנדרשים להפגין ידע בתחומי דעת שונים שנשלחים אל התלמידים מראש. התחרות מבוססת על דיבייט קבוצתי וכתיבה יצירתית, וגם על חידון ידע אינטראקטיבי קבוצתי ושאלון ידע על תחומי הדעת שאותם למדו המתחרים. בכל שנה ישנן תחרוית עולמית המתרחשת במדינה כלשהי בעולם ובה מתחרים תלמידים אשר צלחו את התחרות האזורית בה השתתפו, שבדרך כלל מתקיימת במדינה ממנו באו, והמצנחים באותן תחרויות עולמיות יעלו אל התחרות האחרונה באוניברסטית ייל. בשנת 2010 השתתפו בתחרות העולמית שנערכה בשנחאי 2 קבוצות מישראל לראשונה. בנוסף, בשנת 2012 התקיים במרכז חינוך ליאו באק שבחיפה הסיבוב הישראלי של התחרות^[5].