דברי ימי נרניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דיגורי קירק)
דברי ימי נרניה
The Chronicles of Narnia
עטיפת ספר הכולל את כל סדרת הספרים לפי סדר כרונולוגי
עטיפת ספר הכולל את כל סדרת הספרים לפי סדר כרונולוגי
מידע כללי
מאת ק. ס. לואיס עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים פולינה ביינס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית בריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פנטזיה, סיפורת לילדים, פנטזיה אפית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא רומן חניכה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דברי ימי נרניהאנגלית: The Chronicles of Narnia) הם סדרת ספרים בת שבע חלקים (הפטלוגיה) מאת הסופר הבריטי ק.ס. לואיס, ובה מתוארים קורותיהם של ילדים מעולמנו שנקלעים לעולם נרניה.

הספרים משתייכים לסוגת ספרות הפנטזיה, ומערבים בהם גם מוטיבים הלקוחים מאגדות עם שונות, כגון כישוף, חיות מדברות, גמדים, ענקים ויצורים מיתולוגיים שונים, השאובים בעיקר מהמיתולוגיה היוונית, הרומית והאירית.

הספרים מכילים מוטיבים נוצריים רבים מאוד, ויש המפרשים אותם כאלגוריה לסיפורי הנצרות, אם כי המחבר עצמו הסתייג מפרשנות זו, ואמר שהסיפורים אמנם נכתבו בהשראת רעיונות נוצריים, אבל לא אמורים לייצג אותם.

עיקרי העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר שנכתב ראשון בסדרת נרניה, הוא "האריה, המכשפה וארון הבגדים" שמגולל את קורותיהם של ארבעה ילדים, אשר מפונים מלונדון המופצצת בתקופת מלחמת העולם השנייה לביתו של פרופסור בכפר. שם הם מגלים ארון ישן ונכנסים דרכו לעולם אחר וקסום בשם נרניה, בו שולטת מכשפה אכזרית הידועה בשם המכשפה הלבנה. הילדים מצליחים לבסוף לשחרר את העולם מעולה בעזרתו של האריה אסלן.

הספרים הבאים מגוללים את המשך קורותיהם של הילדים האלו וילדים אחרים בנרניה. כל ארבעת האחים מופיעים גם בספר "הנסיך כספיאן" ובספר "הסוס ונערו". הספר "אחיינו של הקוסם" מספר כיצד נרניה נוצרה, ומבחינה כרונולוגית קודם ל"האריה המכשפה וארון הבגדים", אף שנכתב אחריו. הספר "הסוס ונערו" מתרחש במקביל לתקופת התרחשותו של "האריה המכשפה וארון הבגדים". בספר "הקרב האחרון" מסופר על סופה של נרניה.

סדרת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הספרים יצאו לאור בעברית, חלקם במהדורה מנוקדת. לקראת יציאת הסרט המבוסס על הספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים", יצאו בשנת 2005 כל ספרי הסדרה מחדש בספרית מרגנית של הוצאת זמורה ביתן.

מבחינה כרונולוגית (על פי זמן התרחשות הסיפור) סדר הספרים הוא:

  1. אחיינו של הקוסם
  2. האריה, המכשפה וארון הבגדים
  3. הסוס ונערו (מקביל למהלך התרחשות החלק האחרון של עלילת "האריה, המכשפה וארון הבגדים")
  4. הנסיך כספיאן
  5. המסע בדורך השחר
  6. כס הכסף
  7. הקרב האחרון

גיבורי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת פיוונסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיטר פיוונסי - הבן הבכור והמלך הרם של נרניה. פיטר הוא המבוגר מבין ארבעת ילדי פיוונסי. דמותו היא של אדם בוגר, הוגן, רציני ואחראי, אשר מגן על החלשים ואף מוכן להודות בטעויות. פיטר מוכתר כמלך הרם של נרניה בספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים", ומופיע כדמות עיקרית גם ב"נסיך כספיאן". כמלך נרניה מצטיין פיטר כלוחם ומצביא. ב"סוס ונערו" לא מופיע פיטר אך נמצא ברקע העלילה, ופעם נוספת, מגיע לנרניה לקראת קיצה ב"קרב האחרון".
  • סוזן פיוונסי - השנייה לבית פיוונסי. לסוזן דמות "חיוורת" משהו - היא תמיד נגררת, חסרת יוזמה, ועם הזמן מתנתקת מנרניה. סוזן מופיעה בשלושה ספרים: "האריה, המכשפה וארון הבגדים" (שם הוכתרה כמלכה בנרניה), "הנסיך כספיאן" ו"הסוס ונערו", סוזן לא חוזרת לנרניה עם אחיה ב"קרב האחרון". היא מתוארת בתור המלכה היפה ביותר שמלכה על נרניה.
  • אדמונד פיוונסי - השלישי מבין ילדי פיוונסי. ב"אריה, מכשפה וארון הבגדים" אדמונד מגלה את נרניה בנפרד מלוסי, אחריה, ועקב מפגש עם המכשפה הלבנה בוגד באֶחיו ומנסה להסגירם לידיה. לאחר שאסלן מציל אותו מהוצאה להורג בידי המכשפה, מתחרט אדמונד על מעשיו ומוכתר יחד עם אחיו למלך בנרניה. דמותו של אדמונד לפני הצלתו היא של ילד קנטרני ונוטר טינה, ולאחר הצלתו משתנה אופיו לטובה. אדמונד מופיע כדמות עיקרית גם ב"נסיך כספיאן", ו"המסע בדורך השחר". ב"סוס ונערו" מופיע אדמונד בקטע קצר, ומגיע שוב לנרניה ב"קרב האחרון".
  • לוסי פיוונסי - הצעירה ביותר, היא הראשונה שמגלה את הדרך לנרניה בספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים", ובהמשך מוכתרת כמלכה שם. דמותה היא של ילדה מאוד עליזה אך כנה, הוגנת ורחמנית. לוסי מופיעה כדמות עיקרית גם ב"נסיך כספיאן", ו"המסע בדורך השחר". ב"סוס ונערו" מופיעה לוסי בקטע קצר, וכמו אדמונד ופיטר מגיעה שוב לנרניה ב"קרב האחרון". ללוסי מערכת היחסים הקרובה ביותר מבין כל הדמויות עם אסלן, והיא מצטיינת בריפוי.

דמויות נוספות מעולם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסטס קלרנס סקרב - בן דודם של ארבעת ילדי פיוונסי, המגיע לנרניה בספרים "המסע בדורך השחר", "כס הכסף" ו-"הקרב האחרון". בתחילה עובר יוסטס לנרניה יחד עם הצעירים מבין האחים - אדמונד ולוסי, דרך ציור של ספינה. שם הם פוגשים את הנסיך כספיאן, שעכשיו הוא כבר מלך, ואת ריפיצ'יפ, העכבראביר הנועז. בתחילת הסיפור, יוסטס הוא ילד אנוכי ומפונק, ובמידה מסוימת אף מרושע, אולם במהלך החוויות שהוא עובר במסע ופגישתו עם אסלן אופיו משתנה והוא מתחיל לשפר את דרכיו.
  • ג'יל פול - שותפתו של יוסטס להרפתקה בספרים "כס הכסף" ו"הקרב האחרון". ב"כס הכסף", השניים נכנסים לנרניה דרך השער האחורי של בית הספר, הנעול בדרך כלל. הם נשלחים על ידי אסלן למצוא את הנסיך ריליאן, בנו האובד של מלך נרניה הזקן. הם עוברים הרפתקאות רבות ולבסוף צריכים להתמודד עם מלכת ארץ תחתיות, אשר מסתבר כי כישפה את הנסיך ריליאן, כדי להשתלט על נרניה.
  • פולי פלמר ודיגורי קירק - גיבורי הספר "אחיינו של הקוסם". הם מגיעים לנרניה באמצעות טבעות קסומות שענדו על אצבעותיהם: הם מגיעים אל היער שבין העולמות (מקום בו כל בריכה מובילה לעולם אחר), תחילה הם מגיעים לעולם של המכשפה הלבנה, לאחר שבטעות העירו את המכשפה הלבנה, חזרו ליער והגיעו לנרניה עם המכשפה, שם זכו לראות את אסלן יוצר את נרניה. פולי ודיגורי נשלחים על ידי אסלן למסע על גבי סוס מכונף בחיפוש אחר עץ תפוחי כסף, שלפירותיו כוח קסום. המכשפה הלבנה, אותה העירו פולי ודיגורי בבלי דעת, מחפשת גם היא אחר העץ הקסום כדי לטעום מהפרי, דבר שיאפשר לה להפוך לשליטה הנצחית של נרניה. דיגורי מופיע מאוחר יותר כפרופסור הזקן בהאריה, המכשפה וארון הבגדים.

דמויות נרניניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסלן - אסלן הוא אריה מדבר, בעל יכולות מאגיות ומהווה סוג של אלוהות עבור יצורי נרניה. הוא שבורא בהבל פיו את עולמה של נרניה, והוא גם זה אשר מורה על הבאת הקץ לעולם זה. דמותו מופיעה בכל ספרי הסדרה והוא הדמות המכוונת את האירועים. מעשיו של אסלן מכוונים בדרך כלל להנחלת מוסר השכל. ההקבלה בין דמותו של אסלן לזו של ישו מובהקת: הוא בנו של "הקיסר שמעבר לים" (כלומר אלוהים), הוא מקריב את חייו למען נרניה וקם לתחיה מן המתים והוא המושיע של נרניה אליו מייחלים ובו מאמינים כל תושביה.
  • הנסיך כספיאן העשירי - יורש העצר החוקי של ממלכת נרניה, המנסה לחזור לכס המלוכה שנתפס על ידי דודו מירז. כספיאן הוא גיבור הספר "הנסיך כספיאן" ו"מסע בדורך השחר", ומופיע גם כמלך זקן בספר "כס הכסף".
  • שסטה - גיבור הספר "הסוס ונערו", הנמלט יחד עם הסוס ברי מקלורמן אל נרניה בתקופת מלכותם של פיטר, סוזן, אדמונד ולוסי.
  • טש - האל הראשי בפנתיאון האלים של בני קלורמן. הוא מופיע בדמות אדם בעל ארבע זרועות וראש של ציפור טרף מעוקלת מקור. מקדשו הראשי של טש נמצא בעיר טשבן, בירת קלורמן, וחגו העיקרי מתקיים בסתיו. פולחנו כולל הקרבת קורבנות אדם.

השפעות נוצריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיס היה נוצרי אדוק, וחיבר גם מספר ספרים העוסקים בתאולוגיה. השקפותיו הנוצריות באות לידי ביטוי גם בספרי נרניה, ומוטיבים רבים הלקוחים מהמחשבה הנוצרית מגולמים בצורה שונה בדמויות ובאירועים בסיפורים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא בדמותו של אסלן, המסכים לתת את עצמו כקורבן על חטאו של אחר, ולאחר הריגתו חוזר לתחיה, ומזכיר בכך את דמותו של ישו.
לואיס מדגיש בעיקר את רעיון הכפרה והמחילה, ומבקש להראות שגם לחוטאים קשים יש את האפשרות לזכות במחילה ולהגאל, והספרים משופעים בדמויות המתחילות את דרכן באופן שלילי, אבל מצליחות בהמשך לעלות על דרך הישר בעזרת הדרכתו של אסלן, כשהבולטות בהן הן דמויותיהם של אדמונד ויוסטס, ובמידה פחותה יותר גם דמויותיהם של דיגורי, טרמפקין, ארויס, ברי, ועוד. הוא מדגיש את חוסר יכולתו של האדם לגאול את עצמו ואת הזדקקותו לעזרת ההשגחה העליונה לצורך כך, אך עם זאת, באחרון בספרי הסדרה הוא נותן ביטוי בספריו גם להשקפתו - החריגה במחשבה הנוצרית האורתודוקסית - שהאמונה בנצרות אינה בהכרח הדרך היחידה לגאולה, אלא שגם מי שמצליח להגיע לערכי הנצרות באופן עצמאי, לאו דווקא מתוך חברות בכנסייה, עשוי למצוא בכך גאולה.

בשל ריבוי הרעיונות הנוצריים בסדרה, יש המנסים לראות בה אלגוריה לסיפורי התנ"ך והברית החדשה, אבל לואיס עצמו הכחיש טענות אלו, וטען שלא בא לכתוב אלגוריה, אלא סיפורים בדיוניים, השואבים השראה מרעיונות נוצריים (לצד מקורות אחרים) ומנסים ליישם אותם באופן שבו היו מתגלמים לו היו מתקיימים בעולם פנטזיה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז צאתם זכו ספרי נרניה לביקורות רבות, חלקן אוהדות וחלקן שליליות. מבקרים רבים רואים בשלילה את האופן הבוטה והנחרץ בו לואיס מעביר את מסריו הנוצריים בספר, ואת ההתנשאות והבוז שהוא מפגין כלפי דעות שונות. כמו כן, הסדרה גם הואשמה בהבעת עמדות גזעניות ומיזוגניות: בני העם הקלורמני, שמוצגים באופן ברור כסטריאוטיפ מזרחי (הם כהי-עור, מגודלי-זקנים, ועוטי טורבנים), זוכים ליחס שלילי מאוד בספרים, ומוצגים כחנפנים, אנוכיים, רמאים ואכזריים (אם כי קיימות גם דוגמאות מועטות לדמויות קלורמניות המוצגות באור חיובי, ויוצאות נגד התרבות הקלורמנית). מיניות האישה מוצגת לרוב באור שלילי, כגורם פתייני ומזיק. מסוזן נמנעת הכניסה לארצו של אסלן מכיוון שהיא הגיעה לגיל בו "דבר אינו מעניין אותה פרט לשפתונים, גרבי ניילון ופגישות", ולעומת זאת דמויות נשיות חיוביות מוצגות לרוב כ"טום בוי".
מבקר בולט וחריף ביותר של הסדרה הוא הסופר פיליפ פולמן, שקורא להורים שלא לתת לילדיהם לקרוא את ספרי נרניה.
למרות הרעיונות הנוצרים בספרים, הם זכו להתנגדות גם מקרב גורמים נוצרים מסוימים, המאשימים אותם כמעודדי כישוף ועבודת אלילים, בגלל המוטיבים הרבים הלקוחים מתוך אמונות טרום-נוצריות המופיעים בהם, כגון הופעתם של אלי-נהר או דריאדות.

הפקות טלוויזיה וסרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דברי ימי נרניה בוויקישיתוף