לדלג לתוכן

דיוויד אוגדן סטיירס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוויד אוגדן סטיירס
David Allen Ogden Stiers
לידה 31 באוקטובר 1942
פאוריה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במרץ 2018 (בגיל 75)
ניופורט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה David Allen Ogden Stiers עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת פעילות 1971–2017 (כ־46 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
davidogdenstiers.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד אוגדן סטיירסאנגלית: David Allen Ogden Stiers 31 באוקטובר 19423 במרץ 2018) היה שחקן ומנצח אמריקאי. הוא הופיע במספר רב של הפקות בברודוויי, ויצר את תפקיד פלדמן במחזמר המופע הקסום ב-1974.

ב-1977 לוהק סטיירס לתפקיד מייג'ור צ'ארלס אמרסון וינצ'סטר השלישי, ד"ר, בסדרת הטלוויזיה מ.א.ש, תפקיד אותו גילם עד לסיום הסדרה ב-1983, וזיכה אותו בשתי מועמדויות לפרס אמי. הוא הופיע באופן בולט בשנות ה-80 בתפקיד התובע המחוזי מייקל רסטון בכמה מסרטי הטלוויזיה של פרי מייסון, ודיבב מספר דמויות של דיסני, כולל קוגסוורת' בהיפה והחיה מ-1991, המושל רטקליף וויגינס בפוקהונטס מ-1995, וד"ר ג'ומבה ג'וקיבה בזיכיון לילו וסטיץ'. הוא גם דיבב את קמאג'י בגרסה האנגלית של המסע המופלא (2001). הוא הופיע שוב בטלוויזיה בסדרת הדרמה העל-טבעית החצי האפל בתפקיד הכומר ג'ין פורדי, תפקיד אותו גילם מ-2002 עד 2007.

הוא הצטרף לצוות השחקנים של סטארגייט אטלנטיס בעונתה השלישית בתפקיד אוברות', מנהיג הרפליקטורים בצורת אדם.

סטיירס המשיך לתרום עבודות קול לסרטים ולהפקות טלוויזיה בשנותיו המאוחרות, כולל קריינות לסרטו של מ. נייט שאמלאן נערה במים (2006) ותפקיד חוזר בסדרה המצוירת רגולר שואו. סטיירס בילה את שנותיו האחרונות כמנצח של התזמורת הסימפונית של ניופורט.

דייוויד אלן אוגדן סטיירס[1] נולד בבית החולים סנט פרנסיס בפאוריה, ב-31 באוקטובר 1942,[2] בן למרגרט אליזבת (לבית אוגדן) וקנת' טרומן סטיירס,[3] וגדל בפאוריה הייטס, צ'יליקותי, ואורבנה, אילינוי.[2] משפחתו עברה ליוג'ין, שם סיים את לימודיו בתיכון נורת' יוג'ין, ולמד לזמן קצר באוניברסיטת אורגון. לאחר מכן עבר סטיירס לסן פרנסיסקו, שם הופיע עם תיאטרון שייקספיר בקליפורניה, סדנת השחקנים של סן פרנסיסקו, וקבוצת האימפרוביזציה "הוועדה", שחבריה כללו את רוב ריינר, הווארד הסמן, ופיטר בונרז. בקליפורניה, הוא עבד במשך שבע שנים בפסטיבל שייקספיר בסנטה קלרה.[4] במהלך הופhis בסנטה קלרה, הוא נצפה על ידי ג'ון האוסמן. האוסמן הזמין את סטיירס לעבור לניו יורק ללמוד בבית הספר ג'וליארד (מחלקת הדרמה, קבוצה 1: 1968–1972),[5] ממנו סיים את לימודיו ב-1972.[6] לאחר סיום לימודיו, היה סטיירס אחד מחברי המייסדים של חברת המשחק סיטי סנטר.[7] הוא הופיע בהפקות רבות של החברה, כולל שלוש אחיות ואופרת הקבצנים.[4]

סטיירס הופיע לראשונה בהפקת ברודוויי המופע הקסום ב-1974 בתפקיד פלדמן. תפקידים מוקדמים נוספים כללו הופעות בסדרות הטלוויזיה המופע של מרי טיילר מור

, קוג'אק, ורודה. סטיירס גם הופיע בפיילוט של המלאכיות של צ'ארלי כגיבוי הראשי של הצוות.[8] הוא גם הופיע כמורה בסרט הטלוויזיה משנת 1977 A Circle of Children, על בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים.

תמונת צוות השחקנים מתוך מ.א.ש משנת 1977: שורה ראשונה משמאל לימין - לורטה סוויט, הארי מורגן, אלן אלדה, מייק פארל. שורה אחורית משמאל לימין - ויליאם כריסטופר, גארי בורגהוף, דייוויד אוגדן סטיירס וג'יימי פאר

ב-1977 הצטרף סטיירס לצוות השחקנים של הסיטקום של CBS מ.א.ש. בתפקיד מייג'ור צ'ארלס אמרסון וינצ'סטר השלישי, ד"ר, מילא סטיירס את החלל שנוצר בעקבות עזיבתו של השחקן לארי לינוויל שגילם את דמותו של פרנק ברנס.[9] בניגוד לדמותו הקומית והמגושמת של ברנס, וינצ'סטר היה רהוט ומתוחכם מבחינה חברתית, ומנתח מוכשר ביותר שהציג סוג שונה של ניגוד לדמויותיהם של אלן אלדה בתפקיד הוקאיי פירס ומייק פארל בתפקיד ב.ג'יי. האניקאט.[9] בעוד ברנס שימש לעיתים קרובות כמטרה לבדיחות מעשיות של פירס והאניקאט, ספג לעג על כישוריו הכירורגיים והיה חסר תגובה לעלבונות, וינצ'סטר לעומת זאת הציב אתגר לחבריו עם כישוריו הכירורגיים המעולים, ולעיתים אף עלה עליהם במיומנותו בתגובות לעלבונות ובביצוע מתיחות. אופיו האריסטוקרטי וסלידתו מהתנהגות ילדותית הפכו אותו למטרה לבדיחות של חבריו המנתחים. עם זאת, לעיתים התיישר וינצ'סטר עם פירס והאניקאט, והפגין הערכה רבה למפקדו, הארי מורגן בתפקיד הקולונל שרמן ט. פוטר. על גילום הדמות המורכבת מבחינה רגשית של האריסטוקרט מבוסטון, זכה סטיירס לשתי מועמדויות לפרס אמי.[10]

לאחר סיום מ.א.ש ב-1983, סטיירס הופיע כאורח בסדרות טלוויזיה כמו צפון ודרום, מסע בין כוכבים: הדור הבא, רצח במשיכת קולמוס, מטלוק, מגע של מלאכים, כנפיים, אלף, ופרייז'ר, וכן תפקיד קבוע בעונה הראשונה של שניים ועוד אחת בתפקיד מר באואר. ב-1984 גילם את ויליאם מיליגן סלואן, מייסד הוועד האולימפי של ארצות הברית, במיני-סדרה של NBC האולימפיאדה הראשונה: אתונה 1896, עליה קיבל מועמדות נוספת לפרס אמי.[11] החל מ-1985, הופיע סטיירס בשמונה סרטי טלוויזיה של פרי מייסון בתפקיד התובע המחוזי מייקל רסטון. הוא הופיע בשני פרויקטים טלוויזיוניים שלא זכו להצלחה, Love & Money וליגת הצדק של אמריקה (בתפקיד הצייד ממאדים). הוא גם גילם את הדוד טדי קווין (אחיו של אביה של ד"ר מייק), פסנתרן קונצרטים מפורסם, בד"ר קווין, רופאה במערב. ב-2002 החל סטיירס תפקיד חוזר בתור הכומר פורדי בסדרה החצי האפל עם אנתוני מייקל הול. ב-2006 לוהק לתפקיד החוזר של אוברות' בסטארגייט אטלנטיס.

סטיירס סיפק עבודות קול לעשרות פרויקטים של סרטים וטלוויזיה. עבודתו הראשונה הייתה בסרטו המוקדם של ג'ורג' לוקאס, THX 1138, שבו הוא נרשם בטעות כ"דייוויד אוגדן סטירס". הוא דיבב בסרטי תעודה של PBS כמו פרויקטו של ריק ברנס ניו יורק: סרט תיעודי, הזוכה בפרס פיבודי לשנת 2010 האל אינו נמצא כאן במשפט, וכמה פרקים בסדרת התעודה הטלוויזיונית חוויה אמריקאית.[12] הוא דיבב את מר פיקולו בגרסה המדובבת לאנגלית של סרט האנימציה של סטודיו ג'יבלי חזיר באוויר מ-1992, ואת קמאג'י בגרסה האנגלית של המסע המופלא מ-2001. הוא שיתף פעולה עם דיסני בשמונה סרטי אנימציה, כולל היפה והחיה מ-1991 (בתפקיד קוגסוורת', כולל קריינות הפתיחה), פוקהונטס מ-1995 (בתפקיד המושל רטקליף וויגינס), הגיבן מנוטרדאם מ-1996 (בתפקיד הארכידיאקון), אטלנטיס: האימפריה האבודה מ-2001 (בתפקיד מר הרקורט), ולילו וסטיץ' מ-2002 (בתפקיד ג'ומבה ג'וקיבה). הוא חזר על כמה מתפקידי דיסני שלו בסרטי המשך, במיוחד עם ג'ומבה בשלושת סרטי ההמשך של לילו וסטיץ (סטיץ': הסרט מ-2003, לילו וסטיץ' 2 - הגליץ' של סטיץ' מ-2005, ולירוי וסטיץ' מ-2006) וגם בלילו וסטיץ': הסדרה.

הוא דיבב את הפינגווין בסרט הישיר לווידאו באטמן: תעלומת אשת העטלף (2003). סטיירס דיבב את סולובר בשני פרקים, "The Brave and The Bold", של ליגת הצדק ושוב בסולובר בפרק "Dead Reckoning" של ליגת הצדק ללא גבולות. הוא דיבב את מר ג'ולי מחיית המחמד של המורה. הוא דיבב את המלך ואת ראש הממשלה בסרט הקצר מ-2004 החתול שהביט במלך. בהודווינקד! (2005), סטיירס דיבב את תפקיד ניקי פליפרס, הבלש הצפרדע שנשלח לבית של סבתא. הוא דיבב את אביו של פופס, מר מאלרד, בסדרת הטלוויזיה המצוירת מופע קבוע, שהוקרנה לראשונה ב-2010. סטיירס דיבב גם במספר משחקי וידאו, כולל Kingdom Hearts II ו-Kingdom Hearts Birth by Sleep

סטיירס היה הקול של גרסאות ספרי שמע של רומנים, כולל אדם במלואו של טום וולף (1998) והאזרח הראשון ברומא של קולין מקאלוג.

סטיירס יצא מהארון כהומוסקסואל ב-2009,[13][14] ואמר לבלוג של אוקלהומה סיטי Gossip Boy כי חשש שחשיפת זהותו תפגע בקריירה שלו[14] וכי "חלק ניכר מהכנסתי נבע מדיבוב של דיסני ותוכניות משפחתיות. מה שהם עשויים לאפשר לשחקן ידוע יותר, הם מעדיפים לא להתמודד עם זה אצל שחקנים משניים."[15] הוא ציין כי הסיבה העיקרית לחשיפתו הייתה למען בן זוג פוטנציאלי עתידי: "אני יכול לטעון לסיבות נעלות כמו חשיפה כדי לקדם את זכויות הלהט"ב, אך עליי להודות שזה מסיבות אנוכיות הרבה יותר. כעת זה הזמן שבו אני רוצה למצוא מישהו, ואינני רוצה לכפות על בן זוג פוטנציאלי לחיות חיים של דיסקרטיות קיצונית איתי."[14]

סטיירס נפטר בביתו ב-3 במרץ 2018, בגיל 75, מסיבוכות הקשורות לסרטן שלפוחית השתן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "David Ogden Stiers". TV Guide. נבדק ב-23 באוקטובר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Yes, they said that... Quotes from Famous Peorians". The Peorian. 2 (4): 11. באפריל–במאי 2014. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Bergan, Ronald (11 במרץ 2018). "David Ogden Stiers obituary". The Guardian. London. ארכיון מ-9 בנובמבר 2020. נבדק ב-26 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Gates, Anita (4 במרץ 2018). "David Ogden Stiers, Major Winchester on 'MAS*H', Dies at 75". The New York Times. ארכיון מ-4 במרץ 2018. נבדק ב-5 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Alumni News: February 2011". Juilliard School. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2011. David Ogden Stiers (Group 1) {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "5 Questions for... David Ogden Stiers". USA Network. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Kevin Kline Biography". Yahoo! Movies. אורכב מ-המקור ב-31 במאי 2012. נבדק ב-26 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "David Ogden Stiers". Hollywood.com. אורכב מ-המקור ב-20 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Chavez, Nicole; Cuevas, Mayra (4 במרץ 2018). "'MASH' actor David Ogden Stiers dies at 75". CNN. ארכיון מ-4 במרץ 2018. נבדק ב-4 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "David Ogden Stiers, fussy 'MAS*H' doc and beloved clock from Disney's 'Beast,' dies at 75". Fox News. 4 במרץ 2018. ארכיון מ-4 במרץ 2018. נבדק ב-4 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Dagan, Carmel (3 במרץ 2018). "David Ogden Stiers, Major Winchester on 'MASH,' Dies at 75". Variety. ארכיון מ-4 במרץ 2018. נבדק ב-4 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Ansel Adams: A Documentary Film". PBS. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. נבדק ב-26 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Reynolds, Daniel (4 במרץ 2018). "Gay MASH and Beauty and the Beast Star David Ogden Stiers Dies at 75". The Advocate. נבדק ב-7 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 3 Marikar, Sheila (6 במאי 2009). "MAS*H Star David Ogden Stiers Reveals He's Gay". ABC News. ארכיון מ-25 בינואר 2021. נבדק ב-27 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Fuller, Wayne (11 במרץ 2009). "Television Icon David Ogden Stiers Officially Comes Out". Gossip Boy. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2009. נבדק ב-7 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)