דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונה
1. Kosaken-Kavallerie-Division
1st Cossacks Division.svg
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט  ורמאכט
אס אסאס אס ואפן אס אס
סוג דיוויזיה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 4 באוגוסט 1943
פירוק היחידה אפריל 1945
מלחמות מלחמת העולם השנייה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי חיל פרשים
פיקוד
מפקדים הלמוט פון פנוויץ

דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונהגרמנית: 1. Kosaken-Kavallerie-Division) הייתה דיוויזיית פרשים בוורמאכט אשר הורכבה ממתנדבים קוזאקים מברית המועצות.

ב-1945 הועברה היחידה לוואפן אס אס כחלק מקורפוס הפרשים הקוזאקים אס אס ה-15 ושמה שונה בהתאם לדיוויזיית הפרשים הקוזאקים אס אס הראשונה (1. SS-Kosaken-Kavallerie-Division).

אנשי הדיווזיה היו אחראים על ביצוע פשעי מלחמה רבים בסרביה.

עם סיום המלחמה הוסגרו אנשי הדיווזיה לברית המועצות שראתה בהם בוגדים ודנה אותם להוצאה להורג או לעבודת פרך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1942, בשיאה של מלחמת העולם השנייה, העלה הלמוט פון פנוויץ, אוברסט בוורמאכט, את הרעיון של הקמת כוח מתנדבים קוזאקים שיילחם לצד הוורמאכט. ילדותו של פנוויץ עברה עליו בערים שלגבול האימפריה הרוסית, והוא ראה במו עיניו את התועלת הצבאית שהקוזאקים מסוגלים להביא כפרשים. הקוזאקים זוהו לרוב כמלוכנים וכמתנגדי הקומוניזם, ולפיכך נרדפו והופלו לרעה בברית המועצות. בעיני רבים מהם נתפס הכיבוש הגרמני כשחרור, והם היו מוכנים לשרת בוורמאכט בתקווה לקבל אוטונומיה מסוימת. הצעתו של פנוויץ התקבלה בהסתייגות מצד אישים כמו היינריך הימלר שראו בקוזאקים עמים נחותים בדיוק כמו הרוסים, אך קצינים אחרים קיבלו אותה בהתלהבות.

בספטמבר 1942 קיבל פנוויץ אישור להקים כוח ניסיוני בן כ-1,000 פרשים קוזאקים, שעד מהרה התברר כהצלחה אדירה והצליח להשמיד יחידות פרשים שלמות של הצבא האדום. על מעשה זה ב-23 בדצמבר של אותה שנה הוא קיבל תוספת של עלי אלון לצלב האבירים שלו. ב-4 באוגוסט 1943 הוקמה "דיוויזיית הפרשים הקוזאקים הראשונה" עם פנוויץ כמפקדה. הדיוויזיה נכללה במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה אשר הייתה חלק מקבוצת ארמיות F שהוצבה בשטחי הבלקן. הדיוויזיה הוצבה בשטחי ממשלת הבובות הקרואטית במטרה להילחם בפרטיזנים שאיימו על העורף הגרמני. ב-12 באוקטובר 1943, נשלחה הדיוויזיה למלחמה כנגד הפרטיזנים של טיטו בהרי פרוסקה גורה. הקוזאקים, בסיוע 15 טנקים ומכונית משוריינת אחת, כבשו את הכפר ביוצין, שם הייתה המפקדה הפרטיזנית. במהלך המבצע נשרפו כפרים רבים, ביניהם מנזר בהרי פרוסקה גורה, וכ-300 כפריים סרבים חפים מפשע נהרגו. לאחר מכן שימשה הדיוויזיה להגנה על מסילת הרכבת זאגרב-בלגרד ועמק סאווה. כמה גדודים של הדיוויזיה השתתפו בפעולות אנטי-פרטיזניות ושמרו על מסילת הרכבת בסרייבו נגד הפרטיזנים. כחלק מפעולה אנטי-פרטיזנית נרחבת, הועברה הדיוויזיה כולה לקרואטיה שם לחמה כנגד הפרטיזנים. הקוזאקים הטילו טרור על האוכלוסייה וביצעו פשעי מלחמה רבים נגד כפרים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הפרטיזנים. ממשלת קרואטיה התלוננה בפני היטלר על שיטות הפעולה המוגזמות של הקוזאקים, ובית הדין הצבאי הגרמני גזר עונשי מוות רבים על חיילים קוזאקים.

בתחילת 1945 הוקמה דיוויזיית פרשים קוזאקים נוספת שקיבלה את השם "דיוויזיית הפרשים הקוזאקים השנייה". שתי הדיוויזיות אוחדו ליצירת קורפוס הפרשים הקוזאקים אס אס ה-15 אשר חרף התנגדותו של פנוויץ נכלל במסגרת האס אס. פנוויץ עצמו לא היה מעולם חבר באס אס, אולם מונה למפקד הקורפוס. על הדיוויזיה פיקדו מספר מפקדים זה אחר זה למשך פרקי זמן לא ברורים. הדיוויזיה הועברה לקרבות כנגד הצבא האדום שהתקדם בבלקן, ובהמשך נסוגה לאוסטריה. פנוויץ נכנע לצבא הבריטי בראש הקורפוס ב-9 במאי, לאחר שהובטח לו כי הוא ואנשיו לא יוסגרו לידי ברית המועצות. כמה שבועות לאחר מכן הפרו הבריטים את ההבטחה, והסגירו את כל הקוזאקים העריקים לידי הסובייטים. פנוויץ התלווה אל אנשיו בעונש עבודות הפרך שקיבלו, וב-1947 הוצא להורג במוסקבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]