דיוויזיית השריון ה-20 (ארצות הברית)
 | |
| תג הכתף של הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "המשחררים" |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שיוך |
 צבא ארצות הברית |
| סוג | דיוויזיית שריון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1943–1946 (כ־3 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקים |
דיוויזיית השריון ה-20 הייתה דיוויזיית שריון של צבא ארצות הברית שלחמה במלחמת העולם השנייה. היא הופעלה ב-15 במרץ 1943 במחנה קמפבל בקנטקי.
לדיוויזיה לא היה שם רשמי למרות שהיא קישרה את עצמה לכינוי "שריונרים" בזמן האימונים במחנה קמפבל.[1] לאחר הסמכה כדיוויזיה משחררת על ידי המרכז להיסטוריה צבאית של צבא ארצות הברית ב-28 באוקטובר 1988, והענקת תעודת שחרור על ידי המועצה להנצחת השואה של ארצות הברית, ותיקי הדיוויזיה אימצו את השם "משחררים".[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוויזיית השריון ה-20 יצאה מבוסטון ב-6 בפברואר והגיעה ללה האבר, צרפת, ב-19 בפברואר 1945. בהגיעה היא נשלחה לבושי להרכבה, הכנה והכשרה נוספת של חודש. לאחר מכן היא עברה דרך בלגיה ל-Langendernbach, גרמניה, ב-10 באפריל. לאחר ששקל את פירוק הדיוויזיה החדשה כדי לספק מחליפים לדוויזיות השריון הוותיקות תחת קבוצת הארמיות ה-12 שלו, גנרל עומר בראדלי, שלח את היחידה למרקטבריט, שם צורפה הדיוויזיה לקורפוס השלישי ב-20 באפריל. שלושה ימים לאחר מכן, היא נותקה והוקצתה מחדש לקורפוס ה-15, הארמייה השביעית, בווירצבורג, גרמניה.
מצבה של הדיוויזיה כשהגיעה לחו"ל הושפע משינוי שחל לאחרונה במשימה העיקרית שלה. עד אוקטובר 1944, משימתה של דיוויזיית השריון ה-20 הייתה להכשיר חיילים ולהכשירם למשלוחים לחו"ל כתחליפי קרב ליחידות שריון. לצורך ביצוע משימה זו כללה החטיבה בכוחה מספר רב יוצא דופן של גברים אינטליגנטיים ומאומנים במיוחד, כולל סטודנטים מכמה מתוכניות ההכשרה המתקדמות של הצבא.[3]
הדיוויזיה השתתפה בחציית הדנובה, ולאחר מכן השתתפה בשחרור מחנה הריכוז דכאו יחד עם הדיוויזיה ה-42 והדיוויזיה ה-45. במרדף אחר נסיגת כוחות גרמנים ומניעת חשש ממבצר לאומי גרמני בהרי האלפים האוסטריים, חצו גורמי דיוויזיית השריון ה-20 (בעיקר של פיקוד קרבי A) את נהר האין בווסרבורג ב-3 במאי, נכנסו לטראונשטיין ב-4 במאי ונכנסו לזלצבורג בעת שקיבלה הדיוויזיה את ההודעה שפעולות האיבה ייפסקו באירופה.
לאחר יום VE, הדיוויזיה ביצעה את תפקידי חיל הכיבוש, וחזרה לארצות הברית באוגוסט 1945, תוך שהיא מיועדת להשתתפות בפלישה שתוכננה אז ליפן. הדיוויזיה נשלחה למחנה קוק, קליפורניה, לאימון תקיפה אמפיבי, אך לאחר הטלת פצצות האטום וכניעת יפן, הושבתה היחידה ב-2 באפריל 1946 במחנה הוד בטקסס.