דיוניסיוס אקסיגואוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוניסיוס אקסיגואוס
Dionysius Exiguus
דיוניסיוס העניו, ציור מסביבות המאה ה-6
דיוניסיוס העניו, ציור מסביבות המאה ה-6
לידה 470 לערך
סקיתיה מינור, רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 544 לערך
רומא, הממלכה האוסטרוגותית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק נזיר, קאנוניסט, מתרגם, מתמטיקאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דיוניסיוס אקסיגואוסלטינית: Dionysius Exiguus, "הגוץ",[1] או "העניו"; 470 לערך – 544 לערך) היה נזיר מסקיתיה מינור (אנ') (נולד בחלק הבולגרי של דוברוג'ה) שהיה חבר בקהילת נזירים שפעלה באזור קונסטנצה.

משנת 500 לערך דיוניסיוס חי ברומא, שם תרגם מיוונית ללטינית מסמכים רבים, בהם החלטות של סינודים.

בתחילת המאה ה-6 ערך דיוניסיוס את החוק הקנוני (הכנסייתי) (אנ'). בשנת 774, בעת שחגג את חג הפסחא ברומא, קיבל המלך הפרנקי קרל הגדול מהאפיפיור אדריאנוס הראשון גרסה מעודכנת של קובץ החוק שערך דיוניסיוס (Collectiones canonum Dionysianae), שלימים נודע בשם "דיוניסיו-הדריאנה", בשל הענקה זו על ידי אדריאנוס (בלטינית: הדריאנוס). קובץ זה היה הבסיס לרפורמות שביצע קרל הגדול מאוחר יותר בתחומי הדת והכנסייה בממלכתו.[2] ה"דיוניסיו הדריאנה" הופקד בספרייה המלכותית של קרל הגדול באאכן.[3]

דיוניסוס חקר את ספירת הנוצרים והמציא ב-525 את שיטת הספירה הנהוגה כיום, "שנת אדוננו" (Anno Domini). הוא תיארך את לידתו של ישו לשנת 1 לפנה"ס. ויקטור מטורנה בן המאה ה-7 היה ההיסטוריון הראשון[דרוש מקור] שעשה שימוש רב בשיטתו של דיוניסיוס. הכומר האנגלו-סקסוני בדה ונרביליס השתמש בתארוך של דיוניסיוס כשכתב את "ההיסטוריה הכנסייתית של העם האנגלי".

דיוניסיוס גם ערך את לוח השנה היוליאני, בו קבע מניין שנים אחיד, 600 שנה לאחר קביעת הלוח היוליאני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק חן, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 4, עמ' 145, וכן במבוא לתרגומו את הספר של איינהרד, חיי קרל הגדול, עמ' 18 (מהדורת 2021): "דיוניסיוס אקסיגואוס" ("הגוץ").
  2. ^ יצחק חן, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 4, עמ' 145.
  3. ^ יצחק חן, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 7, עמ' 171.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.