דיוקן עצמי של ואן גוך (וושינגטון)
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
וינסנט ואן גוך  |
| תאריך יצירה |
1888 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
44.5 ס"מ |
| גובה |
57.79 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
1998.74.5 (הגלריה הלאומית לאמנות) |
| מיקום | הגלריה הלאומית לאמנות |
  | |
דיוקן עצמי הוא ציור שמן על בד מאת הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך, שנוצר בשנת 1889 בעת שהותו בבית המרפא סן-פול-דה-מוזול שבסן-רמי-דה-פרובאנס בדרום צרפת. היצירה היא אחת מתוך 36 דיוקנאות עצמיים שצייר ואן גוך במהלך חייו, ונחשבת לאחת האחרונות שבהן תיאר את עצמו.[1]
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מתאר את האמן מהחזה ומעלה, כשהוא מביט ישירות אל הצופה בזווית קלה. לראשו שיער כתום קצר ועורו חיוור בגוון ירקרק. הוא לובש סרבל כחול של צייר, והצבעים סביבו נעים בין קובלט, אזור ולַפִּיס לַזוּלי, המרכיבים רקע עשיר בתנועת מכחול ארוכה ומקבילה. כתפיו נטויות שמאלה, ועיניו הכחולות מביטות מן הצד. פניו מוארכות, אפו ארוך וקמור במקצת, ושפתיו סגורות בתוך זקן כתמתם-חלוד. בפינה השמאלית התחתונה הוא אוחז בפלטת צבעים ובמכחולים בידו השמאלית. משיכות המכחול הארוכות סביב ראשו וגופו יוצרות הילה דמוית הילה סביב הדמות, המחזקת את הממד הרוחני של הדימוי.[1]
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיוקן משקף את תקופת שהותו של ואן גוך במוסד בסן-רמי, שבה התמודד עם משבר נפשי חמור אך המשיך ליצור באינטנסיביות. תנועת המכחול הסוערת סביב ראשו והגוונים הכחולים והסגולים מעניקים ליצירה תחושת תזזית פנימית ומתח רגשי. מבטו הצר והנוקב, יחד עם צבעי השיער הכתום והזקן החלוד המנוגדים לעורו החיוור, מדגישים את המראה הכחוש והדרמטי של האמן. אף על פי שמצבו הבריאותי היה קשה, ואן גוך מתואר כאן כאוחז בחוזקה במכחוליו ובפלטתו – ביטוי לדבקותו בעשייה האמנותית למרות מחלתו.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Van Gogh's Self-Portraits | National Gallery of Art, www.nga.gov (באנגלית)
