דיוקן עצמי 1975

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוקן עצמי 1975
Portrait 1975
פורטרט + מצפור ערד (מתוך הדפסי הסדרה)
פורטרט + מצפור ערד (מתוך הדפסי הסדרה)
מידע כללי
צייר יגאל תומרקין
תאריך יצירה 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים עירוב טכניקות; תצריב צילומי, תחריט יבש, גלגול צבע, תלחיץ
נתונים על היצירה
מפעל מייצר סדנת ההדפס ירושלים
מספר יצירה A.PR.T.36ֹ (מספר סדנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Portrait 1975" (בעברית: "דיוקן עצמי 1975") הוא שמה של סדרת הדפסים מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין. הסדרה, בת חמישה הדפסים שהוצאה כפורטופוליו אחד, מתארת דגמים של פסלים שונים בעיצוב האמן.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 יצר יגאל תומרקין סדרה של חמישה הדפסים בסדנת ההדפס ירושלים, במהדורה בן 18 עותקים. הייתה זו סדרת ההדפסים הראשונה שנוצרה בסדנה. חמשת ההדפסים הם: "פורטרט + מצפור ערד", "פורטרט + אינפלציה + הצעה לאנדרטה בלטרון", "פורטרט + ים", "פורטרט + ירושלים + הצעה לפסל לשלום" ו-"פורטרט + Made in U.S.A". העבודות הודפסו בידי אריק קילמניק וסידון רוטנברג על גיליונות נייר בגובה של 56 ס"מ וברוחב 76 ס"מ. 10 עותקים מן הסדרה נמכרו כפורטפוליו המלווה בדף שער כתוב ובו טקסט באנגלית. העבודות נוצרו בטכניקה של תצריב צילומי[1] שלו הוסיף האמן תחריט יבש וגלגול צבע[2] באחד ההדפסים שילב תומרקין גם טכניקה של תלחיץ של אחת מפלטות ההדפסה.

העיצוב של כל ההדפסים דומה: השליש הימני של הפורמט מוקדש לתיאור דיוקנו של האמן, כפי שהוא מופיע בתצלום שממנו בולט חלק של פסל. בנוסף, מופיעים גם טביעות אצבעותיו וחתימתו, הנתונים בפורמט של טופס רשמי. צדו השמאלי של כל הדפס מתאר, בסגנון קולאז'י, דגם של אנדרטה או פסל בעיצובו של האמן וכן טקסטים שונים פרי עטו. על הדגמים נמנים אנדרטת הבקעה (1972), מצפור ערד (1968) ועוד. חלק גדול מן הקולאז'ים והדימויים שנוצרו עבור הסדרה שמורים בארכיון הסדנה.

הכותרת "דיוקן עצמי", מרמזת על כמה רמות של ייצוגיות עצמית של האמן בעבודות. הכותרות "TOP" ו-"BOTTOM" (בעברית: למעלה, למטה), מחזקות את האופי הרשמי של העיצוב, כמו גם מרמזות על משלוח מטפורי של העבודה. עדנה מושנזון (1992) תיארה את העבודות כ-אקט של הנצחה עצמית מתריסה".[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשל העובדה כי עדיין היה חסר ציוד בסדנה, ההעברה הצילומית נעשתה בעזרת אמולסיה ואור שמש.
  2. ^ מריחה נקודתית של צבע על גבי הפלטה. לרוב נעשית בעזרת גלגלת צבע.
  3. ^ מושזון, עדנה (אוצרת), יגאל תומרקין: הדפסים 1991-1962, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1992, עמ' 14.