דיוקנו של חואן דה פארחה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
דייגו ולאסקס  |
| תאריך יצירה |
1650? |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
69.9 ס"מ |
| גובה |
81.3 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
בארוק |
| מספר יצירה |
1971.86 (מוזיאון המטרופוליטן לאמנות) |
| מיקום | מוזיאון המטרופוליטן לאמנות |
  | |
דיוקנו של חואן דה פארחה (אנגלית: Portrait of Juan de Pareja) הוא ציור מאת האמן הספרדי דייגו ולסקס, שצויר בסביבות 1650, ומוצג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1648, כאספן יצירות אמנות מטעם פיליפ הרביעי, מלך ספרד, נשלח הצייר דייגו ולסקס לרומא, איטליה, כדי לרכוש יצירות אמנות עבור ארמון המלך במדריד. ולסקס הביא איתו את העבד חואן דה פארחה (Juan De Pareja), ששימש כעוזר בסדנת העבודה שלו. במהלך שהותו ברומא, פרסם ולסקס דיוקן בצבעי שמן של חואן דה פארחה, שהוצגה כחלק מתערוכת ציורים ב-19 במרץ 1650. הציור היה מפתיע בתוכנו: דיוקן של אדם שחור, לבוש בבגדים מכובדים, דבר שהיה יוצא דופן לתקופתו. בביוגרפיה של ולסקס, שכתב לימים הסופר אנטוניו פאלומינו, הוא תיאר את השבחים שקצר הציור על ידי הציירים השונים בתערוכה. נאמר על ציור זה כי שאר הציורים באותה תערוכה היו אמנות, אך ציור זה בלבד היה "אמיתי".
ולסקס תיאר בציור זה את דיוקנו של חואן דה פארחה, אדם שחור ממוצא מורי, כשהוא עומד בסדנת העבודה שלו, כתרגיל ההכנה הרשמי לציור דיוקנו של אינוקנטיוס העשירי, האפיפיור באותה תקופה.
ציור דיוקנו של האפיפיור אינוקנטיוס העשירי, בעל הפנים הזעופות וגלימתו הוורודה, שדמותו בוהקת על רקע הארגמן, היווה אתגר מורכב למדי מבחינת הצבעים והקומפוזיציה. בנוסף, מאחר שרצה לתאר אירוע מהחיים, בעודו מבקר במקום, ולא ניתן היה להשתמש באפיפיור המכובד עצמו כמודל, נדרש ולסקס לתפוס את מהות הקומפוזיציה והצבעים של הדמות במהירות, לצורך ציור דיוקנו של האפיפיור. הציור "דיוקנו של חואן דה פארחה", שנועד להוות הכנה לציור אחר, פורסם והוא בעל חשיבות רבה בזכות עצמו.
הציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בציור "דיוקנו של חואן דה פארחה", צייר ולסקס את העבד, ששימש כעוזרו האישי בסדנה, תוך התנסות באתגרי הציור, החל מהצבעים וכלה בהעמדה. כדי לפצות על טווח הצבעים המצומצם, אימץ ולסקס סגנון כמעט אימפרסיוניסטי של המכחול, שנים רבות לפני המצאת המושג, כדי להביא חיות, עניין ועוצמה לציור. עיניו של חואן דה פארחה המצויר, מביטות באופן גאה ונוקב, ונראה כי האדם שבתמונה הוא המתבונן בצופים. עצם השימוש באדם שחור כמודל, הלבוש בבגדים מכובדים, אשר מרים את ראשו בגאווה ונועץ מבט נוקב, הוא דבר שנחווה כיוצא דופן ואולי אף מתריס לתקופתו. אתגר הצבעים בציור נראה מרשים גם כיום: למרות צבעיו הכהים מאוד של הציור, המתאר אדם כהה עור, הלבוש בגלימה שחורה, עומד על רקע כהה, עם מיעוט של צבע לבן בצווארון, הציור הוא עדיין מעורר, מסקרן ומלא חיים.
חואן דה פארחה הפך לאמן בזכות עצמו, לאחר שבשנת 1654 שוחרר מהעבדות על ידי ולסקס.
הציור "דיוקנו של חואן דה פארחה" נרכש על ידי מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בשנת 1971. מחיר הרכישה, שהיה מעל 5.5 מיליון דולר, קבע שיא חדש לאותה תקופה עבור רכישת ציורים במכירה פומבית. ההוצאה הכספית הגדולה לזמנה היוותה מקור לביקורת על הנהלת המוזיאון. כיום מהווה התמונה חלק חשוב ויוקרתי מאוסף הציורים במוזיאון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מוזיאון המטרופוליטן לאמנות | ||
|---|---|---|
| ציורים | אביב • אונס תמר • אור ירח, מגדלור ווד איילנד • אישה עם לאוטה • אישה עם קנקן מים • אלגוריה של האמונה • אריסטו מתבונן בפרוטומה של הומרוס • ארקאדיה • בריאת חוה • דיוקן מדה פרימאווזי • דיוקן של גבר, נטען שהוא כריסטופר קולומבוס • דיוקנה של מאדאם ז'ינו • דיוקנו של חואן דה פארחה • הבית המופקר • הבריוש • הבשורה • הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה • הולדת ונוס • המוזיקאים • הסערה • הספה • הספרה 5 בזהב • הצליבה • הר סנט-ויקטואר • וושינגטון חוצה את הדלאוור • זרם המפרץ • מותו של סוקרטס • מחקר על אישה צעירה • מצטינו • משפחת רולין • פיגמליון וגלתיאה • פלורינדה • פתיחת החותם החמישי • שדה חיטה עם ברושים • שושני המים • שחקני הקלפים • שמשון נלכד בידי הפלישתים • שני ילדים מתגרים בחתול | |
| פסלים | אדם • עידן הברונזה • רקדנית קטנה בת ארבע עשרה | |
| מבנים וחפצי אמנות | הגדת וושינגטון • מקדש דנדור • ציד החד-קרן • צלחות דוד | |
| יצירות מודרניות | חוסר היתכנותו הגשמית של המוות במוחו של אדם חי | |
| צילומים | האגם – אור ירח | |
| שונות | נשף המט גאלה | |