דיטה קראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיטה קראוס
Edith.Polach.Dita.Krausova.(1929).Foto.1942.gif
לידה 12 ביולי 1929 (בת 92)
פראג, צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
ידועה בשל היותה הספרנית בבלוק הילדים באושוויץ
מקצוע מורה, ציירת, מחברת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אוטו ב. קראוס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ditakraus.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדית קראוס (נולדה ב-12 ביולי 1929 בפראג) היא ניצולת שואה, מורה, ציירת ישראלית ממוצא צ'כי וממייסדות בית טרזין. היא גיבורת הספר הספרנית מאושוויץ, מאת: אנטוניו איטורבה, המתאר את תלאותיה במחנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדית (דיטה) קראוס (נולדה אדית פולאך) נולדה בשנת 1929 בפראג. אביה ד"ר האנס פולאך היה משפטן ולאמה אליזבת. במרץ 1939, פלשו הנאצים לצ'כוסלובקיה וסיפחו אותה. אביה פוטר מעבודתו בשל היותו יהודי. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, שלחו ההורים את דיטה לכפר עד שהסכנה תחלוף ב-1940 חזרה אדית הביתה. דיטה למדה בבית. במקום היחידי בו ניתן היה ליהודים לשהות היה מגרש הספורט. שם פגשה דיטה לראשונה את איש החינוך פרדי הירש.

בנובמבר 1942 גורשה המשפחה לגטו טרזיינשטט. סבה וסבתה קתרינה גורשו לטרזיינשטאט בקיץ אותה שנה. דיטה נשלחה ללון בצריף המיועד לבנות. בזמן הכליאה בגטו עבדה דיטה בחקלאות.

דיטה והוריה הנס ואליזבת בפראג בשנת 1931

בגטו התקיימו פעילויות חינוכיות ותרבותיות רבות. בין המורים היה פרדי הירש שארגן פעילות ספורט לצד לימודים. בגטו דיטה השתתפה בהעלאת המחזה ברונדיבר. האופרה נכתבה בשנת 1938 על ידי שני יוצרים יהודיים: הנס קראסה (1899–1944), מלחין יהודי יליד פראג, אשר גורש לגטו טרזיינשטט באוגוסט 1942 ונרצח בתאי הגזים בבירקנאו ב-16 באוקטובר 1944; ואדולף הופמייסטר, שכתב את הטקסט לאופרה, משורר שברח מצ'כיה ב-1939 וחזר לפראג לאחר מלחמת העולם השנייה. בנוסף למדה דיטה ציור שהעבירה האמנית פרידל דיקר ברנדייס, בגטו. דיקר ברנדייס גורשה לאושוויץ ונרצחה. ציוריה של קראוס מהמחנה נשמרו והם מצגים בתערוכת קבע של ציורי הילדים במוזיאון היהודי בפראג. בדצמבר 1943 נשלחו דיטה והוריה לאושוויץ. היא הכריזה שהיא ציירת וכך ניצלו חייה בהתחלה. באושוויץ הוכנסה המשפחה למחנה המשפחות הצ'כיות בבירקנאו. היא הופרדה מאמה שנשלחה לבידוד. האב נפטר לאחר שישה חודשים המחנה.

ספרנית באושוויץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיטה מונתה להיות ספרנית בספרייה הקטנה שהוקמה בבלוק 31. פרדי הירש היה אחראי על בלוק הילדים. בבלוק למדו הילדים ככל שהיה ניתן בתנאים הקשים במחנה.

דיטה החביאה ושמרה על הספרים המעטים שהיו ברשותם. חלק מהספרים אף תפרה והצמידה לבגדיה. יוזף מנגלה רדף אחריה, אף היא לא ויתרה על מה שהחזיק אותם בתנאים הקשים שבמחנה, הקריאה בספרים. במרץ 1944 נשלחו מחצית מהילדים לתאי הגזים. פרדי הירש נרצח גם הוא. דיטה נשארה בצריף. במאי 1944 עברו דיטה ואמה סלקצייה על ידי יוזף מנגלה. דיטה ואמה נשלחו להמבורג שבגרמניה לעבודות כפייה. מהמבורג עברו האם ובתה למחנות העבודה נויגראבן וטיפשטוק. במרץ 1945 נשלחו אדית ואמה למחנה ברגן-בלזן. לאחר שבועות מספר שוחררו על ידי הצבא הבריטי ששיחרר את המחנה. דיטה ואמה עברו למחנה העקורים ברגן-בלזן. ב-29 ביוני 1945, נפטרה אמה של דיטה.

בשנת 2021 יצא לאור הספר הספרנית מאוושוויץ(ספ') שנכתב אודותיה על ידי אנטוניו איטורבה Antonio Iturbe (אנ').

קראוס השיאה את אחת משש המשואות ביום הזיכרון לשואה ביד ושם לציון בשנת 2014.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיטה נסעה לפראג שם נפגשה את דודתה, את סבתה ששרדה את טרזינשטאט ואת מי שיהיה לבעלה אוטו קראוס. לדיטה ובעלה נולד בן בפראג ובשנת 1949 עלתה המשפחה לארץ. בני הזוג קראוס היו מורים במשך כ-30 שנה בכפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדיטה ולאוטו נולדו שלושה ילדים וארבעה נכדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנטוניו איטורבה, הספרנית מאושוויץ, תל אביב, כתר, 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיטה קראוס בוויקישיתוף