דייגו אוליסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייגו אוליסי
Diego Ulissi
דייגו אוליסי
דייגו אוליסי
לידה 15 ביולי 1989 (בן 31)
צ'צינה, איטליה איטליהאיטליה
גובה 175 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 61 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית יו.איי.אי אמירטס
הישגי שיא

8 קטעים בג'ירו ד'איטליה (2011, 2014, 2015, 2016, 2020)
הטור של טורקיה (2017)
גרנד פרי מונטריאול (2017)

Jersey rainbow.svg אליפות העולם עד גיל 19 (2006, 2007)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דייגו אוליסיאיטלקית: Diego Ulissi; נולד ב-15 ביולי 1989) הוא רוכב אופני כביש איטלקי בקבוצת יו. איי.אי אמירטס. אוליסי הוא אלוף העולם עד גיל 19 בשנת 2006 ו-2007, הוא ניצח בשמונה קטעים בג'ירו ד'איטליה (2011, 2014, 2015, 2016, 2020) ומנצח הטור של טורקיה בשנת 2017. בנוסף לכך, ניצח בגרנד פרי מונטריאול באותה שנה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי נולד בצ'צינה שבנפת ליבורנו בטוסקנה, איטליה. הוא היה אלוף העולם עד גיל 19 בשנת 2006 וב-2007.

קבוצת למפרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי הפך למקצוען בשנת 2010, הוא ניצח את מרוץ אינדוסטריה קומרצ'ו די פראטו.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי התחרה לראשונה בגרנד טור, לאחר שנבחר לסגל קבוצתו בג'ירו ד'איטליה. הוא ניצח את הקטע ה-17, לאחר שהקדים את פבלו לסטרס ואת ג'ובאני ויסקונטי במאוץ. הוא ניצח את הטור של סלובניה, וניצח את הקטע השלישי במרוץ.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי ניצח את הקטע השלישי והרביעי במרוץ קופי אה בארטלי, סיים במקום השלישי הכללי וניצח את דירוג המאיצים והצעירים. הוא סיים תשיעי בלה פלש ואלון, 9 שניות לאחר ז'ואקים רודריגז המנצח. בג'ירו ד'איטליה, אוליסי סיים במקום ה-21 הכללי, ורביעי בדירוג הצעירים. הוא ניצח בפעם השנייה בקריירה שלו את מרוץ אינדוסטראיה קומריקו, סיים שישי בגרנד פרי קוויבק ושני במילאנו - טורינו.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי, מגיע שני בקטע ה-19 של וואלטה אספנייה 2013

אוליסי ניצח את מרוץ קופי אה בארטלי, לאחר שהקדים את דמיאנו קונגו ב1:35 דקות ואת מיגל אנחל רובינו ב1:48 דקות, הוא סיים שישי בבאיירן-רונדפארט, וניצח את דירוג הצעירים במרוץ. אוליסי התחרה בטור של פולין, וניצח את הקטע הראשון במרוץ. אוליסי התחרה גם ב-וואלטה אספנייה, סיים במקום ה-2 בקטע ה-19, וסיים במקום ה-32 הכללי. אוליסי ניצח את מרוץ מילאנו–טורינו, לאחר שהקדים רפא מייקה ואת דניאל מורנו. הוא ניצח את מרוץ גראן פרמיו קיטה די פצ'יולי - קופה סאבטיני, ואת מרוץ ג'ירו דל'אמיליה.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי פתח את העונה עם ניצחון בקטע השני בטור דאון אנדר, וסיים במקום השלישי, 5 שניות אחרי סיימון גרנס המנצח. אוליסי ניצח את המרוץ ג'יפי קאמאיורה, ואת הקטע הרביעי והתשיעי בג'ירו ד'איטליה.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי ניצח את הקטע השביעי ב-ג'ירו ד'איטליה, לאחר שהקדים את חואן חוסה לובאטו ואת סיימון גרנס, וסיים במקום ה-64 הכללי. אוליסי סיים שלישי באליפות איטליה, 29 שניות לאחר וינצ'נצו ניבאלי המנצח. הוא ניצח את המרוץ לזכרו של מרקו פנטאני.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי סיים שני בגראן פרמיו קיטה די לוגאנו, ושביעי ב-סטראדה ביאנקה וב-מרוץ אמסטל גולד. בנוסף לכך, הגיע שמיני ב-לה פלש ואלון, הוא ניצח את הקטע ה-4 וה-11 ב-ג'ירו ד'איטליה, וסיים במקום ה-21 הכללי. הוא ניצח את הקטע השלישי בטור של סלובניה, ואת המרוץ לזכרו של ריקרדו אוקסואה, לאחר שהקדים את סיימון ייטס וחוזה הראדה. הוא ניצח את הטור של צ'כיה, לאחר שגם ניצח את הקטע השלישי. הוא סיים שביעי בגרנד פרי קוויבק ושלישי בגרנד פרי מונטריאול, הוא סיים שני בקופה אגוסטוני, שני בטרה ואלי וארסיין, וחמישי במילאנו - טורינו. הוא סיים שלישי בטור של אבו דאבי, 43 שניות מטנל קנגרט המנצח.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי, במהלך הקטע הראשון של טור דה פראנס 2017

אוליסי ניצח את מרוץ קוסטה דגלי אסטרוצ'י, הוא סיים עשירי ב-לה פלש ואלון. ושני באליפות איטליה, 40 שניות לאחר פאביו ארו המנצח. הוא נבחר לסגל קבוצתו ב-טור דה פראנס, וזו הייתה הפעם הראשונה שהשתתף במרוץ, הוא סיים במקום ה-39 הכללי. הוא ניצח את גרנד פרי מונטריאול, וניצח את הטור של טורקיה, וגם את הקטע הרביעי במרוץ.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי פתח את העונה עם מקום רביעי ב-טור דאון אנדר, ושביעי בטור של אבו דאבי. הוא סיים במקום ה-28 ב-ג'ירו ד'איטליה, ורביעי בגראן פרמיו קיטה די לוגאנו. הוא ניצח את הקטע החמישי ב-טור דה סוויס, וסיים תשיעי כללי. הוא סיים שביעי בגרנד פרי מונטריאול, ורביעי בטור של טורקיה.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2019 אוליסי פתח עם מקום תשיעי כללי ב-טור דאון אנדר. וסיים שלישי ב-לה פלש ואלון, אחרי ז'וליאן אלאפיליפ ויאקוב פוגלסן. הוא סיים במקום ה-42 ב-ג'ירו ד'איטליה, וסיים שלישי בקטע הרביעי, אחרי ריצ'רד קאראפז וקיילב יואן. הוא ניצח את מרוץ גראן פרמיו קיטה די לוגאנו ואת הטור של סלובניה (ואת הקטע השלישי במרוץ). הוא סיים רביעי באליפות איטליה, וניצח את מרוץ ההכנה ביפן לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020. הוא סיים שלישי בטור של פולין, רביעי בגרנד פרי קוויבק, ושני בגרנד פרי מונטריאול.

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2020 נפתחה אצל אוליסי עם מקום שני כללי בטור דאון אנדר, 25 שניות מריצ'י פורט המנצח. לאחר מכן התחרה בטור האמירויות בתור פועל של טאדיי פוגאצ'אר, אך עדיין הצליח לסיים בעצמו בעשירייה הראשונה של המרוץ, במקום ה-9, 2:47 דקות מאדם ייטס המנצח, בעוד פוגאצ'אר סיים שני את המרוץ. המרוץ הבא של אוליסי היה כמעט חצי שנה אחרי, סטראדה ביאנקה, בשל פגרת הקורונה שנכפתה על הרוכבים, אוליסי סיים את המרוץ במקום ה-16. משם המשיך אוליסי לטור של פולין, שם סיים שני לריצ'רד קאראפאס בקטע ה-3 וחמישי כללי, 3:09 דקות מרמקו אוונפול. אוליסי התחרה לאחר הטור של פולין בסדרה של מרוצים-חד יומיים באיטליה, שנפתחה עם הגראן פיימונטה, בו סיים שני לג'ורג' בנט. לאחר מכן התחרה במונומנט ג'ירו די לומברדיה וסיים שמיני את המרוץ, 5:20 דקות מיאקוב פוגלסן המנצח, אוליסי המשיך עם מקום שלישי בג'ירו דל'אמיליה, 18 שניות מאלכסנדר ולאסוב המנצח. באליפות איטליה סיים אוליסי שישי, כשנכנע לג'אקומו ניצולו המנצח בספרינט בדבוקה של שמונה רוכבים. לאחר מכן ניצולו ואוליסי רכבו ביחד במדי נבחרת איטליה באליפות אירופה, ואוליסי סייע לניצולו לזכות במדליית הזהב, בעוד אוליסי סיים במקום ה-40. לאחר אליפות אירופה, חזר אוליסי לאיטליה בשביל להתחרות ב-Settimana Internazionale Coppi e Bartali, מרוץ קטעים בו סיים אוליסי רביעי, 25 שניות מג'ונתן נארבייז המנצח. אוליסי המשיך להתחרות במרוצי קטעים ככחלק מהכנתו לג'ירו ד'איטליה, וניצח את הטור דה לוקסמבורג ושני קטעים מתוך חמישה במרוץ, מקדים את מרקוס הולגארד ב-25 שניות ואת איימה דה חנט ב-27 שניות. בג'ירו, אוליסי ניצח את הקטע ה-2 במרוץ לאחר שגבר על פטר סאגאן ומיקל הונורה בספרינט סיום, כשהקטע הסתיים בעלייה מתונה. אוליסי רשם הצלחה שנייה בקטע ה-13 במרוץ, לאחר שניצח את הקטע מתוך ספרינט מדבוקה מצומצמת לאחר פירוקים רבים בפלוטון, הקדים את ז'ואאו אלמיידה ואת פטריק קונארד.

פרשיות סמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליסי הושעה לתשעה חודשים (מיוני 2014 עד מרץ 2015) לאחר שנמצא בשתן שלו כמות חריגה של סאלבוטאמול[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייגו אוליסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]