דייגו סילאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייגו סילאנג
LM DIEGO SILANG.jpg
לידה 16 בדצמבר 1730
הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במאי 1763 (בגיל 32)
הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 במאי 1763 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גבריאלה סילאנג (17571763) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דייגוֹ סילאנְג אי אנדיהאילוקנו: Diego Silang; ‏16 בדצמבר 173028 במאי 1763) היה מנהיג מהפכני פיליפיני שחבר לכוחות בריטים כדי להפיל את השלטון הספרדי בצפון הפיליפינים ולהקים מדינת אילוקנים עצמאית. המרד שלו ניצת בשל עול המס הספרדי ובשל התעללויות ספרדיות, וכן מתוך אמונתו בשלטון עצמי, כלומר בשאיפה שהממשל וההנהגה של הכנסייה הקתולית והממשלה באילוקוס יאוישו בעובדי ציבור אילוקנים. הוא נשא אישה איטנגית (טינגיאנית) בשם גבריאלה קריניו, שלימים נודעה בשם גבריאלה סילאנג.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילאנג נולד בארינגיי, פנגסינן. אביו היה פנגסינני, ואמו הייתה אילוקנית. הוא הוטבל ב־7 בינואר 1731 בוויגאן, אילוקוס סור.[1] שם עבד דייגו הצעיר כשליח עבור כומר ספרדי מקומי. בהיות דייגו נבון, נלהב, ושולט בספרדית, הטיל עליו הכומר להעביר דואר מאילוקוס למנילה; מסעות אלו חשפו אותו לאי־צדק קולוניאלי ונטעו את זרע המרד.

המרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד חברה לצרפת במהלך מלחמת שבע השנים, נגד בריטניה הגדולה. הבריטים מצידם ביקשו להחליש את האימפריה הספרדית. תפיסת מנילה על ידי כוחות הצי הבריטי באוקטובר 1762, והכניעה לאחר מכן של הפיליפינים הספרדיים לבריטניה במהלך הכיבוש הבריטי של הפיליפינים, היוו השראה להתקוממויות בצפון הרחוק ביותר של אילוקוס נורטה וקאגאיאן, שם המשיכה תסיסה אנטי־ספרדית. אף על פי שסילאנג רצה בתחילה להחליף בעלי תפקידים ספרדים באילוקוס בפקידים ילידיים, והתנדב לעמוד בראש כוחות אילוקנים לצד הספרדים, הפקידים הספרדיים הנואשים מסרו את סמכויותיהם לבישוף הקתולי של נואבה סגוביה (ויגאן), והלה דחה את הצעתו של סילאנג.

הירצחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת דייגו סילאנג במקום הולדתו, קאבה, לה אוניון.

דייגו סילאנג נרצח בידי אחד מחבריו, מֶסטיסו ספרדי־אילוקני בשם מיגֶל ויקוס, שלו שילמה הכנסייה כדי שיתנקש בסילאנג בעזרתו של פדרו בֶּקבֶּק.[2] הוא היה כבן 32 במותו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של סילאנג נטלה אשתו, המסטיסה הספרדית־איטנגית גבריאלה סילאנג, את הפיקוד על המרד, ונלחמה באומץ. הספרדים שלחו נגדה כוח חזק. היא נאלצה לסגת לאברה. סילאנג הובילה את חייליה לכיוון ויגאן, אך נהדפה. היא נמלטה שוב לאברה, ושם נתפסה. סילאנג ואנשיה נתלו ללא משפט ב־20 בספטמבר 1763, ואותה תלו אחרונה. דייגו וגבריאלה סילאנג נחשבים גיבורים לאומיים בפיליפינים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Zaide, Gregorio F. (1984). Philippine History and Government. National Bookstore Printing Press.
  • Rebecca Ramilo Ongsotto, Reena R. Ongsotto: Philippine History Module-based Learning. Rex Bookstore Inc, 2. Auflage 2003, מסת"ב 971233449X, p. 109 (‏online copy, באתר גוגל ספרים)
  • C. Duka: Struggle for Freedom. Rex Bookstore Inc, 2008, מסת"ב 9789712350450, p. 103 (‏online copy, באתר גוגל ספרים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייגו סילאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ National Historical Institute (1996). Historical Calendar (1521-1969). Manila: The National Historical Institute. p. 5. ISBN 971-538-097-2.
  2. ^ Lamberto Gabriel, Ang Pilipinas: Heograpiya, Kasaysayan, at Pamahalaan. 1997 מסת"ב 971-621-192-9