דייוויד גריינג'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד ארתור גריינג'ר
David Arthur Grainger
גריינג'ר בצילום משנת 2015
גריינג'ר בצילום משנת 2015
לידה 15 ביולי 1945 (בן 74)
ג'ורג'טאון, גיאנה
מדינה גיאנהגיאנה  גיאנה
השכלה אקדמית
עיסוק איש צבא, היסטוריון, פובליציסט, פוליטיקאי
מפלגה הקונגרס הלאומי של העם - בקואליציה "שותופות לאחדות לאומית"
בת זוג סנדרה גריינג'ר (צ'אן-אי-סו)
נשיא הרפובליקה השיתופית של גיאנה ה־9
16 במאי 2015
(4 שנים ו-20 שבועות)
סגן מוזס נגמוטו

דייוויד ארתור גריינג'ראנגלית: David Arthur Granger, נולד ב-15 ביולי 1945 בג'ורג'טאון) הוא איש צבא בדימוס, היסטוריון, עיתונאי ופוליטיקאי גיאני, בריגדיר גנרל בדימוס, נשיא גיאנה החל משנת 2015. שימש בעבר כמפקד כוח ההגנה של גיאנה (1992-1979) ויועץ לביטחון לאומי של הנשיא פורבס ברנהם בשנים 1992-1990. בשנים 2015-2012 עמד בראש האופוזיציה באספה הלאומית של גיאנה. בבחירות הכלליות בנובמבר 2011 הציג את מועמדותו לנשיאות מטעם קואליציית המפלגות APNU-AFC שבאופוזיציה, אך הובס. במאי 2015 זכה בבחירות הכלליות ונבחר לנשיא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד ארתור גריינג'ר נולד בשנת 1945 בעיר ג'ורג'טאון במשפחה אפרו-גיאנית. הוא למד בקווינ'ס קולג', אחד מבתי הספר היוקרתיים בגיאנה, בדומה לנשיאים פורבס ברנהם, צ'די ג'אגאן, סם הינדס ולסופרים וולטר רודני ורופרט רופנריין.

הקריירה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך החל מגיל 20 - בשנת 1965 - פנה כצוער של הקולג' לקריירה צבאית והיה לקצין צוער במסגרת כוחות ההגנה של גיאנה. ב-1966 הועלה לדרגת סגן משנה. הוא התחנך במסגרת הצבא ובחו"ל - במכללה לפיקוד ומטה בניגריה, במרכז האימונים ללוחמה בג'ונגל בברזיל ובבית הספר לקציני רגלים ובבית הספר מונס לצוערים קצינים לבריטניה. גריינג'ר סיים מאוחר יותר תואר ראשון ושני באוניברסיטת הודו המערבית ואחר כך גם דיפלומת לימודי המשך ביחסים בינלאומים. בשנת 1979, בימי שלטונו של הנשיא פורבס ברנהם, עלה לדרגת בריגדיר גנרל והיה למפקד כוחות ההגנה של ארצו. ב-1990 התמנה ליועץ לביטחון לאומי של הנשיא. אחרי ניצחונו של צ'די ג'אגאן בבחירות לנשיאות, פרש גריינג'ר מהצבא. ב-1979 התמנה למפקד כוחות ההגנה שלך גיאנה. קודם לדרגת בריגדיר גנרל ובשנים 1992-1990 שימש ליועץ לביטחון לאומי לנשיא ברנהם. ב-1992, אחרי בחירתו של צ'די ג'אגאן לנשיאות, פרש מן השירות הצבאי.

קריירה אקדמית, עיתונאית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 הקים גריינג'ר את המגזין "גיאנה רוויו ניוס" והיה לעורך המנהל שלו. הוא פרסם מאמרים ומחקרים בנושאים צבאיים, היסטוריים ותקשורת. קיבל בהמשך מלגה להשתלמות גם מכללת פיליפ מריל לעיתונות באוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק (1996-1995). למד אחר כך בסדנה למדיניות פיתוח עירוני באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בקורס לתכנון ערים וניהול משאבים באוניברסיטה להגנה לאומית בוושינגטון די.סי, ובסדת מחנכים למאבק בטרור בפלורידה, בארצות הברית.

גריינג'ר נבחר ליושב ראש האגודה להיסטוריה, לאגודה למואקת גיאנה, יושב ראש איגוד בוגרי אוניברסיטת גיאנה, ויו"ש הפדרציה הגיאנית לשחמט. הוא חבר באיגוד ההיסטוריונים הקריבים, האיגוד למחקרים קריבים, איגוד התקשורת הגיאנית, הפדרציה הגיאנים לספרים, בלגיון הגיאני והמועצת הנאמנים של הווטרנים מגיאנה. גריינג'ר נבחר בראשות מפלגת הקונגרס הלאומי המזוהה בעיקר עם הציבור האפרו-גיאני. בשנת 2010 נבחר גריינג'ר מועמד לנשיאות מטעם קואליציה שבראשות הקונגרס הלאומי של העם-רפורמה אך הובס על ידי דונלד רנוטאר בבחירות הכלליות בנובמבר 2011. ב-16 בינואר 2012 נבחר פה אחד למנהיג האופוזיציה באספה הלאומית.

בבחירות ב-11 במאי 2015 הצליח גריינג'ר לקטוף רוב של קולות כראש קואליציית המפלגות APNU-AFC (שותפות לאחדות לאומית - A Partnership for National Unity) ו-AFC (הברית למען שינוי - Alliance for Change), והושבע כנשיא גיאנה ב-16 במאי 2015. המפלגה הפרוגרסיבית של העם שהנהיגה את גיאנה בשנים 1992-2015 נכנסה לאופוזיציה. בראש הממשלה החדשה מינה גריינג'ר פוליטיקאי הודי-גיאני בשם מוזס נאגאמוטו שעזב את מפלגת PPP.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריינג'ר נשוי לאישה ממוצא סיני ואינדיאני, סנדרה, ששמה בלידה היה צ'אן-אי-סו. היא מרצה לשפות בהכשרתה, ואשת מינהל. לזוג יש שתי בנות, האן ואפוּוה.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירותו זכה למדליית הנשיא לסטודנט הטוב ביותר, פרסים נוספים על תרומה לחיי התרבות של המכללה ועל הצטיינות בלימודים

  • פרסים בתחום ההיסטוריה:
    • הפרס גי דה וובר
    • הפרס לורד אטלי
    • פרס מרי נואל מנזס
    • פרס המחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת גיאנה
  • 1976 - מדליה צבאית ליעילות
  • 1981 - מדליית השירות הצבאי
  • 1985 - כוכב השירות הצבאי

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריינג'ר כתב ספרים בתחום ההיסטוריה של גיאנה, ההיסטוריה הצבאית ועל נושאים מדיניים.

  • National Defence: A Brief History of the Guyana Defence Force, 1965 – 2005 (הגנה לאומית: היסטוריה קצרה של כוחות ההגנה של גיאנה, 2005-1965)
  • Public Security: Criminal Violence and Policing in Guyana (ביטחון ציבורי: אלימות פלילית ושיטור בגיאנה)
  • -Public Policy: The Crisis of Governance in Guyana (מדיניות ציבורית: משבר השליטות בגיאנה)
  • Five Thousand Day War: The Struggle for Haiti’s Independence, 1789 – 1804 (מלחמת חמשת אלפים הימים: המאבק לעצמאות האיטי)
  • The British Guiana Volunteer Force, 1948 – 1966 (כוח המתנדבים של גיאנה הבריטית - 1966-1948)
  • The Guyana National Service, 1974 – 2000 (השירות הלאומי בגיאנה)
  • The Guyana People’s Militia, 1976 – 1997 (משטרת העם של גיאנה, 1997-1976)
  • The Queen’s College Cadet Corps, 1889 – 1975 (יחידת הצוערים של קווין קולג')
  • Guyana’s Coinage, 1808 – 2008 (המטבעות של גיאנה, 2008-1808)
  • The Era of Enslavement, 1638 – 1838 (עידן העבדות, 1838-1638)
  • The Village Movement, 1839 – 1889 (תנועת הכפרים 1889-1839)

גריינג'ר היה יחד עם וינסטון מקגוואן וג'יימס רוז עורך של Themes in African–Guyanese History (סוגיות בהיסטוריה האפרו-גיאנית) ומוציא לאור של כתבי העת Guyana Review ו-Emancipation.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד גריינג'ר בוויקישיתוף