דייוויד דיוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מדבר על העובדה שהוא נאו-נאצי, הוא שונא שחורים, מתעב את רוסיה והוא תומך בטראמפ - צריך להוסיף איפה למד, איפה נולד, על משפחתו, על השכלתו ועוד.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
דייוויד דיוק
David Duke
DavidDuke.jpg
לידה 1 ביולי 1950 (בן 72)
טלסה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית
www.davidduke.com
חבר בבית הנבחרים של לואיזיאנה
18 בפברואר 198913 בינואר 1992
(שנתיים ו־47 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דייוויד ארנסט דיוקאנגלית: David Ernest Duke; נולד ב-1 ביולי 1950) הוא סופר ופוליטיקאי אמריקאי ימני-קיצוני, מכחיש שואה, אנטישמי. מוכר לציבור בעיקר כפעיל בעבר ובהווה בתנועות בעלות מאפיינים של לאומנות לבנה, גזענות, אנטישמיות והכחשת השואה.

בעברו הרחוק הוא היה מנהיג (Grand Wizard) הקו קלוקס קלאן. דיוק שימש כנציג רפובליקני בבית הנבחרים של לואיזיאנה בשנים 1989–1992. בשנת 1990 הוא היה מועמד לסנאט אך לא נבחר. במהלך מערכת בחירות זו לראשונה היה ניצול באתר אינטרנט Stormfront.

בשנת 2006 השתתף בועידת הכחשת השואה הבינלאומית באיראן. בשנת 2013, לאחר שנה וחצי בה חי באיטליה, בית המשפט האיטלקי פסק לגרשו מן המדינה.

ביולי 2020 טוויטר חסמה את חשבונו לצמיתות בגין הפרה של מדיניות החברה בנוגע לשיח שנאה. לא ברור איזה ציוץ של דיוק הוביל לחסימה, אבל מחשבון מאומת - כעת כאמור חסום לגמרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוק נולד בטולסה, אוקלהומה, למקסין (לבית קריק) ולדייוויד הדג'ר דיוק, הצעיר מבין שני ילדים. אביו היה מהנדס בחברת הנפט "של". בילדותו עבר לעיתים קרובות עם משפחתו ברחבי העולם בעקבות עבודתו של אביו. במהלך 1954, הם חיו תקופה קצרה בהולנד לפני שהתיישבו באזור הלבן של ניו אורלינס, לואיזיאנה, ב-1955. אמו הייתה אלכוהוליסטית; אביו עזב לצמיתות בשנת 1966 ללאוס, שם עבד בסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי. בזמן שגר בניו אורלינס, דיוק למד בבית הספר "קליפטון ל. גאנוס", בית ספר שמרני נוצרי. אחר כך למד באקדמיה הצבאית של ריברסייד בגיינסוויל, ג'ורג'יה.

בשנת 1964, דיוק החל את מעורבותו בפוליטיקה ימנית רדיקלית, לאחר שהשתתף בפגישה של התנועה הימנית רדיקלית "מועצות האזרחים" (אנ'). במהלך התבגרותו, החל דיוק לקרוא ספרים על הנאציזם והרייך השלישי, והנאומים שלו בפגישות של "מועצות האזרחים" החלו להיות פרו-נאציים באופן מפורש יותר. בזמן שלמד באקדמיה הצבאית של ריברסייד, כיתתו קיבלה עונש לאחר שהתגלה כי דיוק מחזיק בדגל נאצי. בסוף שנות ה-60 פגש דיוק את וויליאם לותר פירס, מנהיג הברית הלאומית הנאו-נאצית והלאומנית הלבנה, שהשפיע עליו לכל החיים. דיוק הצטרף לקו קלוקס קלן ב-1967.

בשנת 1974, דיוק הקים את אבירי הקו קלוקס קלאן (KKKK) בלואיזיאנה, זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת לואיזיאנה. דיוק זכה לראשונה לתשומת לב ציבורית רחבה בתקופה זו, כאשר הוא ניסה לשווק את עצמו כאיש קו קלוקס קלאן מטופח ומהוקצע. דיוק גם ביצע רפורמה בארגון, קידם אי אלימות, ובפעם הראשונה בתולדות הקלאן, נשים התקבלו כחברות שוות וקתולים עודדו להגיש בקשה לחברות. ג'וליה ריד טענה ב"ניו יורק ריוויו אוף בוקס", באפריל 1992, כי דיוק נאלץ לעזוב את הקלאן לאחר שמכר עותק של רישומי החברים שלו למנהיג קלאן מתחרה שהיה מלשין של הבולשת הפדרלית.

בשנת 1989 נבחר כחבר בבית הנבחרים של לואיזיאנה.

בשנת 1991 התמודד בבחירות לתפקיד מושל לואיזיאנה, אך הפסיד למועמד הדמוקרטי[1].

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוק הוא לאומן לבן נוצרי אמריקאי, נאו-נאצי ומכחיש שואה. בשנת 2003 הוציא לאור את ספרו Jewish Supremacism: My Awakening to the Jewish Question. בספר דיוק שוזר יחדיו עלילות אנטישמיות שונות כדי להציג את הטענה בדבר מזימה יהודית להשתלט על העולם[2]. בשנת 2007 יצאה גרסה מחודשת לספר. הספר תורגם למספר שפות[3]. בספרו טוען דיוק כי המצב הטבעי של הטבע הוא מלחמה מתמדת בין הגזעים השונים, כשסופם של הגזעים הלא לבנים הוא להפסיד. דיוק מציג את היהודים כגזע טורף ומדכא וזאת כדי להצדיק את האנטישמיות. הוא אף טוען כי היהודים מאמינים באופן קולקטיבי כי הם גזע עליון. דיוק טוען כי למהפכה הבולשביקית לא היה שום קשר לקומוניזם, אבל הייתה מזימה יהודית להשתלט על רוסיה. דיוק טוען כי השואה היא מזימה יהודית ליצירת אהדה; אין יהודים שנהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה. סיבת ההפרדה בין הדת למדינה בארצות הברית אינה כדי למנוע רדיפות דתיות לא צודקות, אלא כדי להפריד ולמשול על הנוצרים האמריקאים[3]. הגלובליזציה היא כוח שנועד להיתפס בקונספירציה על ידי היהודים. ביטול החוקים נגד נישואי תערובת בארצות הברית היה מזימה יהודית שנועדה להחליש את הגזע הלבן[4]. פיגועי 11 בספטמבר במרכז הסחר העולמי הובלו על ידי ישראל[4] ובוצעו על ידי המוסד. אף יהודי לא נהרג במתקפות[3]. בספרו דיוק גם מצטט טקסטים יהודיים עתיקים, שמוכיחים כביכול כי רובם המכריע של היהודים המודרניים מאמינים שעליהם לשלוט בעולם[3][5].

בפברואר 2016, הביע דיוק תמיכה במועמדותו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית[6], אך טען כי יהודי ארצות הברית מנסים להכשיל את בחירתו: "הגיע הזמן לנקוב בשם האויב שמנצח על חורבננו, אם לא ניפטר מהיהודים, לא תהיה שום תקווה לעמנו"[7]. הוא הוסיף כי "היהודים שולטים במדיה, בעולם האקדמי ובעולם הפוליטי" וכי צריך לפעול בעניין זה "במלוא הקיטור"[8] הוא אף פעל לבחירתו של טראמפ לנשיא ארצות הברית[9]. טראמפ תחילה סירב לגנות את דיוק והעליונות הלבנה כשנשאל על כך בראיון בידי ג'ייק טאפר ב-28 בפברואר 2016, אך מספר ימים מאוחר יותר גינה אותו בעת עימות של פוקס ניוז ואמר כי הוא "לא מעוניין ולא זקוק לתמיכתו".

ביולי 2016 הודיע דיוק שירוץ כרפובליקני לתפקיד סנאטור מטעם מדינת לואיזיאנה[10]. במהלך הקמפיין אמר: "היהודים שולטים בתקשורת ובמערכת הבנקאית ומסיתים את השחורים נגד הלבנים בארצות הברית"[11]. הוא סיים את הקמפיין במקום השביעי עם 3% בלבד מהקולות (58,606 מתוך 2 מיליון אנשים שהצביעו).

פלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1993–1999 קיבל מאות אלפי דולרים מתומכיו, לאחר שביקש מהם תרומות בשל מצוקה כלכלית, זאת כאשר בפועל היה דיוק במצב כלכלי יציב. הוא השתמש בכספים למטרות אישיות והימורים. ב-2002 הורשע בעבירת מס ובהונאת דואר ונגזרו עליו קנס ו-15 חודשי מאסר אותם ריצה בכלא בטקסס.

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Duke, David (2003). Jewish Supremacism. Free Speech Press. ISBN 1-892796-05-8. נבדק ב-2015-04-01.
  • Duke, David (1998). My Awakening. Free Speech Press. ISBN 1-892796-00-7.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד דיוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי ורטר, הבוחרים בלואיזיאנה העדיפו אה הנובל על פני הנאצי, חדשות, 18 בנובמבר 1991
  2. ^ Religious Intolerance in America: A Documentary History by John Corrigan and Lynn S. Neal, University of North Carolina Press, 10 May 2010, p.251-252
  3. ^ 1 2 3 4 David Duke: Ideology, part of Extremism in America, Anti-Defamation League
  4. ^ 1 2 "Globalization, Conspiracy Theory, and the Shoah," by Mark Weitzman, in Holocaust Denial: The Politics of Perfidy, ed. Robert S. Wistrich, Walter de Gruyter, p.197
  5. ^ David Duke: Tactics, part of Extremism in America, Anti-Defamation League
  6. ^ הגרדיאן ורויטרס, לה פן וראש הקו קלוקס קלאן לשעבר תומכים בטראמפ, באתר הארץ, 28 בפברואר 2016
  7. ^ טלי קרופקין, עליית טראמפ מבשרת את רנסנס ארגוני העליונות הלבנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2016
  8. ^ רן דגוני, ‏"יהודי ארה"ב - בעיה; מכשילים את טראמפ, להיפטר מהם", באתר גלובס, 9 במאי 2016
  9. ^ הקמפיין הטלפוני של מנהיג ה-KKK לשעבר: "הצביעו טראמפ", באתר ynet, 30 באוגוסט 2016
  10. ^ רויטרס, מנהיג קו קלוקס קלאן לשעבר החליט להתמודד לסנאט, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
  11. ^ חמי שלו, טראמפ מפלרטט עם הכחשת השואה, אבל העיקר שבונים בהתנחלויות, באתר הארץ, 31 בינואר 2017