דייוויד דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דייוויד בארי צ'ארלס דין (אנגלית: David Barry Charles Dein; נולד ב-7 בספטמבר 1943) הוא פעיל כדורגל אנגלי שכיהן בתפקיד סגן היושב-ראש במועדון הכדורגל ארסנל ובהתאחדות הכדורגל האנגלית. בין אוקטובר 2006 למאי 2007 דין כיהן גם בתפקיד יושב-ראש קבוצת מועדוני הכדורגל האירופיים הידועה בשם G-14. באוגוסט 2007 מכר דין את מניותיו בארסנל לחברת רד אנד וייט הולדינגס הלונדונית.

דין מתגורר בשכונת טוטרידג' שברובע בארנט, והוא חבר פעיל בקהילה היהודית של צפון לונדון.

ארסנל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דין כיהן כדירקטור בהנהלת ארסנל בין 1983 ל-2007. הוא התמנה לתפקיד זה לאחר שרכש 16.6% ממניות המועדון תמורת 292,000£ (מאוחר יותר הוא מכר חלק משמעותי מהמניות לדירקטור דני פישמן). שנה אחת לאחר מכן הוא התמנה לתפקיד סגן היושב-ראש. דין היה אחראי על נושאי הכדורגל במועדון, והיה פעיל באופן אישי בהעברת שחקנים ובמשא-ומתן על חוזים שבו ניצל את קשריו הרבים בעולם הכדורגל. דין היה אחד מהאנשים שקידמו את מינויו של המאמן האלמוני ארסן ונגר ב-1996, החלטה שהתבררה כמוצלחת לאור הישגיו של המאמן הצרפתי.

דין סייע בהכנסת ארסנל לקבוצת ה-G-14 היוקרתית בשנת 2002, ובאוקטובר 2006 התמנה לתפקיד יושב-ראש הקבוצה. דין תמך רבות בכדורגל נשים, ובמקביל לתפקידו כסגן יושב-ראש ארסנל הוא כיהן גם בתפקיד נשיא מועדון הכדורגל ארסנל ליידיס.

ב-18 באפריל 2007 נחשף כי דין עזב את הנהלת ארסנל בעקבות מה שהוגדר כ"חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור" עם יתר חברי ההנהלה. באותה תקופה נטען כי העזיבה הייתה על רקע רצונו של דין למכור את המועדון לאיש העסקים האמריקני סטן קרונקי. חברי ההנהלה האחרים חתמו על הסכם משותף שבו התחייבו כי הם לא ימכרו את מניותיהם במשך שנה מיום החתימה, והם הביעו את רצונם לשמור על מניותיהם גם מעבר לתקופה שעליה חל ההסכם. חודש אחד לאחר מכן דין חדל מלכהן בתפקיד יושב-ראש ה-G-14, והוחלף על ידי ז'אן-מישל אולס מאולימפיק ליון.

באוגוסט 2007 פורסם כי דין מכר לחברת רד אנד וייט הולדינגס, הנמצאת בבעלות המיליארדר הרוסי אלישר אוסמנוב ושותפו פרהאד מושירי, את 9,072 המניות (14.58%) שברשותו תמורת 75 מיליון לירות שטרלינג. דין התמנה לתפקיד היושב-ראש בחברה, שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר בארסנל מלבד חבר המנהלים.

ההתאחדות לכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 נבחר דין לחבר בהנהלת הפוטבול ליג, ובעקבות כך צורף גם למועצת ההתאחדות לכדורגל. דין היה אחד מיוזמי הקמת הפרמייר ליג בשנת 1992. שיא הקריירה שלו בהתאחדות היה משרת סגן היושב-ראש בשנת 2000, והוא החזיק במשרה זו עד לארגון מחדש של הנהלת ההתאחדות בשנת 2004. לאחר מכן הוא נבחר מחדש להנהלת ההתאחדות כנציג הפרמייר ליג.

דין היה אחד מהאנשים המרכזיים שפעלו לטובת מינויו של סוון-גוראן אריקסון לתפקיד מאמן נבחרת אנגליה, וב-2006 הוא היה חלק מהפאנל שתפקידו היה למנות מאמן במקום אריקסון. דין הציע את לואיס פליפה סקולארי, אך ההתאחדות בחרה לבסוף בסטיב מקלארן ממידלסברו.

דין כיהן בהנהלת ההתאחדות עד ה-2 ביוני 2006, והיה אחד מארבעת הנציגים של מועדוני הפרמייר ליג. הוא הוחלף על ידי דייוויד גיל ממנצ'סטר יונייטד. מהלך זה בוצע יום אחד לאחר שהתפרסם כי משטרת בלגיה חקרה בעבר פרשיית שחיתות הקשורה לארסנל ולמועדון הכדורגל בוורן.

בדיווחים התקשורתיים באותה תקופה נטען כי אין קשר בין הפרשיה שנחקרה על ידי המשטרה הבלגית לבין החלפתו של דין, וכי הסיבות האמיתיות הן התנגדותו להטלת איסור על מועדונים לשלם משכורת לסוכני שחקנים וכשלונו להביא למינויו של סקולארי לתפקיד מאמן הנבחרת. התאחדות הכדורגל חקרה את הפרשיה והגיעה למסקנה כי הנהלת ארסנל לא הפרה כלל כלשהו מהתקנון, ומאוחר יותר אושרה הקביעה על ידי פיפ"א.

דין כיהן כנציג הפרמייר ליג בוועדת תחרויות המועדונים של אופ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד דין בוויקישיתוף