דייוויד הייג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד הייג
David Haig
אין תמונה חופשית
לידה 20 בספטמבר 1955 (בן 64)
אלדרשוט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, סופר, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דייוויד הייג קולום וורד, MBEאנגלית: David Haig Collum Ward; נולד ב-20 בספטמבר 1955) הוא שחקן ומחזאי אנגלי זוכה פרס אוליבייה וזוכה פרס FIPA. הוא מוכר ממשחקו הרבגוני במחזות דרמטיים, סריו-קומיים וקומיים, ובמגוון של דמויות ממעמדות חברתיים שונים. במהלך 25 שנים הוא הופיע בתפקידים ראשיים בהפקות תיאטרון ברחבי הווסט אנד ובמספר רב של סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייג נולד באלדרשוט שבמחוז המפשייר לפרנסיס ו. ושירלי ר.ס. וורד. אביו היה קצין בצבא ואחר כך מנהל של גלריית הייוורד (אנ'), ואמו הייתה זמרת אופרה. הוא למד בבית ספר בעיר ראגבי.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 הופיע הייג בסרט הקולנוע "ארבע חתונות ולוויה אחת"[1] ובסיטקום של ה-BBC בשם "The Thin Blue Line" בתפקיד המפקח גרים יחד עם רואן אטקינסון שכיכב בתפקיד המפקח פולר. ב-2002 שיחק שוב לצדו של יו גרנט, כוכב "ארבע חתונות ולוויה אחת", בתפקיד אחיו בקומדיה הרומנטית "שבועיים מראש" בכיכובה של סנדרה בולוק. ב-2007 הופיע במערכון של ה"קומיק ריליף" בשם "החתונה של מיסטר בין" בתפקיד אבי הכלה שוב יחד עם רואן אטקינסון.

ב-1980 הופיע בפרק "The Leisure Hive" מתוך הסדרה "דוקטור הו", ובפרק "Rumours of Death" בסדרה "Blake's 7". ב-1990 שיחק בפרק "Sweet Danger" בסדרת המתח "קמפיון". ב-1992 השתתף בפרק "Dead On Time" בסדרה "המפקח מורס". כמו כן שיחק בסדרה "המפצח". בשנות התשעים של המאה העשרים הופיע בסדרת הטלוויזיה המצליחה "Soldier Soldier".

הייג שיחק בעיבוד של ריצ'רד פל לסדרת המדע הבדיוני משנות השישים "A for Andromeda" עבור BBC4. הוא כתב מחזה בשם "My Boy Jack"[1] והופיע בעיבוד לטלוויזיה של המחזה בתפקיד רודיארד קיפלינג, ודניאל רדקליף גילם את ג'ון, בנו של קיפלינג.

ב-2008 הופיע הייג בסרט הטלוויזיה "Dustbin Baby" של ה-BBC ובסרט "39 המדרגות". עוד שיחק בפרק "The Glitch" בסדרה הבלשית "רציחות במידסומר". ב-2009 שיחק בתפקיד סטיב פלמינטג בסדרה הקומית "The Thick Of It" ובתפקיד ג'ון, בעלה של חברת הפרלמנט מו מולאם (אנ') בדרמה המצליחה "מו" בכיכובה של ג'ולי וולטרס. עוד ב-2009 כיכב בתפקיד מנהל בית ספר פורטוון, מר סטריין, בדרמה הקומית של ITV "דוק מרטין".

בינואר 2013 כיכב הייג בתפקיד ג'ים האקר בעיבוד מחודש של הסדרה הקומית הקלאסית "כן, אדוני השר", ששודרה בבריטניה ברשת Gold TV.[2]

ב-2012 שודר פיילוט לסיטקום שכתב בן אלטון ובכיכובו של הייג. הסדרה שנקראה "The Wright Way" הושלמה במרץ 2013 ושודרה ב-BBC One ב-23 באפריל אותה שנה.[3]

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 שיחק הייג בתפקיד מוריס היי-ווד בעיבוד לרדיו ה-BBC של המחזה "טום & ויו" מאת מייקל הייסטינג. ב-2010 כיכב בתפקיד נורמן בירקט במחזה "Norman Birkett and the Case of the Coleford Poisoner" בסדרת התסכיתים "מחזה של אחר הצהרים". בנוסף שיחק ב-2003 בתפקיד לואיס אליוט בעיבוד לספרים "זרים ואחים" מאת צ'ארלס פרסי סנואו עבור Radio 4, ששודר מחדש בפברואר 2013.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 זכה הייג בפרס אוליבייה לשחקן השנה במחזה חדש על תפקידו במחזה "Our Country's Good" בתיאטרון רויאל קורט. הוא יצא לסיבוב הופעות עם הגרסה הבימתית של המחזה "My Boy Jack" שאותו כתב וגילם את דמותו של הסופר רודיארד קיפלינג. הייג ביים את המחזה "Private Lives" מאת נואל קאוורד שהוצג בסיור הופעות מצליח בשנת 2005.

הייג הופיע בהפקות תיאטרון מצליחות בווסט אנד הלונדוני בהן "Hitchcock Blonde" בתיאטרון רויאל קורט, "Life X 3" בתיאטרון סבוי, בתפקיד אוסבורן במחזה "Journey's End" מאת ר.ס. שריף בתיאטרון קומדיה, ובתפקיד ג'ורג' באנקס במחזה "מרי פופינס" בתיאטרון הנסיך אדוארד, עליו היה מועמד לפרס אוליביה. הוא היה מועמד שוב לפרס על הופעתו בתפקיד כריסטופר הדינגלי בהפקה המחודשת של הקומדיה "Donkey's Years" מאת מייקל פריין בתיאטרון הקומדיה. הוא הופיע בתיאטרון היימרקט במחזה "The Country Wife" ואחר כך הופיע במחזה "הים" באותו תיאטרון. מ-11 בדצמבר 2008 ועד 31 בינואר 2009 שיחק הייג במחזה "שלל" מאת ג'ו אורטון בתפקיד טראסקוט בתיאטרון טריסייקל בלונדון. בפברואר 2007 הופיע באותו מחזה בתיאטרון רויאל בניוקאסל.

ב-2010 שיחק בתפקיד ג'ים האקר בעיבוד בימתי לסדרת הטלוויזיה "כן, אדוני השר"[4] בפסטיבל צ'יצ'סטר והחל מ-17 בספטמבר 2010 הופיע בתיאטרון גילגוד שבווסט אנד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייג חי בדרום לונדון. הוא נשוי לג'וליה ג'יין רמזי גריי (המופיעה בשם הבמה ג'יין גאלוויי) והם הורים לחמישה ילדים. הוא פטרון של ארגון הצדקה SANDS (אנ').

ב-2013 הוענק להייג תואר חבר מסדר האימפריה הבריטית (MBE) על תרומתו לתחום הדרמה.[5]

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם תפקיד הפקה הערות
2015 ברנשים וחתיכות
מאת פרנק לאוסר
נתן דטרויט פסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר
2015 Someone Who'll Watch Over Me
מאת פרנק מקגיניס
מייקל תיאטרון מינרווה, צ'יצ'סטר
2014 Pressure
מאת דייוויד הייג
ג'יימס סטאג תיאטרון רויאל ליסאום / פסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר
2013 המלך ליר
מאת ויליאם שייקספיר
ליר התיאטרון המלכותי
2011–2012 טירופו של המלך ג'ורג
מאת אלן בנט[6]
ג'ורג' השלישי סיור הופעות ותיאטרון אפולו מועמדות לפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר
2010–2011 כן, אדוני השר
מאת אנתוני ג'יי (אנ') וג'ונתן לין (אנ')[7]
ג'ים האקר פסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר ותיאטרון גילגוד
2009 שלל
מאת ג'ו אורטון (אנ')
המפקח טרוסקוט תיאטרון טריסייקל
2008 The Sea
מאת אדוארד בונד(אנ')[8]
האץ' תיאטרון היימרקט
2007 The Country Wife
מאת ויליאם וייצ'רלי (אנ')[9]
פינצ'ווייף תיאטרון היימרקט
2006 Donkey's Years
מאת מייקל פראיין (אנ')[10]
כריס הדינגלי תיאטרון קומדיה מועמדות לפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר
2005 מרי פופינס
מאת ג'וליאן פלוז
מר בנקס תיאטרון הנסיך אדוארד מועמדות לפרס אוליבייה
2004 Journey's End
מאת ר. ס. שריף (אנ')[11]
אוסבורן תיאטרון קומדיה
2004 Hitchcock Blonde
מאת טרי ג'ונסון (אנ')[12]
תיאטרון רויאל קורט ותיאטרון ליריק בווסט אנד
2002 Life x3
מאת יסמינה רזה
הנרי תיאטרון סבוי
1997 אמנות
מאת יסמינה רזה[13]
איוואן תיאטרון ויינדהם וברודוויי
1997 My Boy Jack
מאת דייוויד הייג[14]
רודיארד קיפלינג תיאטרון המפסטד
1994 Dead Funny
מאת טרי ג'ונסון
ריצ'רד תיאטרון המפסטד והווסט אנד
1991 מידה כנגד מידה
מאת ויליאם שייקספיר
אנג'לו סיור הופעות של יאנג ויק והלהקה השייקספירית המלכותית
1988 Our Country's Good
מאת טימברלייק ורטנבייקר (אנ')
ראלף קלארק תיאטרון רויאל קורט פרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר במחזה חדש
1988 The Recruiting Officer
מאת ג'ורג' פרקהר (אנ')
פלום תיאטרון רויאל קורט
1988 גרינלנד פול תיאטרון רויאל קורט
1985 Tom and Viv[15] מוריס תיאטרון רויאל קורט וברודוויי

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1978 The Moon Stallion טודמן סדרת טלוויזיה
1980 Blake's 7 פורס סדרת טלוויזיה (בפרק "Rumours of Death")
דוקטור הו Doctor Who פאנגול סדרת טלוויזיה (4 פרקים)
1983 Chessgame קולין ג'נקינס סדרת טלוויזיה (בפרק "Flying Blind")
1984 Dark Enemy אש
1985 Morons from Outer Space Palatial House Flunkey
1986 The Alamut Ambush קולין ג'נקינס סרט טלוויזיה
Cold War Killers קולין ג'נקינס סרט טלוויזיה
1989 Hannay קונרד סמיית' סדרת טלוויזיה (בפרק "The Good Samaritan")
Dramarama ביל ברוק סדרת טלוויזיה (בפרק "Badger")
1990 Campion קאלי רנדל / גאפי רנדל סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
Portrait of a Marriage הרולד ניקולסון סדרת טלוויזיה (4 פרקים)
1991 צ'אנסר Chancer ד"ר הייזלדן סדרת טלוויזיה (בפרק "Remembrance")
Soldier Soldier מייג'ור טום קדמן סדרת טלוויזיה (7 פרקים)
1992 המפקח מורס Inspector Morse פיטר רודס סדרת טלוויזיה (בפרק "Dead on Time")
Boon ג'ים פיסק סדרת טלוויזיה (בפרק "Is There Anybody There?"
1993 The Darling Buds of May קפטן רוברט בטרסבי סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
Alleyn Mysteries ארתור ויילד סדרת טלוויזיה (בפרק "A Man Lay Dead")
המפצח Cracker גרהאם סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
1994 The Bill בריאן לינטון סדרת טלוויזיה (בפרק "Secrets")
ארבע חתונות ולוויה אחת Four Weddings and Funeral ברנרד - החתן בחתונה השנייה
Love on a Branch Line ליונל וירלי סדרת טלוויזיה (4 פרקים)
Nice Day at the Office כריס סלווין סדרת טלוויזיה (6 פרקים)
1995 The Four Corners of Nowhere ניק
וייקליף Wycliffe דייוויד מילאר סדרת טלוויזיה (בפרק "Charades")
The Thin Blue Line מפקח בילוש גרים סדרת טלוויזיה (14 פרקים)
1997 Keeping Mum ריצ'רד ביר סדרת טלוויזיה (16 פרקים)
1998 ראשים מדברים Talking Heads 2 וילפריד פטרסון מיני-סדרה
1999 אינדיאנה ג'ונס הצעיר The Adventures of Young Indiana Jones: Tales of Innocence קולונל בונט
2000 דיאל ופסקו Dalziel and Pascoe דייוויד הלינגסוורת' סדרת טלוויזיה (בפרק "A Sweeter Lazarus")
2001 Ivor the Invisible שומר הפארק דיבוב
Station Jim רוידרן סרט טלוויזיה
2002 החטא ועונשו Crime and Punishment לושין סרט טלוויזיה
Rachel's Attic אדם
שבועיים מראש Two Weeks Notice הווארד וייד
2004 הנוכלים Hustle סר אנתוני ריבס סדרת טלוויזיה (בפרק "The Last Gamble")
2006 A for Andromeda גנרל ונדנבורג
2007 קומיק ריליף Comic Relief 2007: The Big One אבא של קייט סרט טלוויזיה
Church Going כומר סרט קצר
My Boy Jack רודיארד קיפלינג סרט טלוויזיה
2008 Dickens Secret Lover צ'ארלס דיקנס סרט טלוויזיה
גברת מארפל Agatha Christie's Marple: Murder Is Easy מייג'ור יו הורטון סרט טלוויזיה
Dustin Baby אליוט סרט טלוויזיה
39 המדרגות The 39 Steps סר ג'ורג' סינקלר סרט טלוויזיה
2009 המשפחה שלי My Family ג'רמי ליבינגסטון סדרת טלוויזיה (בפרק "The Guru")
רציחות במידסומר Midsomer Murders ג'ורג' ג'פרס סדרת טלוויזיה (בפרק "The Glitch")
דוק מרטין Doc Martin מר סטריין מנהל בית הספר סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
The Thick of It סטיב פלמינג סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
2010 מו Mo ג'ון נורטון סרט טלוויזיה
2011 The Half-Light איש סרט קצר
Strike Back כריסטופר מנינג סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
2013 כן אדוני השר Yes Minister ג'ים האקר סדרת טלוויזיה (6 פרקים)
The Wright Way ג'רלד סדרת טלוויזיה (6 פרקים)
2016 פלורנס פוסטר ג'נקינס Florence Foster Jenkins קרלו אדוארדס
2016 עדת התביעה The Witness for the Prosecution סר צ'ארלס קרטר מיני-סדרה
2018 להרוג את איב Killing Eve ביל פרגרב סדרת טלוויזיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Lisa Sewards (6 בינואר 2012). "Man behind the moustache: David Haig’s made a career out of his trademark ’tache. Now it’s come off for a new theatre role". Mail Online (London: Associated Newspapers Ltd). בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2013. 
  2. ^ Laura Caroe (15 בינואר 2013). "No, my PM is not Cam". The Sun (London: News Group Newspapers Limited). בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2013. 
  3. ^ Patrick Munn (5 בינואר 2013). "Kacey Ainsworth, Rufus Jones & Michael Falzon Cast In BBC One’s Ben Elton Sitcom". בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2013. 
  4. ^ "Stage plan for Yes Prime Minister". BBC News. 18 בפברואר 2010. 
  5. ^ The London Gazette: (Supplement) no. 60534. p. 24. 15 June 2013.
  6. ^ Spencer, Charles (24 בינואר 2012). "The Madness of George III". London: Telegraph.co.uk. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  7. ^ Benedictus, Leo (25 במאי 2010). "Yes Prime Minister". London: Guardian.co.uk. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  8. ^ Taylor, Paul (25 בינואר 2008). "The Sea". London: Independent.co.uk. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  9. ^ "The Country Wife". Britishtheatreguide.info. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  10. ^ "Donkey’s Years". Britishtheatreguide.info. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  11. ^ "Journey’s End". Indielondon.co.uk. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  12. ^ "Hitchcock Blonde". Royalcourttheatre.com. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  13. ^ "Art". Londontheatre.co.uk. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  14. ^ "My Boy Jack". Nritishtheatreguide.info. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012. 
  15. ^ "Tom and Viv". Thebeautifulchanges.co.uk. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2012.