דייוויד הלברשטם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד הלברשטם
David Halberstam
David Halberstam 2001 (cropped).jpg
לידה 10 באפריל 1934
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 23 באפריל 2007 (בגיל 73)
מנלו פארק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
תקופת הפעילות ? – 23 באפריל 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Elżbieta Czyżewska (19651977) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נורמן מיילר (2009)
  • פרס הספר האמריקאי (1988)
  • פרס ג'ורג' פולק (1963)
  • פרס אלייג'ה פאריש לאבג'וי (1997)
  • פרס פוליצר לכתיבה בעניינים בינלאומיים (1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
David Halberstam (1978)

דייוויד הלברשטאםאנגלית: David Halberstam; ‏ 10 באפריל 1934 - 23 באפריל 2007) היה עיתונאי יהודי אמריקאי, נודע בעיקר בעבודתו ככתב צבאי בראשית מלחמת וייטנאם עבור הניו יורק טיימס, על עבודת סיקור המלחמה זכה בפרס פוליצר בגיל 30. לאחר מכן היה כתב ופרשן פוליטי, כתב ופרשן ספורט וביוגרף.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלברשטאם נולד בקונטיקט למשפחה יהודית וגדל ביונקרס (ניו יורק) וברובע הברונקס[1]. למד באוניברסיטת הרווארד והיה עורך עיתון האוניברסיטה, הרווארד קרימסון.

בסוף שנות החמישים סיקר את צמיחת התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית במיסיסיפי עבור ה-Daily Times Leader ממיסיסיפי ו-The Tennessean שראה אור בנאשוויל.

בשנת 1962, עוד לפני מעורבותה הרשמית של ארצות הברית במלחמת וייטנאם, הוצב בסייגון ככתב במשרה מלאה של הניו יורק טיימס. הלברשטאם היה "יציר המלחמה הקרה, שבגר באווירה אנטי-קומוניסטית והיה ליברל שהאמין, כמו מנהיגי ארצו, בחיוניות של מעורבות צבאית בדרום-מזרח אסיה כחלק מהמאבק הגלובלי". אולם כאדם סקרן וביקורתי, שידע להתבונן גם מן הצד, החל להבחין במשגים, שקרים וחוסר יעילות בפעילות האמריקאים בדלתת המקונג ולדווח דיווחים אופוזיציוניים שביקרו את הצבא ואת הפוליטיקאים ועמדו בניגוד לקו המרכזי[1]. פעילותו גרמה לו להתעמת לא אחת עם משטרת ממשל דרום וייטנאם (בעלת-בריתה של ארצות הברית), אך הדיוק שבדיווחיו, הבקיאות שהפגין וכישרונו הובילו לפופולריות שלו בקרב הקוראים. אחד מדיווחיו מאותה תקופה היה סיקור הצתתו העצמית של הנזיר הבודהיסטי טיץ' קואנג דוק ב-11 ביוני 1963, מתוך מחאה על רדיפת הבודהיסטים על ידי ממשלת דרום וייטנאם ונשיאה נו דין דיים, לו היה עד[2].

כתיבתו האופוזיציונית הייתה חדשנית, עד אז נצמדו בדרך כלל כתבים צבאיים לקו המרכזי וניזונו במידה רבה מדוברות הצבא. "הוא שינה את הדיווח הצבאי לעד כאשר הראה שאפשר ואף רומנטי לספר את סיפור החזית האמיתי ולהציג את הצד שלך בסכסוך כמטעה", כתב עמיתו ריצ'רד הולברוק[1]. עם זאת זכה לביקורת נוקבת כאנטי-פטריוט פרו-קומוניסטי שמקווה לראות בתבוסתה של ארצות הברית.

בשנת 1964, והוא בן 30 בלבד, זכה בפרס פוליצר.

הלברשטאם הוחזר מווייטנאם תוך לחץ על עיתונו מצד הממשל והנשיא קנדי, אך לא שקט. להפך, הוא החל לחקור את התהליכים ההיסטוריים והפוליטיים שהובילו להעמקת המעורבות האמריקאית בדרום מזרח אסיה[3]. ספרו הראשון בנושא, The Making of a Quagmire: America and Vietnam during the Kennedy Era ראה אור ב-1965, ספרו החשוב ביותר בנושא הוא The Best and the Brightest שראה אור ב-1972. בשנת 1968 השתתף בסרט הקונטוורסלי In the Year of the Pig, שהציג ראיונות עם מספר עיתונאים בנוגע לראשית מלחמת וייטנאם.

במחצית השנייה של שנות השישים שב הלברשטאם וסיקר את התנועה לזכויות האזרח. באביב 1967 לייוה את מרטין לותר קינג. בנוסף, נסע באותה תקופה לוורשה, נסיעה שהובילה לנישואיו עם השחקנית אליזבטה צ'יזווסקה (Elżbieta Czyżewska) ולעריקתה למערב.

בהמשך העביר הלברשטאם את מרכז עשייתו מעיתונות שטח לכתיבת ספרים פוליטיים וביוגרפיות, בהן Ho אודות הו צ'י מין (1971) ו-The Powers That Be מ-1979 על אנשי התקשורת ויליאם ס. פיילי, הנרי לוס ופיל גרהם ועוד. לצד ספרי עיון כתב גם מספר רומנים, הראשון שבהם היה The Noblest Roman מ-1961.

בשנת 1981 הוציא לאור את ספרו The Breaks of the Game על משחק הכדורסל וליגת ה-NBA. במשך שארית חייו היה כתב ופרשן ספורט מעמיק ונלהב. בשנת 1989 פרסם את ספרו Summer of '49 על מאבק הבייסבול האפי בין ניו יורק יאנקיז לבוסטון רד סוקס ובשנת 1999 פרסם את ספרו רחב היריעה Playing for Keeps אודות מייקל ג'ורדן.

הלברשטאם נהרג בתאונת דרכים, כשבועיים לאחר יום הולדתו ה-73.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Noblest Roman. Houghton-Mifflin. 1961. ASIN: B0007DSNRM.
  • The Making of a Quagmire: America and Vietnam during the Kennedy Era. McGraw-Hill. 1965. ISBN 0-07-555092-X.
  • One Very Hot Day. Boston: Houghton-Mifflin. 1967. ASIN: B000HFUAT4.
  • The Unfinished Odyssey of Robert Kennedy. ראנדום האוס. 1968. ISBN 0-394-45025-6.
  • Ho. McGraw-Hill. 1971. ISBN 0-07-554223-4.
  • The Best and the Brightest. Ballantine Books. 1972. ISBN 0-449-90870-4.
  • The Powers That Be. Alfred A. Knopf. 1979. ISBN 0-252-06941-2.
  • The Breaks of the Game. Ballantine Books. 1981. ISBN 0-345-29625-7.
  • The Amateurs: The Story of Four Young Men and Their Quest for an Olympic Gold Medal. Ballantine Books. 1985. ISBN 0-449-91003-2.
  • The Reckoning. Avon Books. 1986. ISBN 0-380-72147-3.
  • Summer of '49. HarperCollins Perennial Modern Classics. 1989. ISBN 0-06-088426-6.
  • The Next Century. ראנדום האוס. 1991. ISBN 0-517-09882-2.
  • The Fifties. Ballantine Books. 1993. ISBN 0-449-90933-6.
  • October 1964. Ballantine Books. 1994. ISBN 0-449-98367-6.
  • The Children. Ballantine Books. 1999. ISBN 0-449-00439-2.
  • Playing for Keeps: Michael Jordan and the World He Made. Broadway Books. 1999. ISBN 0-7679-0444-3.
  • War in a Time of Peace: Bush, Clinton, and the Generals. Charles Scribner's Sons. 2001. ISBN 0-7432-2323-3.
  • Firehouse. 2002. ISBN 0-7868-8851-2.
  • The Teammates: A Portrait of a Friendship. Hyperion. 2003. ISBN 0-7868-8867-9.
  • The Education of a Coach. Hyperion. 2005. ISBN 1-4013-0879-1.
  • The Coldest Winter: America and the Korean War. Hyperion. 2007. ISBN 1-4013-0052-9.
  • ‏לא סיים, הושלם על ידי פרנק גילפורד‏ (2008). The Glory Game: How the 1958 NFL Championship Changed Football Forever. HarperCollins. ISBN 0-06-154255-5.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד הלברשטם בוויקישיתוף

פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]