דייוויד סוזוקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד סוזוקי. תמונה משנת 2009

דייוויד סוזוקיאנגלית: David Suzuki; נולד ב-24 במרץ 1936) הוא אקדמאי, שדרן מדע ופעיל סביבתי קנדי. סוזוקי קיבל דוקטורט בזואולוגיה מאוניברסיטת שיקגו ב-1961 והיה פרופסור במחלקה לגנטיקה באוניברסיטת קולומביה הבריטית מ-1963 עד פרישתו ב-2001. מאמצע שנות ה-70, התפרסם בזכות תוכניות הטלוויזיה והרדיו שהגיש, הסרטים הדוקומנטריים שיצר והספרים שכתב בנושאי טבע וסביבה. רוב פרסומו נבע ממגזין המדע הנודע של רשת CBC, הנקרא The Nature of Things, שפורסם במעל 40 מדינות. בנוסף, הוא נודע גם בשל ביקורתיותו על חוסר פעילותן של ממשלות להגנת הסביבה.

בתור פעיל ותיק למען היפוך ההתחממות הגלובלית, סוזוקי ייסד את David Suzuki Foundation ב-1990, על מנת "לחקור דרכים בהן אנו יכולים לחיות באופן מאוזן עם העולם הטבעי שמאפשר את קיומנו." סדר העדיפויות של הקרן הוא: אוקיינוסים ודיג בר-קיימא, שינוי אקלים ואנרגיה נקייה ומתחדשת, קיימות ו"אתגר הטבע של סוזוקי". הוא גם שירת בתור עורך של עמותת Canadian Civil Liberties בשנים 1982 עד 1987.

בשנת 2009 סוזוקי קיבל את פרס הקיום הנכון. הספר שלו שפורסם בשנת 2011, The Legacy, זכה בפרס ספרי נאוטילוס. סוזוקי חבר במסדר קנדה, ובסקר של רשת CBC הנקרא The Greatest Canadian הנערך בשנת 2004, הוא נבחר בתור "הקנדי הכי בר-קיימא".

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסוזוקי אחות תאומה בשם מרסיה, ושני אחים נוספים, ג'רלדין (ידוע בשם אייקו) ודון. הם נולדו לסטסו נאקאמורה ו-קאורו קארר סוזוקי בונקובר, קנדה. סבו וסבתו של סוזוקי היגרו לקנדה בתחילת המאה ה-20 מהירושימה ומחוז אאיצ'י בהתאמה.[1]

בשנים המוקדמות של מלחמת העולם השנייה ועד סוף המלחמה ב-1945 נעצרו יפנים-קנדים בקולומביה הבריטית, בהם גם סוזוקי ומשפחתו בתור יפנים-קנדים מדור שלישי. ביוני 1942, הממשלה מכרה את העסק המשפחתי (ניקוי-יבש) של סוזוקי, ולאחר מכן ירשה את סוזוקי, אימו ושתי אחיותיו במחנה בסלוקן, קולומביה הבריטית.[2] אביו נשלח למחנה עבודה בסולסווה חודשיים לפני-כן. אחותו של סוזוקי, ג'ני, נולדה במחנה המעצר.[3]

לאחר המלחמה, המשפחה של סוזוקי, כמו הרבה משפחות יפניות-קנדיות אחרות, הוכרחו לעבור מזרחה להרי הרוקי. משפחת סוזוקי עברו לאיסלינגטון, אונטריו, לימינגטון, אונטריו, ו-לונדון, אונטריו. בראיונות, סוזוקי מזכיר פעמים רבות את אביו כמי שחיבר אותו רגשית לטבע ולסביבה.

סוזוקי למד בבית הספר היסודי מיל-סטריט, ובכיתה ט' למד בחטיבת הביניים למינגטון לפני שעבר ללונדון, אונטריו, שם הוא למד בחטיבת הביניים מרכז-לונדון, וזכה בבחירות לנשיא מועצת התלמידים בשנתו האחרונה שם.[4]

קריירה אקדמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזוקי קיבל את התואר הראשון שלו בביולוגיה בשנת 1958 ממכללת אמהרסט במסצ'וסטס, שם הוא גילה לראשונה את מחקרי הגנטיקה,[5] וקיבל את הדוקטורט שלו בזואולוגיה ממכללת שיקגו בשנת 1961.

בשלבים מוקדמים של קריירת המחקר שלו, הוא למד על גנטיקה בעזרת אורגניזם מודל של דרוזופילה (זבוב פירות). הוא היה פרופסור במחלקה לגנטיקה (החל לכתוב את ספרו Genethics: The Ethics of Engineering Life, בשנת 1988) באוניברסיטת קולומביה הבריטית במשך כמעט 40 שנים, משנת 1963 עד פרישתו בשנת 2001.[6]

קריירת שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזוקי החל את שידוריו בטלוויזיה בשנת 1970 עם תוכנית שבועית לילדים Suzuki on Science. בשנת 1974, הוא הקים את תוכנית הרדיו Quirks and Quarks, ואירח אותה ברדיו AM של CBC (המבשר של CBC Radio One משנת 1975 עד 1979. במשך שנות ה-70, הוא גם אירח את Science Magazine, תוכנית שבועית המכוונת לקהל יעד בוגר יותר.

משנת 1979 והלאה, סוזוקי אירח את The Nature of Things, תוכנית ברשת CBC שעלתה לאוויר בקרוב ל-50 מדינות ברחבי העולם.[7] בתוכנית זו, מטרתו של סוזוקי היא לעורר עניין בעולם הטבע, להצביע על איומים לרווחת האנושות, הטבע וחיות בר, ולהציג אפשרויות חלופיות לחברה יותר בת-קיימא. סוזוקי עד היום מקדם את הכיוון של אנרגיה מתחדשת ודרך האנרגיה הרכה.

סוזוקי אירח תוכנית ברשת PBS בשנת 1993 שזכתה לשבחים רבים, בשם The Secret of Life.[8] תוכניתו משנת 1985 שהצליחה מאוד, A Planet for the Taking, זכתה לממוצע צפיות של 1.8 מיליון לכל פרק ודרכה הוא זכה במדליית תוכנית הסביבה של האו"ם. זווית הראיה שלו בתוכנית מסתכמת על ידי האמירה הבאה: "יש לנו גם חוש חשיבות לטבע והחלל בתרבות שלנו, וגישה אין-סופית, שאיתם אין לנו סיבה לדאוג." הוא מסכם בקריאה גדולה ל"שינוי תפישתנו" לגבי מערכת היחסים שלנו עם הטבע הפראי.

הספר של סוזוקי, The Sacred Balance, יצא לאור בשנת 1997 ולאחר מכן הפך למיני-סדרה בטלוויזיה ציבורית קנדית שעלתה לשידור בשנת 2002.[9][10] סוזוקי לוקח חלק בקמפיין עם הסלוגן "הכוח בידכם", המעודד שימור אנרגיה דרך חלופות למשק-הבית, כגון נורות פלואורסצנט קומפקטיות.

סוזוקי גם הפיק את "Yellowstone to Yukon: The Wildlands Project" ב- Discovery Channel בשנת 1997. הסרט הדוקומנטרי עוסק בביולוגיה קונסרבטיבית, ומתמקד בפרויקט שטחי-הבר של דייב פורמן, המציע ליצור מזדרונות בין אזורי בר גדולים וBuffer-zones סביבם על מנת לשמר מגוון ביולוגי רחב. פורמן הקים את הפרויקט לאחר שעזב את "Earth First" (שהוא הקים בשותפות) בשנת 1990. הביולוגים שתמכו בשיטה הקונסרבטיבית, מייקל אי. סוול וריד נוס היו מעורבים בפרויקט באופן ישיר גם כן.

אקטיביזם נגד שינוי אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזוקי הפך לדובר בעל השפעה רבה בנוגע להתחממות הגלובלית.[דרוש מקור] בפברואר 2008 הוא הפציר בסטודנטים מאוניברסיטת מקגיל לגנות פוליטיקאים שלא פועלים כראוי כתגובה לשינויי האקלים, עם הטענה "האתגר שלי אליכם הוא להתאמץ ולגלות האם ישנן דרכים חוקיות לזרוק את המנהיגים-כביכול שלנו לכלא מאחר שמעשיהם בעצם גובלים בפשיעה."[11][12]

סוזוקי דוגל באופן חד משמעי בעמדה ששינויי האקלים הם בעיה דחופה וגדולה מאוד, שלפי "הרוב המוחץ של המדענים" היום, נוצרה באשמת פעילות האנושות. באתר האינטרנט של הקרן של דייוויד סוזוקי, הטענה הבאה מודגשת:

הדיון העוסק באמיתת שינויי האקלים הסתיים. הוכחות חזקות מכל הכולם - כולל אירועי מזג-אוויר חריגים, שיאי טמפרטורות, קרחונים נעלמים, וגובהיי פני-ים העולים - כולם מצביעים על העובדה ששינויי האקלים חלים עכשיו, ובקצב הרבה יותר מהיר מהמצופה.

הרוב המוחלט של המדענים החוקרים את שינויי האקלים מסכימים שפעילויות האנושות אחראיות לשינויי האקלים. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים באו"ם, המורכב ממעל ל-2,500 מדענים מ-130 מדינות שונות, הוא אחד מגופי המדענים הבינלאומיים הכי גדולים שאי-פעם התאספו על מנת לחקור בעיה מדעית. ה-IPCC הגיע למסקנה שרוב ההתחממות שנצפתה במשך 50 השנים האחרונות היא תכונת-לוואי של פעילויות האנושות. ממצאיו אושרו בפומבי על ידי האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית), כל מדינות ה-G8, בנוסף לסין, הודו וברזיל.[13]

סוזוקי טוען שלמרות המוסכמה הגוברת, לא מעט אנשים בציבור ובמדיה נשארו עם ספק לגבי המדע במשך שנים רבות. הגורם לבלבול בנוגע לשינויי האקלים, על-פי סוזוקי, נבע מקמפיין מאורגן של מידע-מטעה (דיסאינפורמציה). "כמות מצומצמת של כותבי ביקורת" מכחישה את העובדה ששינויי האקלים הם תוצאה של האנושות. אלו ש"סקפטיים" לגבי שינויי האקלים, טוען סוזוקי, ברוב המקרים אינם מדענים ואינם מכוונים את ביקורותיהם אל כתבי-עת מדעיים ציבוריים, אלא לכיוון המדיה, הציבור הרחב, ואל קובעי-מדיניות. המטרה שלהם היא "לעכב את הפעילות נגד שינויי האקלים." על-פי סוזוקי, הספקנים מומנו באופן רחב על ידי תאגידי פחם ונפט, כדוגמת ExxonMobil. הם מקושרים ל"קבוצות לובי הממומנות על ידי תעשיות", כגון ה-Information Council on the Environment.[14]

באוקטובר 2012, בהתייחסותו לאקטיביזם להפיכת שינויי האקלים, סוזוקי הצהיר לרבקה טרבוטון, "את יודעת, בקי? הפסדנו."[15]

פרשנות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגזין החדשות הצרפתי L'Express, סוזוקי טען שמדיניות ההגירה של קנדה היא "מגעילה" ("אנחנו גונבים לדיניות דרומיות את מנהיגיהם לעתיד, ורוצים להרחיב את האוכלוסייה שלנו על מנת לתמוך בצמיחה כלכלית") והתעקש ש"קנדה כבר מלאה לגמרי" ("האזורים השימושיים שלנו הולכים וקטנים").[16] טענות אלו הניעו את שר ההגירה של קנדה, ג'ייסון קני, לגנות את סוזוקי כ"שונא זרים", ואת טענותיו כ"רעילות".[17]

מערכת המשפט הקנדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך הראיון שלו אצל כתב החדשות טוני ג'ונס ברשת הטלוויזיה האוסטרלית ABC בספטמבר 2013, סוזוקי טען שראש הממשלה הקנדי סטיבן הרפר בונה בתי כלא נוספים למרות ששיעורי הפשיעה בקנדה יורדים. הוא הסיק שבתי הכלא נבנו על מנת שסטיבן הרפר יוכל לכלוא פעילי איכות-הסביבה.[18][19] ג'אן קריסטופר דה-לה-רו, דובר של שר בטיחות הציבור סטיבן בלייני, הפריך את הטענה, בדגש על העובדה שממשלת קנדה לא בונה בתי כלא נוספים, ושאין תוכניות כאלו באופק. עם זאת, היו רישומים של בזבוז כספים פדרלי על בתי כלא, הכלל הרחבת בתי כלא ישנים, על מנת להתכונן לגידול באוכלוסיית האסירים. הדעה הרווחת היא שמקרה זה הוא תוצאה של חקיקה כדוגמת חוק ההתמודדות נגד פשעים אלימים, חוק המאריך את פסק הדין.[20][21] בשנים 2010–2011 "517$ מיליון בוזבזו על בניית בתי כלא".[22]

טביעת הרגל הפחמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזוקי בעצמו מתאבל על כך שבנסיעותיו להפצת המסר לגבי האחריות לשינויי האקלים, באופן מצטבר הוא "בזבז מאות טונות של פחמן יותר מאשר ההגבלה שלו". הוא הפסיק לבקר מחוץ לאמריקה הצפונית והחל "לדחוס" את המפגשים וההרצאות שלו יחדיו על מנת להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלו. לפיו, העדפתו היא להיפגש ולהרצות רק דרך שיחות וידאו.[23]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואיו הראשונים היו לאהובתו מימי התיכון ג'ואן ,[24] עימה הביא שלושה ילדים. נישואיו השניים היו לסופרת טרה אליזבת קוליס בשנת 1972, עימה הביא שתי בנות סריקה וסוורן, אקטיביסטית סביבתית, נואמת וסופרת .[25]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזוקי כתב 52 ספרים, ביניהם 15 לקהל יעד צעיר, כולל David Suzuki: The Autobiography, Tree: A Life Story, The Sacred Balance, Genethics, Wisdom of the Elders, Inventing the Future, וסדרת ספרי המדע לילדים רבת-המכר שלו Looking at Senses. הרשימה הבאה כוללת חלק מהוצאותיו לאור של סוזוקי[26]:

פרסים והצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוזוקי מונה למסדר קנדה, קודם כל כקצין (שנת 1976), ולאחר מכן בשנת 2006 עלה לרמת "חבר" (Companion).[31] לאחר מכן, מונה למסדר קולומביה הבריטית (שנת 1995),[32] וקיבל את פרס UNESCO's Kalinga Prize לפרסום המדע,[33] ורשימה ארוכה של פרסי הצטיינות קנדיים ובינלאומיים.
  • בשנת 2004, סוזוקי נבחר בתור אחד מתוך עשרת "The Greatest Canadians" על ידי הקהל של רשת CBC. בהצבעה האחרונה הוא דורג במקום חמישי, שעיטר אותו בתור "The Greatest living Canadian".[34] סוזוקי אמר הוא עצמו הצביע לטומי דאגלס, שבסוף זכה במקום הראשון.
  • בשנת 2006, סוזוקי זכה בפרס Bradford Washburn במוזאון המדע של בוסטון, מסצ'וסטס.[35]
  • בשנת 2007, סוזוקי קיבל את פרס זכויות-האדם הבינלאומי בהערכה מקבוצת Global Exchange.
  • בשנת 2009, סוזוקי קיבל את פרס הקיימות הנכונה (Right Livelihood Award) המכובד.[36]
  • בשנת 2012, סוזוקי קיבל 16 פרסים אקדמאים משמעותיים, ומעל ל-100 פרסים אחרים.[37]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד סוזוקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Environmentalist David Suzuki has words of warning for ancestral homeland Kris Kosaka, April 25, 2009, The Japan Times.
  2. ^ Gordon, K. (2007) The Slocan Valley - Our History, Slocan Valley Economic Development Commission. Retrieved on July 28, 2007.
  3. ^ Panorama (3 במאי 2007). "May is Asian Heritage Month". Metroland Media. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2014. 
  4. ^ Wong, Jan (1997-02-20). "Lunch with Jan Wong: Free clams, an eyeball and Suzuki's world view", The Globe and Mail, p. E1.
  5. ^ https://www.amherst.edu/aboutamherst/magazine/bookclub/featurehome/bio
  6. ^ "David Suzuki's profile". Greenfestivals.org. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2011. 
  7. ^ "CBC website on Nature of Things". Cbc.ca. 18 במאי 2007. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2011.  (הקישור אינו פעיל)
  8. ^ Review of The Secret of Life 25 September 1993 New York Times. Retrieved 21 July 2008.
  9. ^ "Broadcast schedule of The Sacred Balance". Sacredbalance.com. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2011. 
  10. ^ "Production Team of The Sacred Balance". Sacredbalance.com. 13 באוקטובר 2002. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2011. 
  11. ^ Babbage, Sarah (4 בפברואר 2008). "Jail politicians who ignore science: Suzuki". Canada: The McGill Daily. אורכב מ-המקור ב-2008-02-08. בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2008. 
  12. ^ Offman, Craig (7 בפברואר 2008). "Jail politicians who ignore climate science: Suzuki". Canada: National Post. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2008. 
  13. ^ "Climate change deniers". Climate Change Science and Policy. The David Suzuki Foundation. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2011. 
  14. ^ The Heat is Online. "The Coal Industry's "ICE" Campaign (1999)." Retrieved on: 2011-08-13.
  15. ^ Becky Tarbotton, RAN, REVEL2012. "Time: 1:50" Retrieved on: 2013-01-28.
  16. ^ "David Suzuki and Jason Kenney amplify each other". The Globe and Mail (Toronto). 15 ביולי 2013. בדיקה אחרונה ב-4 באוקטובר 2013. 
  17. ^ "Jason Kenney slams ‘xenophobic’ David Suzuki after environmentalist claims Canada is ‘full’". National Post. בדיקה אחרונה ב-4 באוקטובר 2013. 
  18. ^ "Suzuki: Harper is building prisons for eco-activists". Toronto Sun. בדיקה אחרונה ב-4 באוקטובר 2013. 
  19. ^ "Suzuki: Harper is building prisons for eco-activists". Chatham Daily News. בדיקה אחרונה ב-4 באוקטובר 2013. 
  20. ^ "Critics say Harper government throwing prison expansion money away". Toronto Star. 10 בינואר 2011. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2013. 
  21. ^ "Harper government to announce more prison expansions". iPolitics.ca. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2013. 
  22. ^ "Prison costs soar 86% in past five years: report". National Post. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2013. 
  23. ^ Cernetig, Miro. "Suzuki gets the irony as popularity increases". Vancouver Sun (CanWest Global). בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2008. 
  24. ^ ג'ונתן גייטהאוס, The nature of David Suzuki, ‏18 בנובמבר 2013 אנגלית)
  25. ^ אתר The Famous People, דייוויד סוזוקי - ביוגרפיה
  26. ^ Books and Sound Recordings by David T. Suzuki David Suzuki Foundation. Complete Book List. Retrieved on: September 20, 2010.
  27. ^ "More Good News - D&M Publishers". Dmpibooks.com. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2010. 
  28. ^ "Force of Nature, The David Suzuki Movie : The Nature of Things with David Suzuki : CBC-TV". Cbc.ca. 29 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2011.  (הקישור אינו פעיל)
  29. ^ "| Arapahoe Library District". Arapahoelibraries.org. 25 באוגוסט 2011. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2011. 
  30. ^ IMDB Logo 2016.svg דייוויד סוזוקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  31. ^ "Received Order of Canada". Davidsuzuki.org. 3 בפברואר 2011. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2011. 
  32. ^ "Received Order of British Columbia". Vpl.ca. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2011. 
  33. ^ "Received UNESCO prize". Cbc.ca. 18 במאי 2007. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2011.  (הקישור אינו פעיל)
  34. ^ "Microsoft Word - Great_minds_in_science_7.doc" (PDF). בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2011. 
  35. ^ "The Unlikely Activist". The Unlikely Activist. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2011. 
  36. ^ "Right Livelihood Award: 2009 - David Suzuki". Rightlivelihood.org. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2010. 
  37. ^ https://www.amherst.edu/aboutamherst/magazine/bookclub/featurehome/bio ... URL will need updating when archived on that site