דייוויד ספייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד ספייד
David Spade
דייוויד ספייד
דייוויד ספייד, 2010
לידה 22 ביולי 1964 (בן 55)
ארצות הבריתארצות הברית בירמינגהם, מישיגן, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1987 -
דמות ידועה פינץ' (תהרוג אותי וזהו)
ג'וסף ג'ו דירט (ג'ו דירט 1 ו-2)
מרקוס היגינס (מגודלים 1 ו-2)
ראסל דנבר (חוקי המשחק)
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, קומיקאי, מדבב
http://www.davidspade.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דייוויד ויין ספיידאנגלית: David Wayne Spade; נולד ב-22 ביולי 1964)[1] הוא שחקן, קומיקאי, סופר ומגיש טלוויזיה אמריקאי. הוא התפרסם בשנת 1990 בתור חבר צוות התוכנית "סאטרדיי נייט לייב", לאחר מכן הוא החל בקריירת משחק בקולנוע ובטלוויזיה. בין הסרטים בהם הוא כיכב ניתן למנות את "טומי בוי", "ג'ו דירט" ו"מגודלים".

בטלוויזיה הוא מוכר מהסיטקומים: "8 כללים פשוטים", "תהרוג אותי וזהו" ו"חוקי המשחק". הוא גם דובב את קולו של קוזקו בסרט האנימציה "הקיסר נפל על הראש". סגנונו הקומי, גם בסטנד-אפ וגם במשחק, מתאפיין בסרקזם.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספייד נולד בברמינגהאם, מישיגן שבארצות הברית למשפחה מרקע נוצרי. אימו היא ג'ודית' (לבית מיק) כתבת ועורכת מגזין, ואביו ויין מ' ספייד הוא נציג מכירות.[1] אחיו הם בריאן ואנדי ספייד.[3] אחיו אנדי הוא יזם שיחד עם אשתו המנוחה קייט ספייד (גיסתו של דייוויד), היו שותפים לייסודו של מותג האופנה "קייט ספייד ניו-יורק".

ספייד ומשפחתו עברו לסקוטסדייל, אריזונה, כאשר דייוויד היה בן ארבע.[4] ספייד למד בתיכון ולאחר מכן במכללה בסקוטסדייל, לפני שעבר לאוניברסיטה של מדינת אריזונה, שם הוא קיבל את התואר הראשון במנהל עסקים ב-1986.[5][6]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סאטרדיי נייט לייב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעזרתו של חברו, הקומיקאי דניס מילר, הצטרף ספייד לתוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב" ב-1988. עד 1990 הפך לחבר צוות קבוע ולכותב ושם נהיה ידוע בסרקזם שלו. חלק מהדמויות שלו נהפכו ללהיטים, ביניהן תפקידו כדיילת במופע "Total Bastard Airlines", פקיד הקבלה של דיק קלארק בו הוא שואל אנשים ללא הבחנה, "ומי אתה?" וככתב מגזין "Hollywood Minute" בו הוא מספר בדיחות קצרות על סלבריטאים. הוא גם ביצע חיקויים של סלבריטאים, כולל בראד פיט ומייקל ג'יי פוקס. בראיונות עימו סיפר ספייד שהמופע "Hollywood Minute" זה שהבטיח את מעמדו.[7] אחד הרגעים הידועים ב"Hollywood Minute" התרחש ב-1996. בעת שתמונתו של אדי מרפי, שבעצמו הופיע בעבר ב"סאטרדיי נייט לייב", הופיעה על המסך, קרא ספייד "תראו, ילדים, כוכב נופל. הביעו משאלה!", בהתייחס לכישלון סרטו של מרפי בקופות באותו הזמן, "ערפד בברוקלין". האמירה הובילה לקריאות בוז מהקהל והרגיזה את מרפי שכעסו על ספייד ועל "סטרדיי נייט לייב" נמשך גם שנים אחר כך.[8]

אף על פי שרוב המשתתפים עזבו ב-1995, ספייד נשאר שנה נוספת כדי לעזור לשלב את הצוות החדש. הוא עזב ב-1996 עקב שחיקה. לדבריו "אני עוזב את זה כדי להוריד את הלחץ, לא כדי להיות כוכב קולנוע. אתה לא יכול להישאר שם לנצח, זה הורג אותך מבפנים. מזדקנים פה בשנות כלב. זה מקום קשוח." הוא חזר כאורח בפרק ב-1998 ופעם נוספת ב-2005.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספייד הופיע יחד עם שותפו ל"סאטרדיי נייט לייב", כריס פארלי בשתי קומדיות חבר'ה, "טומי בוי" (1995) ו"כבשה שחורה" (1996). ב-1997, בשעה שהשניים תכננו את הסרט השלישי, מת פארלי ממנת יתר בגיל 33. כאשר ספייד סירב להשתתף בהלוויה, נפוצו שמועות על כך שהיחסים בין השניים הדרדרו. ספייד הודה כי היה ביניהם מתח, שחלקית נבע מעיית הסמים של פארלי, אך ציין כי הסיבה שהוא לא השתתף בהלוויה הייתה פשוט מפני שהיה לו קשה להתמודד עם זה רגשית.[9]

ב-2001 כיכב ספייד לראשונה כדמות הראשית בסרט "ג'ו דירט" שבו גם השתתף בכתיבה.

ב-2003 כיכב ספייד שוב בסרט, "דיקי רוברטס: ילד פלא לשעבר". גם פה ספייד היה שותף לכתיבה. זה היה הסרט הראשון מיני רבים שבו השתתף ספייד והופקו על ידי שותפו לצוות "Saturday Night Live", אדם סנדלר. הבולטים שבהם הם "מגודלים" (2010) ו"מגודלים 2" (2013) בהם הופיעו ספייד וסנדלר בתפקידים הראשיים ושהיו להצלחה בקופות.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שקיבל מספר הצעות לככב בתוכנית טלוויזיה משלו, הוא דחה אותן והצטרף לצוות השחקנים של קומדיית המצבים "תהרוג אותי וזהו", לצד לורה סאן ג'אקומו וג'ורג' סיגל, שנמשכה שבע עונות בין השנים 1997 ל-2003. בסדרה גילם ספייד את פקיד הקבלה הסרקסטי דניס פינץ'.

הוא אירח את התוכנית "The Showbiz Show with David Spade" בערוץ "קומדי סנטרל" במשך שלוש עונות, בין ספטמבר 2005 ועד אוקטובר 2007. בתוכנית ספייד התבדח על הוליווד וסלבריטאיה באופן דומה לזה שעשה ב"Hollywood Minute" ב"סטרדיי נייט לייב".[10]

מ-2007 ועד 2013, כיכב ספייד בסדרה "חוקי המשחק" של רשת CBS.

ספייד היה אחד הקריינים של משחק הווידאו "האגדה של ספירו: התחלה חדשה". הוא סיפק את קולה של השפירית המלווה את ספירו, ספארקס.[11]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספייד היה מועמד לפרס האמי על כתיבתו ב"סאטרדיי נייט לייב".[12] על תפקידו כדניס פינץ' בסדרה "תהרוג אותי וזהו" קיבל גם כן מועמדות לפרס אמי[12] ושתי מועמדויות לפרס גלובוס הזהב.[13]

ב-5 בספטמבר 2003, קיבל ספייד כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספייד יצא עם מספר שחקניות וסלבריטאיות, לרבות הת'ר לוקליר, ג'ולי בואן, טרי האטצ'ר ונאייה ריברה.[14][15] לו ולדוגמנית הפלייבוי ג'יליאן גרייס יש בת, הארפר, שנולדה ב-26 באוגוסט 2008.[16]

בדצמבר 2005, תרם ספייד 100,000 דולרים למשטרת פיניקס. התרומה אפשרה רכישת כלי נשק עבור קציני המשטרה.[17] ספייד גם תרם 200,000 דולרים עבור נפגעי טורנדו באוקלוהומה ב-2013,[18] 100,000 דולרים באתגר דלי הקרח ב-2014,[19] ו-100,000 דולרים לנפגעי מחלות נפש ביוני 2018 לאחר התאבדותה של גיסתו, מעצבת האופנה קייט ספייד.[20]

ספייד מתגורר בבוורלי הילס, קליפורניה.[21] ביוני 2017, הבית שלו נפרץ.[21] בעבר הותקף גם על ידי עוזרו.[22]

ספייד פרסם שני ספרים, "Almost Interesting" האוטוביוגרפי שיצא בשנת 2015,[23] ו-"A Polaroid Guy in a Snapchat World" שיצא לאור ב-2018 וזמין בגרסת ספר מוקלט בלבד.[24][25]

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט תפקיד הערות
1987 "בית ספר למשמר אזרחי" קייל
1993 "תופסים ראש" אלי טורנבול
1995 "טומי בוי" ריצ'רד היידן פרס הסרטים והטלוויזיה של MTV לצמד הטוב ביותר
1996 "כבשה שחורה" סטיבן "סטיב" דודס
1998 "ללא הגיון" סקוט ת'ורפ
1999 "חיזור מקורי" דילן רמזי השתתף בכתיבה
2000 "הקיסר נפל על הראש" הקיסר קוזקו (קול) מועמדות - פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון
2001 "ג'ו דירט" ג'וסף ג'ו דירט השתתף בכתיבה
2003 "דיקי רוברטס: ילד פלא לשעבר"
דיקי רוברטס השתתף בכתיבה
2005 "Kronk's New Groove" הקיסר קוזקו (קול)
2006 "חמים על הספסל" ריצ'י גודמן מועמדות - פרסי בחירת הנוער
2010 "מגודלים" מרקוס "היגי" היגנס
2012 "מפלצת של מלון"
גריפין, האיש הבלתי נראה (קול)
2013 "מגודלים 2" מרקוס "היגי" היגנס
2015 "ג'ו דירט 2: לוזר יפה" ג'וסף ג'ו דירט גם כתב והפיק
2015 "אני כריס פארלי" את עצמו סרט תיעודי
2015 "מפלצת של מלון 2"
גריפין, האיש הבלתי נראה (קול)
2015 השישה המגוחכים ג'ורג' ארמסטרונג קסטר
2016 "המהפך" צ'רלי מק'מילן
2017 "סנדי וקסלר" את עצמו
2018 "מפלצת של מלון 3: יוצאים לחופשה"
גריפין, האיש הבלתי נראה (קול)
2018 "אב השנה" ויין

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם התוכנית/סדרה תפקיד הערות
1990–1996 "סאטרדיי נייט לייב" תפקידים שונים השתתף ב-70 פרקים. גם בכתיבה

מועמדות - פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה יוצאת דופן של סדרת קומדיה (1990–1993)

1992, 1998 "המופע של לארי סנדרס" את עצמו שני פרקים
1994 "ביוויס ובאטהד" מר מנרס/מר קנדי/כרטיסן (קולות) 3 פרקים
1997–2003 "תהרוג אותי וזהו" דניס פינץ' 149 פרקים

מועמדות - פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן משנה מצטיין בסדרה קומית (1999)
מועמדות - פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה (1999-2000)
מועמדות - פרס הקומדיה האמריקאי לשחקן המשנה המצחיק ביותר בסדרת טלוויזיה (1999)

2000 "סמי" סמי בלייק/ג'יימס בלייק (קולות) 13 פרקים
2004–2005 "8 כללים פשוטים" סי.ג'יי ברנס 39 פרקים
2005–2007 "The Showbiz Show with David Spade" את עצמו 39 פרקים. כתב והפיק
2007–2013 "חוקי המשחק" ראסל דנבר 100 פרקים
מועמדות - פרסי בחירת הנוער לשחקן הטלוויזיה הנבחר בסדרה קומית
2014 "David Spade: My Fake Problems" את עצמו סטנד-אפ
2015–2017 "Fameless" Himself 7 פרקים
2016 "רואדיז" האריס דה-סוטו 4 פרקים
2017 "The Mayor" אד גאנט 7 פרקים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד ספייד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "David Spade Biography (1964-)". FilmReference.com. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2018. 
  2. ^ Johnson, Allan (29 בדצמבר 2003). "David Spade knows how to shovel sarcasm". Houston Chronicle. 
  3. ^ "David Spade Biography". yahoo.com. אורכב מ-המקור ב-28 October 2011. 
  4. ^ "David Spade - Film Actor, Actor, Television Actor". בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2018. 
  5. ^ "Just Shoot Me. Cast: David Spade". tbs.com. 2014. אורכב מ-המקור ב-March 16, 2014. 
  6. ^ "David Spade". IMDb. 
  7. ^ Grove, Llyod (25 בפברואר 1998). "DAVID SPADE'S BEST DIGS". Washington post. 
  8. ^ Horgan, Richard (17 באפריל 2013). "Lorne Michaels Admits Infamous SNL Eddie Murphy Crack Was a Mistake". FishbowlLA. 
  9. ^ Grow, Kory (30 באפריל 2014). "David Spade Explains Why He Didn't Attend Chris Farley's Funeral". Rolling Stone. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2018. 
  10. ^ The Showbiz Show with David Spade "TVSeriesFinale.com"
  11. ^ The Legend of Spyro: A New Beginning Review "gamespot.com"
  12. ^ 12.0 12.1 David Spade "emmys.com"
  13. ^ David Spade "goldenglobes.com"
  14. ^ Moehringer, J. R. (1 באוקטובר 2008). "The Don Juan of Our Time". Los Angeles Magazine. 
  15. ^ Zimmerman, Amy (4 באפריל 2017). "The Tao of David Spade: Hollywood’s Unlikeliest Pickup Artist". The Daily Beast (באנגלית). 
  16. ^ "David Spade Becomes a Dad". People. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2018. 
  17. ^ David Spade Helps Phoenix Police Pay for Guns People Magazine, December 22, 2008
  18. ^ "David Spade Donates $200,000 to Red Cross for Oklahoma Tornado Relief Efforts". Enews. 21 במאי 2013. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2018. 
  19. ^ "DAVID SPADE ALS Ice Bucket Challenge HIT CLOSE TO HOME". TMZ. 21 באוגוסט 2014. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2018. 
  20. ^ "David Spade donates $100,000 to mental health organization following Kate's death". ABC_News. 14 ביוני 2018. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2018. 
  21. ^ 21.0 21.1 Bitette, Nicole (6 ביוני 2017). "David Spade’s Beverly Hills home robbed of nearly $80G in cash and jewelry". The New York Daily News. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2018. 
  22. ^ Bitette, Nicole (30 בנובמבר 2000). "David Spade Attacked by Employee". abc news. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2018. 
  23. ^ Brenda Hillegas, David Spade’s book, “Almost Interesting” is so much more, thelaughbutton, ‏26 באוקטובר 2015
  24. ^ David Spade Creates and Performs A Polaroid Guy in a Snapchat World for Audible, businesswire, ‏19 ביולי 2018
  25. ^ M.B. ROBERTS, Go Ahead and Laugh at David Spade, parade, ‏13 ביולי 2018