דייוויד קיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד קיז
David Keyes 2013-11-16 18-16.jpg
לידה 1984 (בן 36 בערך)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פעיל זכויות אדם, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דייוויד קיזאנגלית: David Keyes) הוא איש יחסי ציבור ופעיל זכויות אדם ישראלי-אמריקאי. שימש כמנכ"ל ארגון זכויות האדם האמריקאי Advancing Human Rights, מייסד שותף של ארגון CyberDissidents.org ומייסד פלטפורמת Movements.org לדמוקרטיזציה של זכויות אדם בעולם.[1] עיתון הניו יורק טיימס כינה את קיז "חלוץ באקטיביזם אינטרנטי". בין השנים 2016–2018 כיהן כיועץ לתקשורת זרה של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.[2]

נתניהו שיבח את קיז על "תרומתו האדירה למאמצי ההסברה הישראלים" ועל ה-"קליפים פורצי הדרך" שהגה ונצפו על ידי מיליוני אנשים בעולם. הפרשן הפוליטי עמית סגל אמר שקיז היה "אחראי לאחד מהישגי הניו-מדיה הגדולים בהיסטוריה."

קיז נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה. הוא סיים בהצטיינות תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת UCLA ותואר שני בלימודי דיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב. ב-2006 התגורר בקהיר ועסק בלימוד ערבית, ולאחר מכן עלה לישראל יחד עם משפחתו. כיום מתגורר בניו יורק.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיז נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה. הוא למד בבתי הספר התיכוניים שלהבת ו-University High School. בנעוריו דורג כשחקן טניס מוביל בקליפורניה, והתחרה במספר רב של תחרויות לאומיות בארצות הברית. הוא התאמן במשך זמן מה על ידי אנדרה אגאסי, ושאף להיות שחקן טניס מקצועי.

קיז הוא בוגר בהצטיינות של תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס. בזמן לימודיו בקולג' הקים קבוצת סטודנטים אשר כונתה "סטודנטים נגד דיקטטורים", ופרסם מאמרים בעיתון האוניברסיטה של UCLA. לאחר שעלה לישראל, שירת קיז בחטיבה האסטרטגית של צה"ל וסיים תואר שני בדיפלומטיה מאוניברסיטת תל אביב. קיז דובר אנגלית, עברית וערבית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות בנושא זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שעבד עם נתן שרנסקי בישראל, קיז הקים את פלטפורמת CyberDissidents, אתר שמטרתו הייתה "להשמיע את קולם של פעילים דמוקרטיים במזרח התיכון". האתר היווה מאגר מידע ופלטפורמה למתנגדי משטר ממדינות המזרח התיכון שביקשו להגיע לקהלים רחבים בעולם. בכנס שאורגן על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש הבן, קיז נשא את הנאום המרכזי והסביר את מטרת הפלטפורמה שלו: "להפוך את מתנגדי המשטר לסלבריטאים".[3]

ב-2008 קיז אירגן הפגנה מחוץ לשגרירות מצרים בתל אביב במחאה על מעצרו המתמשך של הבלוגר המצרי כרים עאמק. סגן הקונסול המצרי שוחח עם המפגינים ואמר שכלל לא הכיר את סיפור מאסרו של עאמר.

בפברואר 2010, קיז פרסם מאמר ביקורתי כלפי האיסור על גלישה לאתר יוטיוב בטורקיה. קיז כתב שהסטטוס לו זכתה טורקיה כ-"בירת תרבות אירופאית" צריך להישלל כל עוד האיסור על גלישה ביוטיוב עומד בתוקף. המאמר יצר תנועת מחאה למען חופש הביטוי בטורקיה לאחר שפורסם בתקשורת הטורקית. באוקטובר 2010 ממשלת טורקיה הסירה את האיסור, אף על פי שמדי פעם חוסמת את הגלישה אליו.[4]

בשנת 2010 יצר עם קיז קשר מייסד ארגון זכויות האדם Human Rights Watch, רוברט ברנשטיין. ברנשטיין היה מעוניין במציאת דרכים חדשות לפתיחתן של חברות סגורות, וראה פוטנציאל בעשייתו של קיז בנושא. כך הקימו יחד את ארגון Advancing Human Rights.[5]

ב-2011 קיז הציע לארגן מרוץ גרנד פרי לנשים סעודיות, במחאה על האיסור על נשים לנהוג במדינה. ע"פ קיז, מטרת הקמפיין הייתה לעודד את בית המלוכה הסעודי לחזק את זכויות הנשים במדינה. במהלך ראיון לרשת MSNBC קיז הציג שוט אשר שימש לדבריו את השלטונות בסעודיה להצליף בנשים שהורשעו בעזיבת ביתן ללא ליווי של קרוב משפחה. העורך הבכיר של המגזין Commentary כינה את הקמפיין שהוביל קיז למען זכויות נשים בערב הסעודית "קמפיין זכויות האדם המתוחכם ביותר ב-2011".

ב-2012 החל לנהל קיז את Movements.org, פלטפורמה לקידום זכויות אדם שהוקמה ב-2008 על ידי ג'ארד כהן, מנהל Google Ideas. כהן חיפש שותף שינהל את הפלטפורמה יחד עמו, וציין כי התרשם לטובה מ-"הרשת הווירטואלית יוצאת הדופן של מתנגדי משטר במזה"ת ובאפריקה" אותה הקים קיז. בשנת 2013 ארגון Movements הכריז על קמפיין "חודש ההערכה לדיקטטורים", יוזמה שמטרתה לתת במה לפעילי זכויות אדם שהשתמשו בסאטירה כדי להגחיך שלונות מדכאים. בשנת 2014 הפך קיז את הארגון לפלטפורמה לדמוקרטיזציה של זכויות אדם.[6]

בשנת 2013 התעמת דייוויד קיז עם שר החוץ של איראן, ג'וואד ט'ריף בניו יורק, בנושא זכויות האדם באיראן. קיז שאל את ט'ריף מתי מאג'יד טוואקולי, אחד מפעילי זכויות האדם המובילים באיראן, ישוחרר מהכלא. בתגובה אמר ט'ריף: "אינני מכיר אותו". מיד לאחר מכן, אלפי איראנים פרסמו תגובות נסערות על כך ששר החוץ של מדינתם לא מכיר את אחד האסירים המפורסמים במדינה. בהמשך לכך, זכה טוואקולי לחופשה נדירה מהכלא, וקיז אמר כי הוא "התמלא אושר" לשמוע שהיה שותף לתהליך.[7]

בנובמבר 2013 פרסם קיז מאמר יחד עם גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט לשעבר ומועמד לנשיאות רוסיה. במאמר הושקה יוזמתו החדשה של קיז, Dissidents Squared, שמטרתה שינוי שמם של רחובות וכיכרות מחוץ לשגרירויות של דיקטטורות במדינות בעולם, לשמם של מתנגדי משטר בולטים ממדינות אלה.[8]

ב-2014 קיז סייע למאמץ הדו מפלגתי בקונגרס האמריקאי לשנות את אחד משמות הרחובות הסמוכים לשגרירות סין בוושינגטון לרחוב Liu Xiaobo, על שמו של מתנגד המשטר הסיני וזוכה פרס נובל לשלום. ממשלת סין התייחסה ברצינות גדולה לאיום, והחלה לפעול במרץ נגד שינוי השם, והנושא הפך למקור סכסוך בין ארצות הברית לסין.[9]

פעילות סאטירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיז הוא חבר ב-Disruptor Foundation, ארגון שמטרתו לעורר מודעות לחדשנות דיסרפטיבית, המעודדת אנשים לפעול באופן לא שגרתי כדי לקדם שינויים משמעותיים בחברה.[10] ב-2015 השיק קיז מספר קמפיינים הומוריסטיים בהם צילם עצמו "מותח" ומגחיך דיפלומטים איראניים וסעודים.[11]

בחודש אפריל 2015, שר החוץ של איראן ט'ריף נשא דברים באוניברסיטת ניו יורק. מחוץ לאולם בו דיבר, הוביל קיז אירוע אלטרנטיבי שבו "נחגג" ההישג האיראני של הוצאתם להורג של יותר מ-1000 בני אדם בתוך שנה וחצי. קיז החנה אוו גלידה ברחוב מחוץ לאולם בו נאם ט'ריף, והציע גלידה חינם לעוברים ושבים לכבוד המאורע.

באביב 2015 שגרירות סעודיה בארצות הברית הודיעה על קיום הכנס המרכזי שלה במלון Gaylord National Resort And Convention Center. קיז ניצל את ההזדמנות לציין את נושא זכויות הנשים והלהט"ב בסעודיה (בפרפראזה על המונח האמריקאי לקהילה ההומוסקסואלית, Gay), וארגן "מסיבת גייז" בלובי של מלון Gaylord. באירוע נשא קיז נאום שכותרתו "עבדאללה: תן לנשות הממלכה לנהוג", בערבית שוטפת.

בקיץ של אותה שנה ארב קיז למשלחת הדיפלומטית האיראנית למשא ומתן עם המעצמות בווינה בנושא הסכם הגרעין, וביקש מהם "לבחור מי האסיר הפוליטי האיראני המועדף עליהם". במסדרון בתוך המלון נתקל קיז בוונדי שרמן, הנציגה האמריקאית הבכירה למשא ומתן ואמר לה: "ברכות על הצלחתך בהפחתת קצב ההוצאות להורג באיראן לפעם בשעתיים וחצי בלבד". בתגובה הפילה שרמן את תיקה.

דובר ראש ממשלת ישראל לתקשורת הזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2016, קיז מונה לדוברו של ראש ממשלת ישראל לתקשורת הזרה. הוא החליף בתפקיד זה את מארק רגב, אשר מונה לכהן כשגריר ישראל בבריטניה. בכיר ישראלי המקורב לרה"מ נתניהו גייס באופן אישי את קיז לתפקיד, לאחר שהוא נודע בתור "ילד הפלא של האקטיביזם האינטרנטי".[12]

קיז קידם את פעילותו של נתניהו ברשתות החברתיות. בתוך כמה חודשים פרסם נתניהו סדרה של סרטוני וידאו אשר זכו ליותר מ-40 מיליון צפיות ברחבי העולם. הג'רוזלם פוסט דיווח כי סדרת הסרטונים הויראליים של נתניהו "נושאת את חתימתו של דייוויד קיז."[13]

אחד הסרטונים המפורסמים ביותר של נתניהו נכתב על ידי קיז, בתגובה לטבח שאירע באורלנדו, ארצות הברית ביוני 2016. בוידאו אמר נתניהו כי הנפגעים בטבח הם קורבנות הומופוביה וחוסר סובלנות, וקרא לאנשים לא להיכנע לשנאה ולפחד. נתניהו קרא לצופיו לנחם את קהילת הלהט"ב: "נחמו אותם, תאמרו להם שאתם עומדים יחד איתם, ושתמיד נזכור את הקורבנות". עיתון ה-Financial Times כינה את הסרטון "יצירת מופת של תגובה לטרגדיה", והוא זכה ליותר מ-22 מיליון צפיות. סרטון אורלנדו הפך לסרטון הווידאו הנצפה ביותר של ראש הממשלה נתניהו בכל שנות כהונתו כראש ממשלת ישראל.[14] העיתונאי הישראלי עמית סגל כתב עליו בשנת 2016: "קיז אחראי לאחד ההישגים הכי גדולים בהיסטוריה של הניו מדיה, בטח של ראש ממשלה בישראל אבל גם מנהיגים בעולם. סרטון תנחומים של נתניהו לטבח באורלנדו, בקהילה הגאה, שזכה ל-24 מיליון צפיות, זה מספרים פסיכיים."[15]

בשנת 2016 אמר קיז כי לישראל יש מידע קונקרטי ממקורות בעולם הערבי על כך שממשל אובאמה סייע לניסוח הצעה של מועצת הביטחון של האו"ם המגנה את ישראל על בנייתה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, וכי הממשל "לחץ בחוזקה" לקדם הצעה זו. קיז אמר ברשת CNN שזו שערורייה שהחלטת מועצת הביטחון מחשיבה את הכותל המערבי כ-"שטח פלסטיני כבוש".

ביוני 2018, קיז היה מעורב ביצירת קליפ ויראלי שבו נתניהו הציע לחלוק טכנולוגיות מים עם איראן, אשר סבלה מתקופת בצורת. הקליפ זכה לכמיליון צפיות בתוך חמישה ימים. במקביל לכך כ-100,000 איראנים הצטרפו לחשבון הטלגרם בפרסית של ממשלת ישראל בתוך כ-24 שעות ממועד השקתו. הקליפ של נתניהו זכה לסיקור נרחב באיראן, ולתגובות חיוביות מגורמים רבים במדינה. העיתונאי אלי לייק ממגזין Bloomberg ציין לטובה את גישתו "המהפכנית" של קיז מתקופתו כפעיל זכויות אדם, אשר השפיעה על נתניהו לשוחח ישירות אל העם האיראני.

ביולי 2018 דווח כי קיז היה מועמדו של נתניהו להחלפת דני דנון כשגריר ישראל לאו"ם.[16]

בדצמבר 2018 קיז פרש מתפקידו ועבר לשוק הפרטי.

האשמה בהטרדה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם תחילת כהונתו בלשכת ראש הממשלה, עבר קיז תהליך סיווג ביטחוני ארוך אשר כלל בדיקות לגבי היסטוריה פלילית, ביצוע עבירות ועוד. כחלק מתהליך זה, אף עבר בדיקת פוליגרף שבה נשאל האם היה מעורב בביצוע פשעים כלשהם בכלל, ועבירות מיניות בפרט.[17]

ב-4 באפריל 2016, יום לאחר מינויו לדובר ראש ממשלת ישראל לתקשורת הזרה, טענה צעירה אמריקאית אנונימית כי קיז תקף אותה מינית. קיז הכחיש את הטענה, וטען שהמעשים היו בהסכמתה.[18][19] בספטמבר 2018 פרסמה ג'וליה סאלזאר, מתמודדת לסנאט של מדינת ניו-יורק, כי הותקפה מינית על ידי קיז.[20] מאז עלו טענות מצדן של נשים נוספות,[21] רובן באנונימיות, אך לא הוגשה נגד קיז כל תלונה. בעקבות פרשה זאת קיז יצא לחופשה מתפקידו כדובר ראש ממשלת ישראל לתקשורת הזרה.[22] אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הודיע בנובמבר 2018 כי אין בסמכותו לחקור את האירועים, שכן חלקם התרחשו טרם כניסתו לתפקיד, ואחרים התרחשו מחוץ למסגרת העבודה.[23]

בדצמבר 2018 הודיע קיז על פרישתו מלשכת רה"מ.[24] עם פרישתו של קיז, אמר נתניהו: "אני מודה לדייוויד קיז על תרומתו למאמצי ההסברה של מדינת ישראל... דייוויד היה חלוץ בתחום הווידאו, ומיליוני אנשים ברחבי העולם נחשפו וקיבלו באהדה את הסרטונים אותם יצר..."[25]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://advancinghumanrights.org/people#dkeyes
  2. ^ Keyes to be PM’s English language spokesman, The Jerusalem Post | JPost.com
  3. ^ Stephie Grob Plante, Google wants to bring out the digital activist in you, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  4. ^ Keyes, David (16 בפברואר 2010). "Turkey's Internet Repression". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2020. 
  5. ^ Robert L Bernstein, Doug Merlino, Speaking freely: my life in publishing and human rights, 2016. (בenglish)
  6. ^ Harris, Sam (19 באפריל 2015). "Crowdsourcing Freedom" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2020. 
  7. ^ Majid Tavakoli, prominent Iranian political prisoner, freed after Facebook backlash, www.cbsnews.com (בAmerican English)
  8. ^ Keyes, Garry Kasparov And David (13 בנובמבר 2013). "Issuing a Streetwise Challenge to Dictators". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2020. 
  9. ^ Adam Taylor, The not-so-subtle diplomatic tactic of renaming streets to troll other countries, Washington Post (באנגלית)
  10. ^ FELLOWS: K, Disruptor Awards (בAmerican English)
  11. ^ William Booth, Netanyahu’s new spokesman liked to ‘punk’ Iranian diplomats, Washington Post (באנגלית)
  12. ^ In crisis after crisis, Israel is losing the public relations war. Is it winnable?, Los Angeles Times, ‏2018-08-08 (בAmerican English)
  13. ^ Netanyahu falls in love with video clips, the new Israel-Palestinian battleground, The Jerusalem Post | JPost.com
  14. ^ Subscribe to read | Financial Times, www.ft.com
  15. ^ שש עם רינה מצליח - 26.7.2016, ‏2016-07-26
  16. ^ "Jewish Insider's Daily Kickoff: July 30, 2018". Haaretz (באנגלית). 30 ביולי 2018. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2020. 
  17. ^ New PM spokesman 'unequivocally' denies sexual assault allegation, The Jerusalem Post | JPost.com
  18. ^ צעירה טוענת: "יועצו החדש של נתניהו לתקשורת זרה תקף אותי מינית", מעריב אונליין Maariv Online
  19. ^ גל"צ: "יועצו החדש של נתניהו תקף אותי מינית"
  20. ^ "Julia Salazar for State Senate on Twitter". Twitter (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2018. 
  21. ^ הארץדיווח: 12 נשים העידו עד כה שדיוויד קיז דוברו של נתניהו הטריד אותן מינית, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2018
  22. ^ "יועץ רה"מ - סכנה לנשים": האזהרה והתקיפות בבית, באתר ynet, 14 בספטמבר 2018
  23. ^ "נסגר התיק בפרשת הטענות להטרדה נגד דובר רה"מ לתקשורת הזרה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2018
  24. ^ Netanyahu's adviser accused of sexual assault, including by NY politician, resigns, NBC News (באנגלית)
  25. ^ i24NEWS, www.i24news.tv