דייוויד זינמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דייויד זינמן)
דייוויד זינמן
לידה 9 ביולי 1936 (בן 87)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מינסוטה, קונסרבטוריון אוברלין, תיכון לגארדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Telarc International Corporation, סוני קלאסיקל, פיליפס רקורדס, RCA רקורדס, Arte Nova Classics עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אקו קלאסיק למנצח השנה (2015)
  • פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר (1997)
  • פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת) (1997)
  • אביר מסדר האמנויות והספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.davidzinman.org
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד זינמןאנגלית: David Zinman; נולד ב-9 ביולי 1936 בניו יורק) הוא מנצח אמריקאי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי לימודי כינור בגיל צעיר בקונסרבטוריון אוברלין, למד תאוריה וקומפוזיציה באוניברסיטת מינסוטה וניצוח בטנגלווד. אחר עבד במיין עם פייר מונטה (1958 - 1962) והיה עוזרו מ-1961 עד 1964. זינמן היה מנצח ראשי של התזמורת הקאמרית ההולנדית משנת 1965 עד 1977, מנהל מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של רוצ'סטר משנת 1974 עד 1985 ומנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם משנת 1979 עד 1982.

אחרי שנתיים כמנצח אורח ראשי, התמנה זינמן למנהל מוזיקלי של תזמורת בולטימור בשנת 1985, משרה שבה כיהן עד 1998. עם תזמורת זו עשה הקלטות חשובות (ביניהן סדרת הסימפוניות של שומאן והרבה מוזיקה אמריקאית) והפך הרכב אזורי למוסד אמריקאי מן השורה הראשונה. לכשרונותיו המוזיקליים תרמו גם נועם הליכות, מחויבות עמוקה לחינוך מוזיקלי וקשרים בקהילה, שימוש יעיל באמצעי התקשורת ויכולת ללגלג על עצמו בהומור ("אני מל ברוקס של הכינור", הצהיר פעם).

זינמן הופיע גם עם תזמורות מובילות ובפסטיבלים בארצות הברית, קנדה ואירופה. הוא ניצח על ביצועי בכורה רבים מספור בבולטימור ובמקומות אחרים, ביניהם יצירות משל אדמס, בולקום, דניאלפור, דוהרטי, קרניס, קירשנר, ראוס וטורקה. הניצוח שלו על הסימפוניה השלישית של הנריק גורצקי עם הסינפונייטה של לונדון היה רב-מכר בינלאומי. זינמן התמנה למנהל מוזיקלי של תזמורת טונהאלה בציריך בשנת 1995 ובשנה שלאחריה התמנה למנהל מוזיקלי של פסטיבל המוזיקה ובית הספר של אספן וקיבל את פרס פיבודי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. זינמן סיים את תפקידו בתזמורת טונהאלה בשנת 2014.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינמן השלים עם תזמורת טונהאלה את הקלטת הסימפוניות של בטהובן (2004) ואת הפתיחות של בטהובן (2005) על גבי תקליטורים. הקלטות אלה נהנו משבחים בחוגי מוזיקה נרחבים. הרפרטואר המוקלט שלו מוסיף לגדול בד בבד עם שמה הבינלאומי של התזמורת השווייצרית.

אחרי השלמת מחזור בטהובן, שכלל גם את המיסה סולמניס, הקונצ'רטו המשולש, הקונצ'רטי לפסנתר והקונצ'רטו לכינור בעונת 2005–2006, זינמן מתחיל להקליט את יצירותיו של מאהלר עם תזמורת טונהאלה. שני הקונצרטים שלו עמה בסדרת קונצרטי הפרומס של ה-BBC, האחרון בשנת 2005, התקבלו בהתלהבות והקונצרט המאוחר יותר שודר בטלוויזיה בבריטניה והציג את בקיאותו המוזיקלית, את רבגוניות פרשנותו ואת שליטתו המרשימה, אם גם ללא הבלטה, בכל היבט של התזמורת ונגינתה.

דייוויד זינמן חי בניו ג'רזי, ארצות הברית ובציריך, שווייץ. נוסף לקונצרטים והקלטות עם תזמורת טונהאלה, שהאריכה את החוזה שלו כמנהל מוזיקלי עד 2010, הוא מנצח על רוב התזמורות המובילות בעולם, ביניהן, לאחרונה, התזמורת הסימפונית של וינה, התזמורת הסימפונית של שיקגו, הפילהרמונית של ניו יורק והפילהרמונית של ברלין. בשנת 1993 ניצח על התזמורת לגרסה המוסרטת של הפקת מפצח האגוזים בבלט ניו יורק סיטי, למוזיקה של צ'ייקובסקי והכוראוגרפיה של ג'ורג' בלנשין.

בינואר 2006 קיבל דייוויד זינמן את פרס תיאודור תומאס מאת אגודת המנצחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד זינמן בוויקישיתוף


הקודם:
אדו דה וארט
מנהל מוזיקלי, התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם

1979 - 1982

הבא:
ג'יימס קונלון
הקודם:
סרג'יו קומיסיונה
מנהל מוזיקלי, תזמורת בולטימור

1985 - 1998

הבא:
יורי טמירקאנוב
הקודם:
קלאוס פטר פלור (מנצח אורח ראשי)
מנהל מוזיקלי, תזמורת טונהאלה

1995 - 2014

הבא:
ליונל ברינגואר