לדלג לתוכן

דיימון גלגוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיימון גלגוט
Damon Galgut
לידה 12 בנובמבר 1963 (בן 62)
פרטוריה, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הרופא הטוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דמון גלגוטאנגלית: Damon Galgut; נולד ב-12 בנובמבר 1963) הוא סופר ומחזאי דרום-אפריקאי. הוא זכה בפרס בוקר לשנת 2021 על ספרו ההבטחה, לאחר שהיה מועמד לפרס זה בשנים 2003 ו-2010.[1]

גלגוט נולד ב-12 בנובמבר 1963 בפרטוריה, דרום אפריקה.[1][2] אביו היה ממשפחה יהודית, ואמו התגיירה.[3][4] בגיל שש אובחן כלוקה בלימפומה.[5][6]

גלגוט סיים את לימודיו התיכוניים ב-1981.[7] לאחר מכן למד דרמה באוניברסיטת קייפטאון.[2]

גלגוט כתב את הרומן הראשון שלו, עונה ללא חטא (A Sinless Season), כשהיה בן 17 ב-1982.[8] ספרו הבא, קובץ סיפורים קצרים בשם Small Circle of Beings (1988), כולל נובלה באותו שם המתארת את מאבקה של אם עם מחלת בנה.[9][10] הרומן שלו The Beautiful Screaming of Pigs (1991) זכה בפרס הספרותי של סוכנות החדשות המרכזית ב-1992. הרומן הבא שלו, The Quarry (1995), עובד לסרט עלילתי שיצא לאקרנים ב-1998. גרסה קולנועית שנייה של הספר, המחצבה, יצאה לאקרנים ב-2020.[11][12]

לאחר פרסום הרומן החמישי שלו, הרופא הטוב, ב-2003, עבודתו של גלגוט זכתה להכרה רבה יותר מחוץ לדרום אפריקה.[13] הסיפור, המתרחש בבית חולים מרוחק וכפרי בדרום אפריקה שלאחר האפרטהייד, עוסק בשתי דמויות מנוגדות, וזכה לשבחים רבים ממבקרים.[14] הספר היה מועמד לפרס בוקר ב-2003[15] וזכה בפרס סופרי חבר העמים לספר הטוב ביותר: אפריקה (2003).[2]

הרומן בחדר זר, היה מועמד לפרס בוקר לספרות ב-2010.[16] בביקורת שפורסמה בהגרדיאן, כתבה ג'אן מוריס כי "אני בספק אם ספר כלשהו ב-2010 יכיל תיאורים בלתי נשכחים יותר של מקומות מאשר בחדר זר."[17] היא תיארה את הספר כ"יפהפה" וכתבה שהוא "מעוצב בצורה מרשימה ונכתב בצורה רודפת".[17] ספרו מ-2014, Arctic Summer, מציג תיאור בדיוני, "הנאמן לדמותו ההיסטורית של הסופר האנגלי", של שנותיו האמצעיות של הסופר א.מ. פורסטר, תוך התמקדות בשנותיו בהודו ובאלכסנדריה. הספר, "מחווה לירית מרשימה לאופי המיוחד של הבנתו של פורסטר כבן אדם וכאמן", היה מועמד לפרס וולטר סקוט.[18]

רומן נוסף של גלגוט, ההבטחה, זכה בפרס בוקר לשנת 2021,[19] מה שהפך אותו לסופר הדרום-אפריקאי השלישי שזוכה בפרס זה, אחרי נדין גורדימר וג'ון מקסוול קוטזי, שזכה פעמיים.[20] גלגוט ציין כי הנושא המרכזי של הספר הוא הזמן. הרעיון המקורי לספר נבע משיחה עם חבר, שהוא הניצול האחרון ממשפחתו, וסיפר לגלגוט על ההלוויות שבהן השתתף של אמו, אביו, אחיו ואחותו.[21]

בנוסף לרומנים שלו, גלגוט כתב מספר מחזות. בזמן זכייתו בפרס בוקר, הוא עבד על קובץ סיפורים קצרים.[22]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגוט הוא הומוסקסואל וציין כי זה מוביל אותו להתמקד יותר במערכות יחסים גבריות בכתיבתו.[23] הוא מייחס לסיפור הקצר של רואלד דאל, "חזיר", את ההשפעה הגדולה ביותר על כתיבתו.[24]

הוא מתגורר בקייפטאון מאז תחילת שנות התשעים.[25] הוא מטייל נלהב וכתב חלק ניכר מהרופא הטוב במלון בגואה. הוא מתאר את עצמו כ"אובססיבי" ליוגה, ולמשך תקופה מסוימת לא החזיק במכונית או בטלוויזיה.[26] לגלגוט יש "פטיש סביב כלי כתיבה" והוא כותב בכתב יד במחברות לפני שהוא מעביר את הכתוב למחשב. הוא משתמש בעט נובע של פארקר עם דוגמת צב מאז שהיה כבן 20.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיימון גלגוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Damon Galgut" (באנגלית). Booker Prize. 12 בנובמבר 1963. ארכיון מ-15 בספטמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Cornwell, Gareth; Klopper, Dirk; Craig, MacKenzie (2010). The Columbia Guide to South African Literature in English Since 1945. Columbia University Press. p. 95. doi:10.7312/corn13046. ISBN 978-0-231-50381-5.
  3. ^ Kona, Bongani (3 באוגוסט 2021). "Sharp Read | Breaking the word". New Frame. ארכיון מ-4 בנובמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Lenta, Margaret (2007). "Jewish writers and postcolonial choices in South Africa". In Stähler, Axel (ed.). Anglophone Jewish Literature. Routledge. p. 171. doi:10.4324/9780203939222. ISBN 978-1-134-12142-7.
  5. ^ Babb, Andrew (בינואר 2011). "Damon Galgut". World Literature Today. 85: 5. doi:10.1353/wlt.2011.0123. S2CID 245657880. ארכיון מ-4 בנובמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Anderson, Hephzibah (4 בספטמבר 2021). "Damon Galgut: 'The Booker pulls a nasty little trick on you'". The Guardian. ארכיון מ-24 בספטמבר 2021. נבדק ב-24 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Boys High Annual Events" (PDF). p. 28. ארכיון (PDF) מ-15 בספטמבר 2021. נבדק ב-15 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Alter, Alexandra (3 בנובמבר 2021). "Damon Galgut Wins Booker Prize for 'The Promise'". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-3 בנובמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "'Writing is what I am'". The Irish Times (באנגלית). ארכיון מ-4 בנובמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Kostelac, Sofia (3 ביולי 2015). "The Singularity of Damon Galgut's Small Circle of Beings". Journal of Literary Studies (באנגלית). 31 (3): 73. doi:10.1080/02564718.2015.1083173. ISSN 0256-4718. S2CID 147278190. The question of how exactly Small Circle of Beings should be positioned in relation to Galgut's late-apartheid context is complicated by its dramatisation of events which so clearly resonate with his own life and his childhood battle with cancer. Indeed, at the level of plot, the novella arguably invites us to apply Galgut's biography as the primary framework for our reading, {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Teems, Scott (17 באפריל 2020), The Quarry (Crime, Mystery, Thriller), Prowess Pictures, Grindstone Entertainment Group, Metalwork Pictures, ארכיון מ-13 באוקטובר 2021, נבדק ב-4 בנובמבר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  12. ^ Sobczynski, Peter (17 באפריל 2020). "The Quarry movie review" (באנגלית). ארכיון מ-1 באוקטובר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Yampolsky, Selma (2007). World Authors, 2000–2005. H. W. Wilson Company. pp. 271–273. ISBN 978-0-8242-1077-9. OCLC 154484284.
  14. ^ "Damon Galgut Bio". British Council. אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2015. נבדק ב-20 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Skidelsky, William (22 ביוני 2008). "A fresh eye in the Rainbow Nation". The Observer. ארכיון מ-23 ביוני 2008. נבדק ב-16 ביולי 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Russo, Maria (17 בדצמבר 2010). "Running in Place". The New York Times. ארכיון מ-11 בפברואר 2015. נבדק ב-24 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Morris, Jan (22 במאי 2010). "In a Strange Room by Damon Galgut". The Guardian. ארכיון מ-9 במרץ 2016. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Deb, Siddhartha (28 February 2014), "Arctic Summer by Damon Galgut – review". The Guardian. Retrieved 30 December 2021
  19. ^ Flood, Alison (3 בנובמבר 2021). "Damon Galgut wins Booker prize with 'spectacular' novel The Promise". The Guardian (באנגלית). ארכיון מ-3 בנובמבר 2021. נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Alter, Alexandra (3 בנובמבר 2021). "Damon Galgut Wins Booker Prize for 'The Promise'". The New York Times. ארכיון מ-3 בנובמבר 2021. נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Damon Galgut Q&A | The Booker Prizes". thebookerprizes.com (באנגלית). ארכיון מ-27 באוקטובר 2021. נבדק ב-22 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Damon Galgut | The Booker Prizes". thebookerprizes.com (באנגלית). 12 בנובמבר 1963. ארכיון מ-15 בספטמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Allfree, Claire (18 ביוני 2008). "Damon Galgut's end of the rainbow". Metro News. ארכיון מ-14 במאי 2013. נבדק ב-20 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Galgut, Damon (6 באוגוסט 2021). "Damon Galgut: 'After reading Roald Dahl, the world never looked the same'". The Guardian (באנגלית). ארכיון מ-13 באוקטובר 2021. נבדק ב-15 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Damon Galgut: 'The Booker pulls a nasty little trick on you'". The Guardian (באנגלית). 4 בספטמבר 2021. נבדק ב-5 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Hashemzadeh, Kianoosh. "An Interview with Damon Galgut". Web Conjunctions. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2013. נבדק ב-20 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)