דיכוי מופנם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיכוי מופנםאנגלית: internalized oppression) הוא מושג בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה המתאר מצב בו קבוצה חברתית הסובלת מדיכוי משתמשת בעצמה בשיטות דיכוי, ופוגעת במטרותיה עצמה. דיכוי מופנם מתרחש כאשר קבוצה חברתית מזהה את עצמה כנחותה לעומת קבוצה אחרת, ושואפת להיות כמוה.

חברי קבוצה הנוקטים בדיכוי מופנם נוטים להיות ביקורתיים כלפי חברים אחרים בקבוצה, ולהצביע על סטריאוטיפים שליליים של עצמם. במצב כזה נוצרים מצבי עימות ואפליה בתוך הקבוצה.

במספר מקרים, חוקרים זיהו מצבים של דיכוי מופנם בקרב קבוצות של מהגרים וצאצאיהם, בפרט כאשר המדינה אליה היגרו מחלישה את זהותם ומרחיקה אותם מהשפה והתרבות המקורית שלהם. במצבים אלה מרגישים חברי הקבוצה רגשי נחיתות, העלולים להוביל לשנאה עצמית ותירבות כפוי.

סוגים של דיכוי מופנם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים שונים של דיכוי מופנם זוהו בקרב קבוצות שונות הסובלות מאפליה. הסוגים העיקריים הם:

גזענות מופנמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזענות מופנמת היא מצב המתרחש כאשר אדם שחור, למשל, מאמץ גישה גזענית כלפי שחורים, ואף כלפי עצמו. זוהי גישה המעידה על הערכה עצמית נמוכה. אחד הביטויים לגזענות מופנמת הוא אופנת הלבנת העור (אנ') הנפוצה במספר מדינות, בהן הפיליפינים, ניגריה וקוריאה הדרומית.

באתר המטה למאבק בגזענות בישראל מתוארת גזענות מופנמת כתוצר של מנגנון חברתי-פסיכולוגי סמוי, המביא בעלי אינטרסים משותפים לצאת זה כנגד זה.[1]

הומופוביה מופנמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הומופוביה מופנמת

הומופוביה מופנמת היא מצב בו להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) מפנימים עמדות ורגשות שליליים כלפי גילויים הומוסקסואליים בקרב הפרט עצמו ובקרב אחרים. להומופוביה מופנמת יש קשר הדוק לרגשות אשמה ובושה, בעיקר בקרב בני נוער, ועלולה להוביל לחרדה מוגברת, דיכאון והתאבדויות.

אפליית נשים מופנמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפליית נשים מופנמת היא מצב של אפליה מינית שבו נשים מאמצות גישה של אפליה ודיכוי כלפי נשים אחרות. לדוגמה, ביוש נשים (Slut-shaming) הוא מצב שבו נשים אוכפות על נשים אחרות סטנדרטים חברתיים המוכתבים על ידי גברים.

המסמך "טיוטת הצהרה למדיניות נשים" מזהה שלוש צורות עיקריות של אפליית נשים מופנמת:[2]

  1. נשים אחדות מאמצות עמדות מדכאות כלפי עצמן, למשל, "אני לא יכולה לעשות 'מתמטיקה' ", "מגיע לי יחס גרוע", "אינני יפה", "אין לי ברירה, אלא ללדת ילד".
  2. נשים נוקטות בגישה מפלה כלפי נשים אחרות, למשל באמצעות הבעת ביקורת כלפיהן, הפחתה בחשיבותן, תחרות עימן, זלזול בהן, או ציפייה שימלאו תפקידים כנועים.
  3. קבוצות של נשים (המוגדרות, למשל, על ידי גזע, מעמד, זהות מינית, גיל או מוצא) מדכאות קבוצות אחרות של נשים. מקרה כזה הוא מצב בו נשים לבנות מדכאות נשים בעלות צבע עור אחר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיגור הגזענות כמטרה, באתר המטה למאבק בגזענות בישראל, ‏21 במרץ 2013.
  2. ^ טיוטת הצהרה למדיניות נשים, ‏ינואר 2005.