דיכוי נשימתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיכוי נשימתי
MeSH D007040
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דיכוי נשימתי או תת אוורוראנגלית: Hypoventilation; היפוונטילציה) הוא מצב בו מערכת הנשימה אינה מצליחה לספק את צורכי האוורור הנדרש.

במצב של דיכוי נשימתי (בדרך כלל פחות מ-8 נשימות בדקה), רמת הפחמן דו-חמצני בדם גבוהה (היפרקפניה) ומתחיל תהליך הנקרא חמצת נשימתית.

דיכוי נשימתי אינו דום נשימה כיוון שהמטופל עדיין נושם (בדום נשימה המטופל ימות בתוך דקות ספורות כתוצאה מהיפוקסיה), עם זאת, דיכוי נשימתי שאינו מטופל יכול להביא להתדרדרות מהירה במצב החולה בעקבות הפגיעה במאזן חומצה ובסיס.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיכוי נשימתי עשוי להיגרם כתוצאה מפגיעה בגזע המוח (כמו למשל בשבץ מוחי), מצריכת יתר של תרופות או סמים או במצבים קיצוניים של השמנת יתר.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בדיכוי נשימתי תלוי בגורם להפרעה, בדיכוי נשימתי על רקע של טיפול תרופתי או צריכת סמים, יינתנו חומרים נוגדים. דיכוי ללא גורם ידוע או על רקע פגיעה מוחית, החולה יטופל בהנשמה מלאכותית מכנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.