דימום יתר גינקולוגי

דימום יתר גינקולוגי (באנגלית: Gynecologic hemorrhage) מייצג דימום יתר ממערכת הרבייה הנשית. דימום זה יכול להיות גלוי או חיצוני, כלומר דימום מן הנרתיק, או שזה יכול להיות פנימי אל תוך חלל האגן או ליצור שטף דם. הווסת הנורמלית אינה נחשבת דימום גינקולוגי, כי הוא לא מוגזם. דימום שקשור בתקופת ההריון או במהלך הלידה הוא דימום יילודי.

הגדרה

הווסת מתרחשת בדרך כלל באופן חודשי, נמשכת כ-3 עד 7 ימים, וכרוכה עד 80 מ"ל דם. דימום עודף מנורמה זו אצל אישה לא בהריון מהווה דימום גינקולוגי. בנוסף לכך,דימום בתחילת ההריון נחשב לפעמים דימום גינקולוגי, כלומר, דימום מהפלה או הריון חוץ רחמי, בזמן שהוא מייצג למעשה דימום מיילדות . עם זאת, מבחינה מעשית ,מטפלים בדימום שבתחילת ההריון בדרך כלל כמו שמטפלים בדימום גינקולוגי.

• Metrorrhagia (מטרו = רחם, -rrhagia = זרימה מוגזמת) הוא דימום רחמי במרווחים לא סדירים, במיוחד בין התקופות הצפויות של המחזור החודשי.
• אחרי חדירה הדימום הוא דימום נרתיקי מופעל על ידי יחסי מין.

גורמים

הגורמים לדימום גינקולוגי כוללים:

ביוץ (Anovulation): היא גורם שכיח של הדימום הגינקולוגי. תחת ההשפעה של אסטרוגן שמגורה את רירית הרחם ,שבסופו של דבר תישפך ו פרק הביוץ מתאר את מספר גורמים אפשריים. ביוץ לאורך זמן יכול גם להוביל היפרפלזיה של רירית הרחם ולהקל על התפתחות סרטן רירית הרחם.

ניאופלזיה

1. סרטן הרחם הוא תמיד סיבה לדאגה, במיוחד כאשר הדימום מתרחש לאחר גיל המעבר. סוגים אחרים של סרטן, כולל סרטן צוואר הרחם; דימום במקרה הזה לפעמים יכול להיגרם על ידי דימום אחרי חדירה. סרטן הנרתיק או החצוצרות הם גורמים נדירים של דימום.
2. מיומות מייצגים מצב שפיר משותף שיכול להוביל לדימום, במיוחד אם הנגע משפיע על חלל הרחם.
3. פוליפים של רירית הרחם הן גורם נפוץ של דימום, אבל דימום זה נוטה להיות קל.

טראומה

1. תקיפה מינית ואונס יכול להוביל לפציעה ו לדימום גינקולוגי.
2. תאונות על הבטן התחתונה עלול להוביל לדימום פנימי או חיצוני.

הפרעת דימום

נשים עם הפרעת דימום יכולות להיות נוטות יותר לדימום יתר. עבודה המטולוגית, צריכה לגלות את הסיבה.

אחרים

דרך אגב ציסטה בשחלה יכולה להיקרע ו להצמיח דימום פנימי. מצב זה עלול להתרחש במהלך ביוץ או כתוצאה של אנדומטריוזיס.

אם בדיקת הריון חיובית, יש לשקול דימומים הקשורים ל-הריון, כולל הפלה ואת הריון חוץ רחמי.

אבחון

ההיסטוריה תקבע אם המצב אקוטי או כרוני, ואם נסיבות חיצוניות מעורבים. בדיקת אולטרה סאונד גינקולוגי בדרך כלל משלימה את הבדיקה הגניקולוגית. ספירת הדם קובעת את מידת האנמיה והיא עשויה להצביע על בעיות בדימום. בדיקות ההריון חשובה, במיוחד כמו דימום בתחילת ההריון שמייצג דימום גניקולוגי, הריון חוץ רחמי יכול להיות קטלני, האבחנה מחולקת בהרחבה לחקירות תומכות ומוחלטות :

תומך

1. ספירת דם כדי להעריך את מידת האנמיה.
2. בדיקת אולטרה סאונד כדי לשלול נגעים ברחם, PID.

סופי

1. בדיקת הריון עבור מי שעדיין לא פרסמה גיל המעבר החובה.
2. בדיקת ספקולום כדי לקחת דגימות משטח פאפ.
3. התרחבות ו גרידה כדי להשיג דגימות עבור היסטולוגיה וגם לשלוט על הדימום,אם יכול להיות קשור להפלה.
4. קולפוסקופיה.

מניעות

בדרך כלל דימום גניקולוגי לא יגיע משום מקום. בדיקות גינקולוגיות רגילות, בדיקות סקר לסרטן, אמצעי מניעה לוקחים דרך ארוכה במניעת ודחיית אירועי דימום אקוטיים ובלתי צפויים.

עזרה ראשונה

דימום גניקולוגי צריך להיות מוערך בהקדם האפשרי על ידי רופא. את כמות ומשך הדימום תכתיב אם אירוע הדימום הוא אירוע חירום.

הטיפול הקליני

הטיפול תלוי באבחנה, והוא עשוי לכלול טיפול הורמונלי, עירוי נוזלים, עירוי דם, ו/או התרחבות וגרידה. דימום פנימי דורש לפרוסקופיה או ניתוח בטן, בצורה נדירה ובמקרים קיצוניים תתבצע כריתת רחם.

ראו גם

מצב חירום רפואי

דימום רחמי לא תקין

לקריאה נוספת

מהן הסיבות לדימומים גינקולוגיים וכיצד מטפלים בהן

דימומים מאברי מין

קישורים חיצוניים

מה זה דימום רחמי, מה הם הגורמים וכיצד מטפלים בו

בעיות גינקולוגיות שאסור להתעלם מהם

סימני אזהרה לסרטן צוואר הרחם

דימום מהנרתיק

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.