דימות רפואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכונת דימות תהודה מגנטית
צג ולוח בקרה של מכשיר אולטרה סאונד

דימות רפואי הוא בדיקה בה מתוארים גרפית חלקים פנימיים של גוף נבדק. טכנולוגיה זו משמשת לאבחון קליני, למחקר פיזיולוגי ולסיוע בעת פעילות פולשנית. טכנולוגיות דומות פותחו גם עבור יישומים תעשייתיים.

הדימות הרפואי נחלק לשני תחומים: דימות מבני ודימות תפקודי.

הדימות המבני נותן מידע אנטומי על צורה של מבנים בגוף, ועמו נמנים צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת, דימות תהודה מגנטית ובדיקת אולטרה סאונד רפואית. סוג זה של דימות מצטיין בפירוט אנטומי מדוקדק, לרבות איברים קטנים מאוד, ובתיאור היחסים המרחביים בין האיברים.

דימות תפקודי, המשמש בתחום הרפואה הגרעינית, מאפשר באמצעות חומרים רדיואקטיביים במינון נמוך הנקלטים ברקמות מטרה, בחינה של פעילות רקמה, מטבוליזם ותהליכים בתוך איבר או רקמה בזמן מחלה.

שיקוף היא שיטה שיכולה להדגים גם מבנה וגם תפקוד. לדוגמה: בזמן צנתור בעורקים הכליליים ניתן לראות גם את האיבר עצמו (הלב) וגם את הפעילות שלו (התכווצות והרפיה).

הסוגים השונים של הדימות הרפואי משמשים לבחינת איברים שונים בגוף, על פי אטימותם או תגובתם לקרינה. לעיתים נצבע האיבר הנבדק בחומר הנראה בבירור בבדיקה, כאשר האיבר עצמו שקוף לבדיקה המבוקשת. למשל, ניתן להחדיר לאיבר חומר ניגוד, כגון בריום בצילום רנטגן. לכל שיטת הדמיה יתרון בגילוי סוג מסוים של פתולוגיה גופנית, ולעיתים הרופאים משתמשים במספר שיטות או בשיטה משולבת כדי להגיע לאבחנה.

הדימות הרפואי מתבצע באמצעות ציוד ייעודי ממוחשב, המורכב משלושה חלקים עיקריים: מקור קרינה (או גלים), גלאים המתאימים לגלים שמשדר המקור ומקום בגוף הנבדק. הקרינה הנפלטת מהמקור, אשר יכולה להיות חיצונית כמו בדימות המבני או פנימית כמו בדימות התפקודי, נקלטת בגלאים ונשמרת במחשב כערך מספרי בהתאם לעוצמת הקליטה. ערכים אלו נקראים הדגימות. הדגימות מעובדות בכלים מתמטיים מתקדמים ליצירת תמונה המייצגת את פנים הגוף (המקטע הנסרק). התוצר המחושב מציג חתך בתוך הגוף, ובעיבוד נוסף על כמה פרוסות סמוכות, ניתן לייצר תמונה תלת ממדית של איבר בתוך הגוף. את התמונות שמפיק ציוד הדימות מפענח רופא רדיולוג.

אחד העקרונות החשובים ביותר בדימות רפואי הוא עקרון ALARA - As Low As Reasonable achievable. משמעות הדבר היא שהרנטגנאי שואף להשתמש בכמות הקרינה הנמוכה ביותר האפשרית, מבלי לפגוע באיכות התמונה וביכולת להפיק ממנה מידע אבחנתי עבור הרופאים. זה יכול להיות מושג (לדוגמה) באמצעות הקטנה של זמן החשיפה של הנבדק לקרינה, מה שרלוונטי במיוחד בצילומים הקשורים לתנועתיות כגון ילדים קטנים (שלרוב אינם יציבים באופן טבעי) או איברים נעים כגון מערכת העיכול שלה יש תנועה פריסטלטית טבעית ובלתי רצונית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דימות רפואי בוויקישיתוף

פורטל דימות רפואי בתחום ה-MRI

אתר דימות בתחום ה-MRI