דמיטרי יאזוב

דמיטרי יאזוב
Дмитрий Тимофеевич Язов
לידה	8 בנובמבר 1924; סיביר, רוסיה
פטירה	25 בפברואר 2020 (בגיל 95); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית העלמין הצבאי הפדרלי לזכר הנופלים
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	האקדמיה הצבאית של המטכ"ל של צבא רוסיה; Moscow Higher Military Command School; אקדמיית פרונזה ;
השתייכות	הצבא האדום, הצבא האדום
תקופת הפעילות	מ-1941
דרגה	מרשל ברית המועצות
פעולות ומבצעים
	החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה; משבר הטילים בקובה; מלחמת אפגניסטן ;
עיטורים
	עיטור לנין (1971, 1981); מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה (1997); מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945 (2010); מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 (1995); מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 (2005); עיטור אלכסנדר נבסקי (2014); Jubilee Medal "75 Years of Victory in the Great Patriotic War 1941–1945" (2020); מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 (1985); עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2020); מדליה על ההצטיינות בקרב (1953); Honorary decree of the Presidium of the Supreme Soviet of the Azerbaijan SSR (6 בנובמבר 1973); עיטור מהפכת אוקטובר (1991); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2009); עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1985); עיטור הדגל האדום (1963); עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2004); עיטור הכוכב האדום (1945); מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3 (1975); מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; מדליה להנצחת 70 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945; מדליה על הגנת לנינגרד; מדליה על שם ז'וקוב; מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות; מדליית השירות המצוין, דרגה 2; מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה על הכשרת קרקעות בתולות; מדליה להנצחת 300 שנים לייסוד סנקט פטרבורג; מדליה על חיזוק הברית הקרבית ;

דמיטרי טימופייביץ' יאזוב (ברוסית: Дмитрий Тимофеевич Язов;‏ 8 בנובמבר 1924 – 25 בפברואר 2020) היה איש צבא ופוליטיקאי סובייטי; מרשל ברית המועצות ושר ההגנה הסובייטי בעת הפיכת ינאייב ב-1991, שבה השתתף כאחד הקושרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאזוב נולד במחוז אומסק שבסיביר. בשנת 1941 התגייס לצבא האדום לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות. הוא סיים בית ספר לקציני חי"ר במוסקבה ולחם כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בחזית לנינגרד.

לאחר המלחמה שירת כמפקד פלוגה וסגן מפקד גדוד במחוז צבאי לנינגרד. בשנת 1956 סיים אקדמיה צבאית במוסקבה ולאחר מכן היה מפקד גדוד ומפקד רגימנט. בשנת 1962, בעת משבר הטילים, נשלח לקובה כיועץ צבאי.

בשנת 1967 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד אוגדה ממוכנת. יאזוב התקדם מהר מאוד בסולם הדרגות והתפקידים - בשנת 1971 מונה לפקד על גיס משוריין ובשנת 1973 - על ארמייה. בשנים 1974 - 1976 היה ראש אגף כוח אדם במשרד ההגנה. בשנים 1979–1980 היה מפקד הכוחות הסובייטים בצ'כוסלובקיה. לאחר מכן פיקד על כמה מחוזות צבאיים בתוך ברית המועצות.

בשנים 1979–1990 היה מועמד לחברות בפוליטבירו, הנשיאות של המפלגה הקומוניסטית.

בשנת 1986, בעת שהיה מפקד פיקוד המזרח הרחוק הוא התוודע למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ולמעשה שליטה, מיכאיל גורבאצ'וב. יאזוב עשה רושם חיובי על המזכיר הכללי, דבר שהוביל בהמשך לקידומו. בינואר 1987 הועבר למוסקבה ומונה לסגן שר הביטחון. במאי 1987 פוטר שר ההגנה המרשל סוקולוב בעקבות פרשת רוסט, ויאזוב מונה במקומו.

ב-28 באפריל 1990 הועלה יאזוב לדרגת מרשל. הוא היה קצין הצבא האחרון שהועלה לדרגת מרשל בטרם פירוקה של ברית המועצות.

באוגוסט 1991, בעת הפיכת ינאייב, שהייתה הפיכה של החוגים השמרנים בשלטון הקומוניסטי, שנועדה לבלום את הרפורמות של גורבאצ'וב, היה יאזוב אחד ממנהיגי הקושרים. עם הכרזת מצב החירום על ידי הקושרים ב-19 באוגוסט 1991, היה יאזוב חבר בוועדת החירום שנועדה לשלוט בברית המועצות. עם כישלון הקשר כעבור שלושה ימים, הועמד יאזוב לדין על חלקו בקשר ונשפט לשנות מאסר רבות. בשנת 1994 הוענקה לו חנינה על ידי הדומה.

בתקופת נשיאותו של ולדימיר פוטין כנשיא רוסיה נשכח ליאזוב חטא היותו בין הקושרים, וב-17 בנובמבר 2004, בהיות יאזוב בן 80, הוענק לו בקרמלין עיטור הכבוד על ידי הנשיא ולדימיר פוטין. למעמד זה הופיע יאזוב כשהוא לבוש במדי מרשל.

נפטר ב-25 בפברואר 2020 ונקבר בבית העלמין הצבאי הפדרלי להנצחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דמיטרי יאזוב בוויקישיתוף

דמיטרי יאזוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)