דין פרוטה כדין מאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה הוא כלל במשפט העברי המנחה את הדיינים להתייחס באותה חשיבות לדין על סכום פעוט כמו לדין עם סכום שערכו רב. הוא משמש גם כניב בשפה העברית המתאר את הצורך בשוויון בין עשירים לעניים.

דינים שנאמרו בהלכה זו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסור לדיין להקדים דין של מאה פרוטות, על פני דין פרוטה בגלל ערכו הכספי של הדיון, וודאי שאין לו לזלזל בשקילת והכרעת הדין מחמת הסך הנמוך.[1]

מקור ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"'כקטן כגדול תשמעון' (דברים, א', י"ז) אמר ריש לקיש: מכאן, שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ח', עמוד א').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.