דינה אמר
דינה אמר (נולדה ב-1945) היא אדריכלית ישראלית בולטת ומחלוצות האדריכלות הציבורית בישראל. במשך יותר מחמישים שנה תרמה לעיצוב המרחב הבנוי בישראל – ממבני ממשל ומוסדות חינוך ועד שכונות מגורים ותשתיות תחבורה – תוך הקפדה על גישה מודרניסטית אנושית ואחריות סביבתית עירונית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דינה אמר נולדה ב-1945 באלכסנדריה, מצרים, ועלתה לישראל ב-1950. בשנים 1965–1970 למדה אדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה. בתקופת הלימודים עבדה במשרד “גדעון יגר אדריכלים”, ובהמשך הועסקה בו כחמש שנים.
בשנים 1975–1977 עמדה בראש צוות מחוז חיפה ב“מרכז התכנון הארצי” שיזם האדריכל רם כרמי במשרד הבינוי והשיכון. המיזם ביקש לקדם תכנון כוללני בקנה מידה ארצי, אך נסגר לאחר כשנתיים. במקביל העבירה אמר בטכניון קורסים בפרטי-בניין.
ב-1977 ייסדה עם האדריכל עוזי גורדון את משרד “גורדון-אמר אדריכלים”, שהתמקד בפרויקטים ציבוריים ומוסדיים. בין עבודותיהם: בית הגמלאי של אגד בחיפה וקניון לב המפרץ בחיפה[1][2].
לאחר פירוק השותפות ב-1992 הקימה את משרד “אמר-קוריאל אדריכלים”, יחד עם האדריכל אברהם קוריאל (שעבד קודם כשכיר במשרדה “גורדון-אמר אדריכלים”). המשרד, שהתחיל כשישה עובדים, צמח לכ-20 אדריכלים ומתכננים ונחשב לאחד המשרדים הבולטים בישראל בתחום התכנון הציבורי.
בין הפרויקטים הבולטים בתקופה זו: מרכז IBM למחקר ופיתוח באוניברסיטת חיפה, מרכז תרבות-ספורט ונופש בעיר נשר, וקריית החינוך “אורט” בקריית ביאליק. בפרויקטים אלה הקפידו על שפה מודרניסטית המאזנת פונקציונליות ואסתטיקה[3][4][5].
פרויקטים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד צ“אמר-קוריאל מתמחה בתכנון מבני ציבור רחבי-היקף: בתי משפט, מוסדות חינוך ותשתיות תחבורה ומקביל לכך עוסק במתחמי מגורים ותכנון עירוני. המשרד אחראי לשורה של פרויקטים ציבוריים בקנה-מידה לאומי, בהם קריית הממשלה בחיפה והמבנה הידוע בכינוי 'מגדל המפרש' (137 מ’, 29 קומות). הבניין תוכנן במטרה לרכז את משרדי המדינה במרקם העיר התחתית בחיפה, בהתאם ליוזמה שהוביל יצחק רבין. כחלק מהשילוב בסביבה העירונית הקיימת, חופתה חזיתו בפאנלי אלומיניום בגוון קרם, שפותח במיוחד כדי להתאים לאבן המקומית שמאפיינת את מרבית המבנים בעיר התחתית[6][7].
המשרד זכה גם במספר תחרויות לתכנון בתי משפט, ובהן היכל המשפט בבת ים – קומפלקס של 65 אולמות סביב אטריום מזוגג בגובה 40 מטר. המבנה זכה לשבחים על איזון בין דרישות ביטחון לשקיפות ציבורית[8].
מוסדות חינוך ותכנון חינוכי
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד אמר-קוריאל מתמחה גם בתכנון מוסדות חינוך, ובמהלך השנים הקים למעלה מעשרים קמפוסים, בהם: בית-הספר ע“ש יצחק רבין בנשר, קריית החינוך ע“ש רבין בקריית-גת, תיכון עמל בנצרת ובית הספר העמק הירוק (מוקייבלה). גישת התכנון שמקדם המשרד מתמקדת בלמידה גמישה וקהילתית, והיא מפורטת בספר "בית ספרי"[9] הספר מציב שלושה עקרונות: דימוי – חידוש התדמית הציבורית של בית הספר; סביבה – יצירת זהות אדריכלית ייחודית ולא משוכפלת; אווירה – שילוב בית-הספר במארג החיים, מעבר לייעוד הלימודי הצר.
בין הפרויקטים החינוכיים הבולטים: קריית החינוך “ש״י עגנון” בנתניה – קמפוס דו קומתי סביב חצרות מוצלות ושבילי הליכה ובית-הספר הקהילתי גן נר בגלבוע, המטשטש גבולות פנים-חוץ באמצעות פתחים גדולים והצללות מותאמות לאקלים[10][11][12][13].
תכנון אורבני ותשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשרד עוסק גם בתכנון מרחבים עירוניים ותשתיות תחבורה. בתחום האורבני תכנן את שכונת רבין בכרמיאל – כ-1,200 יחידות דיור הבנויות במדרגות טרסה, וכן תוכנית-אב לשכונה חדשה בדרום בית-שאן. בתחום התחבורתי, המשרד אחראי לשורת תחנות רכבת: מודיעין-מרכז (תחנה תת-קרקעית), ספיר בנתניה, כפר-יהושע, ולצד אלה תחנות בביצוע כגון תחנת חאן ירושלים, המתוכננת להיבנות בעומק של כ-70 מטר מתחת לפני הקרקע[14][15].
גישה תכנונית והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישת התכנון של דינה אמר מתאפיינת באיזון בין חדשנות טכנולוגית לרגישות אנושית. עבודתה מאופיינת ב"מודרניזם אנושי", שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, פתרונות אקולוגיים, שפע של אור טבעי והתחשבות בקנה מידה אנושי. המבנים שתכננה שואפים ליצור מרחבים שקופים, פתוחים ומזמינים, המגיבים להקשר החברתי, התרבותי והסביבתי שבו הם נטועים.
תפיסה תכנונית זו באה לידי ביטוי בעשייה מגוונת ורבת שנים שזכתה להכרה והערכה במגוון זירות: מגזין "מבנים" תיאר את קריית החינוך “אורט” בקריית-ביאליק כפרויקט המחדש את דימוי מוסד הלימוד בזכות חצרות מוצלות וחזיתות שקופות. ואילו כתב העת "אדריכלות ישראלית" תיאר את מרכז IBM בחיפה כנקודת ציון משמעותית הממחישה את המפגש בין טכנולוגיה מתקדמת לאדריכלות סביבתית. באתר Xnet כונה היכל המשפט בבת-ים “גשר בין צורכי ביטחון לחוויה אזרחית פתוחה". מדריך התיירות GPSmyCity ציין את “מגדל המפרש” בחיפה כנקודת ציון בולטת במרחב הציבורי. במקביל לשבחים, הועלתה ביקורת לפיה המגדל משחזר את טרנד האייקונים של שנות ה-90 (בורג' אל-ערב בדובאי ועוד) בלי לתת מענה אמיתי לצורכי הציבור החיפאי[16][3][17][18].
מעבר להצלחות המשרד, תרומתה של דינה אמר ניכרת בהטמעת עקרונות תכנון חדשניים במבני ציבור וחינוך בישראל. ספרה בית ספרי (2009) משמש חומר עיון והדרכה במוסדות אקדמיים ובמסגרות הכשרה מקצועיות, ותרם להרחבת השיח על עיצוב מרחבי למידה מותאמים לקהילה[19].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בית גימלאי אגד – חיפה, מבנים גיליון 69, 1988, עמ' 36–37
- ↑ לב המפרץ: הגרנד קניון של ישראל, בניין ודיור גיליון 27, 1993, עמ' 126–127
- 1 2 מרכז IBM למחקר ופיתוח, אוניברסיטת חיפה, אדריכלות ישראלית גיליון 50, 2002, עמ' 70–77
- ↑ מרכז תרבות, ספורט ונופש - נשר, מבנים גיליון 283, 2010, עמ' 36–38
- ↑ קרית חינוך 'אורט', קרית-ביאליק, ארכיטקטורה: שנתון ישראל לארכיטקטורה ובנוי ערים, 1993, עמ' 30–31
- ↑ The Sail Tower in Haifa, Israel, GPSmyCity (באנגלית)
- ↑ ד"ר דוד בר און, מגדל המפרש או מגדל הטיל? • סמל חיפאי, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, 2023-12-13
- ↑ מיכאל יעקובסון, היכל המשפט של בת ים: שדרוג ברור, בעיקר כשתהיה רכבת קלה ממול, באתר Xnet, 31 בדצמבר 2020
- ↑ דינה אמר, בית ספרי: דימוי, סביבה, אווירה, באתר צומת ספרים
- ↑ אמר, דינה, ואברהם קוריאל, בית ספרי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד – ספריית פועלים, 2009
- ↑ בית-ספר חטיבת ביניים, נשר, ארכיטקטורה: שנתון ישראל לארכיטקטורה ובנוי ערים, 1993, עמ' 32–33
- ↑ בית-ספר 'עמל', נצרת, ארכיטקטורה: שנתון ישראל לארכיטקטורה ובנוי ערים גיליון 97, 1995, עמ' 32–33
- ↑ בית-ספר מקיף, קרית-גת, ארכיטקטורה: שנתון ישראל לארכיטקטורה ובנוי ערים, 1993, עמ' 34–35
- ↑ תחנת הרכבת ה-61 נפתחה - ספיר בנתניה, באתר ynet, 6 בנובמבר 2016
- ↑ מיכאל יעקובסון, התחנות של רכבת העמק מוכנות, אבל הנוסעים ימלאו את הקרונות?, באתר Xnet, 31 בדצמבר 2020
- ↑ "קרית חינוך 'אורט', קרית-ביאליק", ארכיטקטורה: שנתון ישראל לארכיטקטורה ובנוי ערים, 1993, עמ' 30–31
- ↑ מיכאל יעקובסון, היכל המשפט של בת ים: שדרוג ברור, בעיקר כשתהיה רכבת קלה ממול, באתר Xnet, 19 בפברואר 2020
- ↑ The Sail Tower in Haifa, Israel, GPSmyCity
- ↑ אמר, דינה, ואברהם קוריאל, "בית ספרי", תל אביב: הקיבוץ המאוחד – ספריית פועלים, 2009