דינה פלדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דינה פלדמן

דינה פלדמן (נולדה ב-3 ביולי 1950) היא פסיכולוגית קלינית ופעילה חברתית ישראלית. כיהנה כנציבה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, ולאחר מכן כמנכ"לית ארגון "קולך". פעילה בתחום זכויות נשים, זכויות אדם, והידברות בין דתית ובין תרבותית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בחיפה לאברהם מברך-בנצ’קובסקי, יליד פיוטרקוב טריבונלסקי, מחלוצי תנועת "המזרחי" ו"הפועל המזרחי"; ולפנינה דרובנר גאסט, ילידת וינה.

בין השנים 1973-1993 שירתה בצה"ל בצבא הקבע. במסגרת שירותה השתתפה בהקמת מדור ההדרכה בחיל הנשים והייתה חברה בוועדות הראשונות לפתיחת מקצועות צבאיים לנשים (1973-1978). ב-1979 עברה למחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה, שם פעלה עד 1993 והייתה מעורבת בפיתוח ויישום מודלים של התערבות וטיפול בחיילים עם אתגרי הסתגלות, נפגעי תגובות קרב ופדויי שבי, משפחותיהם ומפקדיהם. השתתפה בהקמת היחידה לפסיכולוגיה רפואית בחיל הרפואה.

לאחר שחרורה מצה"ל, ב-1993, פעלה עד 1999 במסגרת הצוות שהוביל את תכנון וקידום הרפורמה בבריאות הנפש במשרד הבריאות, שעיקרה שילוב הטיפול הפסיכיאטרי ברפואה כללית, העברת מרכז הכובד של הטיפול והשיקום הפסיכיאטרי והחברתי בנפגעי נפש ממוסדות ובתי חולים אל הקהילה ("אל מיסוד"), ושיתוף צרכני שירותי בריאות הנפש ובני משפחותיהם בתהליכי קבלת ההחלטות.

בין השנים 2002-2007 שימשה כנציבה השנייה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. היא הכינה את תוכנית האב וניסתה לבסס מעורבות פעילה של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם בתהליכי קבלת ההחלטות. הייתה ממובילי החקיקה ויישום פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שמטרתו לקדם נגישות בישראל, אשר הוסף לחוק השוויון ב-2005. פלדמן עסקה בתכנון ויישום מערך מורשי נגישות והיערכות העורף לשעת חירום בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. במהלך כהונתה שימשה כראש משלחת ישראל לוועדת הוק באו"ם, אשר ניסחה את האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות; האמנה אומצה על ידי ישראל במרץ 2007, ואושררה בשנת 2012.

בין השנים 2009-2010 הייתה חברת הוועד המנהל ומנכ"לית ארגון "קולך – פורום נשים דתיות".

פלדמן היא פסיכולוגית קלינית מדריכה בכירה. סיימה תואר שני בלימודי נשים ויהדות, ותואר דוקטור בעבודה סוציאלית.

במהלך השנים עוסקת פלדמן במחקר, הוראה, חניכה וכתיבה וכן מעורבת בפעילות הקשורה בהעצמת נשים, בפיתוח מנהיגות, בקידום זכויות אדם ובהדברות בין דתית, רב לאומית ורב תרבותית.

פלדמן כתבה מאמרים, פרקים וכתבות וכן חיברה וערכה ספר יסוד על נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות, חוברות עמדה, נתונים והדרכה בתחום מדיניות בריאות הנפש וזכויות אנשים עם מוגבלות בישראל.

בשנים האחרונות פלדמן עוסקת בקידום שיתופי פעולה ישראל - פולין, בחקר ובשימור זיכרון יהדות פיוטרקוב טריבונלסקי. פרסמה בנושא שני ספרים וכתבות בעיתון הדים.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לד"ר בני פלדמן, הפסיכולוג הראשי של בית חולים קפלן, מטפל ומדריך, מרצה ופעיל בתחום פסיכולוגיה רפואית ופסיכולוגיה יהודית. אם לארבעה ילדים.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פלדמן מברך, ד. בונה- לוי, י.. טרילוגיה יהודית מפולין. חולון: הוצאת אוריון, 2013.
  • Rzędowska A., Feldman D., Getto Żydówskie W Okupowanym Piotrkówie, Piotrków Tryb., Biblioteka Piotrków 800, 2014
  • פלדמן, ד. דניאלי להב, י. חיימוביץ, ש. (2007). (עורכים). נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה-21. ירושלים: הוצאת משרד המשפטים. (קישור למאמר באתר משרד המשפטים)
  • פלדמן, ד. (2007). תרומתו של חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 לקידום צדק סביבתי לאנשים עם מוגבלות בישראל. בתוך: ד. פלדמן, י. דניאלי להב, ש. חיימוביץ. (2007). (עורכים). נגישות החברה הישראלית לאנשים עם * מוגבלות בפתח המאה ה-21. ירושלים: הוצאת משרד המשפטים. עמודים 31-79. (קישור למאמר באתר משרד המשפטים)
  • פלדמן, ד., דניאלי להב, י., מלול, א., סילוביסקי, ד. (2007). התמקצעות בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות בישראל. בתוך: ד. פלדמן, י. דניאלי להב, ש. חיימוביץ. (2007). (עורכים). נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה-21. ירושלים: הוצאת משרד המשפטים. עמודים 431-476. (קישור למאמר באתר משרד המשפטים)
  • פלדמן, ד. (2007). זכויות אדם של ילדים עם מוגבלות בישראל בפתח המאה ה-21. בתוך: ש. רייטר, י. לייזר, ג. אבישר. (2007). (עורכים). שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך. חיפה. הוצאת אחוה. עמודים 89-142.
  • פלדמן, ד. (2007). זכויות אדם של אנשים עם מוגבלות נפשית – מציאות ואתגרים. בתוך: נ. הדס-לידור ומ. לכמן (2007). (עורכים). שיקום והחלמה בבריאות הנפש: קריאה מנקודות מבט שונות. פרקטיקה, מדיניות ומחקר. כפר יונה: הוצאת ליתם. עמודים 203-271.
  • פלדמן, ד. (2007). חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 כמקדם נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות. עניין של גישה. גיליון 5. עמודים 5-14.
  • פלדמן, ד. (2006). תרומתו של חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 לקידום זכויותיהם והשתלבותם של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. בתוך: מ. חובב ופ. גיטלמן (2006).(עורכים). מבידול לשילוב: התמודדות עם מוגבלויות בקהילה. ירושלים: הוצאת כרמל, רעננה: בית איזי שפירא. עמודים 21-63.
  • פלדמן, ד. (2006). מרפאות בריאות הנפש בישראל: מגמות ושינויים בעשור האחרון. בתוך: א. אבירם וי. גינת (עורכים). שירותי בריאות הנפש בישראל: מגמות וסוגיות. אזור: הוצאת צ’ריקובר. עמודים 281-304.
  • פלדמן, ד. (2005). העדפה מתקנת והתאמות בתעסוקה לאנשים עם לקויות למידה בישראל. סחיש, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום. כרך 20 גיליון 1. עמודים 13-29.
  • פלדמן, ד. (2005). תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל מפרספקטיבה של חוק השוויון. הדעה הרווחת. כרך 39. עמודים 11-15.
  • פלדמן, ד. יהלום, ש. (2004). העדפה מתקנת של אנשים עם מוגבלות בישראל. בתוך: ע. מאור (2004). (עורכת). העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל. תל אביב: הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב. עמודים 399-426.
  • פלדמן, ד. (2003). מרפאות בריאות הנפש בישראל. חברה ורווחה. כרך 23, 2, עמודים 199-225.
  • פלדמן, ד. (2002). מודל שימוש בשירותי בריאות נפש. חברה ורווחה. כרך 22, 3, עמודים 295-323. (קישור למאמר באתר משרד המשפטים)
  • פלדמן, ד. ובר און, י., ‏תוכנית "סל שיקום" לנפגעי נפש ולמשפחותיהם בקהילה: מודל עבודה משולב בריאות ורווחה, ביטחון סוציאלי 44-50, 61, נובמבר 2001, עמודים 80-107.
  • פלדמן, ד. (2001). על ציילנות חילונית, שטחי הפקר ותחושת בית: האדם הפוסט מודרני מחפש מקום. נפש. כרך 6 עמודים 40-43.
  • Feldman, D. Shlesinger, M. Shedletzky, I. (2010). Five Hebrew Translations of Else Lasker-Schüler's Poem "An mein Kind". Nashim. Number 19: 176-198.
  • Feldman, D. (2009). Human Rights of Children with Disabilities in Israel: The Vision and the Reality. Disability Studies Quarterly, Vol. 29(1). (קישור למאמר באתר Disability Studies Quarterly)
  • Feldman, D. (2007). "Environmental Justice" and Persons with Disabilities in Israel. Disability Studies Quarterly, Fall, Vol. 27(4). (קישור למאמר באתר Disability Studies Quarterly)
  • Feldman, D, (2005). Shaping Vision into policy and its Implementation - Persons with Disabilities in Israel. Bridges: Israeli- Palestinian: Public Health Magazine. February-March. Vol. 1(2):8-12.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]