לדלג לתוכן

דינו נגריאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דינו נגריאנו
Dinu Negreanu
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 18 בנובמבר 1917
טקוץ', ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בנובמבר 2001 (בגיל 83)
סן דייגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דינו נגריאנורומנית: Dinu Negreanu 5 בנובמבר 191614 בנובמבר 2001 היה במאי תיאטרון וקולנוע יהודי-רומני. בשנות ה-1950 כיהן כפרופסור במכון לאמנויות התיאטרון והקולנוע "יון לוקה קאראג'אלה" בבוקרשט כמנהל התיאטרון הלאומי של בוקרשט וכמנהל אולפני הסרטים בבופטיה, בוקרשט. ב-1968 התיישב בארצות הברית. [1]

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינו נגריאנו נולד בשנת 1916 בטקוץ' בחבל מולדובה ברומניה במשפחה יהודית. הוא היה אחד מחמשת ילדיהם של לסקר לוי נגראנו ושל ז'אנט לבית נגריאנו. אחיו היה המלחין ראדו נגריאנו. בנעוריו, בתקופת הדיקטטורה הימנית של יון אנטונסקו הוא עבד תקופה כבמאי בתיאטרון היהודי באראשאום.[2]

אחרי הפיכת 23 באוגוסט 1944 ברומניה הוא למד באקדמיה לתיאטרון בלנינגרד בברית המועצות. עם שובו לרומניה, הוא התחיל את דרכו בבימוי קולנוע, לשם "הוא הגיע עם רוח של חשיבה קומוניסטית קפדנית, מפלגתית, כאדם כן ביותר בגישתו האידאולוגית".[3] בשנות ה-1950 הוא התמנה לסגן יושב ראש הוועד לקולנוע שליד הממשלה ההקומוניסטית הרומנית, לצד היושב ראש ניקולאיה בלו. הוא התמנה לתקופה מסוימת גם למנהל התיאטרון הלאומי של בוקרשט ולמנהל אולפן הסרטים בופטיה. נגריאנו לימד כפרופסור במכון "יון לוקה קאראג'אלה" לתיאטרון וקולנוע בבוקרשט.

בשנים 1951–1957 הוא היה אחד הבמאים החשובים של סרטי עלילה בארצו. אחרי חילופי אישים בראש הוועד לקולנוע תחת ניהולו של ג'ורג'ה מקובסקו ולאחר מכן של מיחניה גאורגיו, סר חינו בעיני השלטון. בפגישה של נציגי האמנות והקולנוע במסגרת ועדת הקולנוע במאי 1956 נקבע כי כמה במאים רומנים יישלחו לחו"ל לתקופות ארוכות יותר (5–6 חודשים) על מנת להשתלם. ניסיונותיו של דינו נגריאנו להישלח אז לחו"ל נתקלו בהתנגדות יושב ראש הוועד ג'ורג'ה מקובסקו, שקבע כי: "ניהלתי דיון ארוך עם הבמאי דינו נגריאנו. האיש מאמין בעקשנות שיש לו כישרון. ו... אין לו. הוא מאמין שהוא נרדף. ו... הוא לא. הוא בן 41, הוא הרס חמישה סרטים והוא רוצה להישלח לפריז כדי ללמוד... כדי ללמוד מה? איך להרוס סרטים אחרים"[4]

דינו נגריאנו עבד כבמאי בתיאטרון בולנדרה במשך יותר מ-20 שנה, מ-1947 עד 1968 אז היגר לארצות הברית. במהלך תקופה זו העלה שם ארבע עשרה הצגות, בשלוש מהן ליהק את השחקן אוקטביאן קוטסקו (Război și pace, Menajeria de sticlă

הוא נפטר בסן דייגו בארצות הברית בנובמבר 2001 בגיל 85.

חיים פרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינו נגריאנו היה נשוי לשחקנית עדה נגראנו.

הוקרה ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 8 במרץ 1951 - פרס המדינה של הרפובליקה העממית הרומנית עבור יצירות בעלות ערך יוצא דופן שנערכו בשנת 1949 בתחום הבימוי וביצוע התיאטרון, דרגה ראשונה "עבור בימוי ופרשנות המחזה "אי שם בארץ" מאת ניקולאי וירטה"

[5]

  • 26 באוגוסט 1954 - עיטור מסדר כוכב הרפובליקה העממית הרומנית דרגה ג (26 באוגוסט 1954) "על הישגים מיוחדים ביצירת הסרטים "Nepoții Gornistului" (נכדי החצוצרן) ו-"Răsare soarele" (השמש זורחת) (סדרה ב של Nepoții Gornistului)"[6]
  • 1954 Cum se realizează un film artistic

(איך יוצרים סרט אמנותי?)

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1951 החיים מנצחים Viața învinge (1951) מבוסס על תסריט של אאורל ברנגה לפי מחזה מאת ברנגה בשם "עשב רע" ( Iarba rea) הופק באולפן ברנדוב בפראג תסריט מאת נגריאנו עצמו

הסרט הוצג גם בסין העממית, מול אלף בכירי המפלגה הקומוניסטית.

  • 1953 נכדי החצוצרן Nepoții gornistului מבוסס על תסריט מאת מיכאי נוביקוב וצ'זאר פטרסקו.
  • 1954 - השמש זורחת - Soarele răsare סרט המוקדש, בין היתר, לאירועים הקשורים לחילופי המשטר באוגוסט 1944 ולתפקיד הצבא הסובייטי,

לפי תסריט מאת מיכאי נוביקוב וצ'זאר פטרסקו

  • 1955 - Alarmă în munți - אזעקה בהרים - לפי תסריט של פטרו לוסקלוב
  • 1957 - Pasărea furtunii (צפור הסערה) לפי תסריט מאת פטרו דומיטריו

בימוי תיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דינו נגריאנו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  • דינו נגריאנו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
  • Dinu Negreanu באתר CineMagia.ro

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. באתר aarc
  2. Israil Bercovici O sută de ani de teatru evreiesc în România Integral 1998
  3. Savel Știopul Incursiune in istoria artei cinematografice românești Antet 2001 pagina 41
  4. Cristian Vasile
  5. החלטת מועצת השרים של הרפובליקה העממית הרומנית מס' 205 מיום 8 במרץ 1951 על הענקת פרס המדינה של הרפובליקה העממית הרומנית ותואר "חתן פרס" עבור יצירות שבוצעו בשנת 1949, שפורסמה בעלון ההרשומות של הרפובליקה העממית הרומנית, שנה ג', מס' 30, יום שני, 12 במרץ 1951, עמ' 376
  6. צו של נשיאות האספה הלאומית הגדולה של הרפובליקה העממית הרומנית מס' 375 מיום 26 באוגוסט 1954 להענקת עיטור מסדר "כוכב הרפובליקה העממית הרומנית", "מסדר העבודה" ו"מדליית העבודה" לכמה אמנים וטכנאים בתחום הקולנוע, שפורסם בעלון הרשומות של האספה הלאומית הגדולה של הרפובליקה העממית הרומנית, שנה ג', מס' 43, 6 בספטמבר 1954, עמ' 510.
  7. Israil Bercovici 1998