דינים (בני נח)
מצוות דינים היא אחת משבע מצוות בני נח והיא מצוות העשה היחידה שנצטוו בה בני נח.
גדרי המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני נח מצווים להושיב שופטים ודיינים בכל אזור ובכל עיר[1]. בכלל האיסור נכללים כל דיני הממונות: גזל, אונאה וכדומה[2]. מקור החיוב רמוז בפסוק "ויצו" או במילה "אלוהים" שבפסוק[3].
וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם - אֶדְרֹשׁ: מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ. וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו - אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת הָאָדָם! וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ, שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ בָהּ!
מצוות "דינים" בתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשניות ומחלקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בגדר המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דעת הרמב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקיד הדיינים הוא: "לדון בשש מצות אלו ולהזהיר את העם, ובן נח שעבר על אחת משבע מצות אלו יהרג בסייף". העונש על ביטול מצוות דינים הוא כיתר המצוות, מיתת סייף. בכך מסביר הרמב"ם את ההצדקה למעשה שמעון ולוי: "ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל, והם ראו וידעו ולא דנוהו"[4].
דעת הרמב"ן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמב"ן חולק על דעת הרמב"ם לפיה הימנעות פסיבית מהקמת מערכת משפט גוררת עונש מיתה. לדעתו, מטרת ה"דינים" היא ליצור מערכת משפט שתדון בדיני נזיקין, ולאו דווקא באכיפת מצוות בני נח:
ועל דעתי, הדינין שמנו לבני נח בשבע מצות שלהם אינם להושיב דיינין בכל פלך ופלך בלבד, אבל צוה אותם בדיני גנבה ואונאה ועושק ושכר שכיר ודיני השומרים ואונס ומפתה ואבות נזיקין וחובל בחבירו ודיני מלוה ולוה ודיני מקח וממכר וכיוצא בהן, כענין הדינין שנצטוו ישראל, ונהרג עליהן אם גנב ועשק או אנס ופתה בתו של חבירו או שהדליק גדישו וחבל בו וכיוצא בהן, ומכלל המצוה הזאת שיושיבו דיינין גם בכל עיר ועיר כישראל, ואם לא עשו כן אינן נהרגין, שזו מצות עשה בהם, ולא אמרו אלא "אזהרה שלהן זו היא מיתתן"[5], ולא תיקרא אזהרה אלא המניעה בלאו.
באילו דינים עליהם לדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת הרמ"א מחלוקת האמוראים מאין נלמדת מצוות דינים היא גם מחלוקת האם יכולים בני נח לדון ביניהם במערכת חוקים אנושית (אם מקור החיוב בדינים הוא מהמילה "ויצו") או שעליהם לדון דווקא לפי דיני התורה (אם מקור החיוב הוא מהמילה "אלוהים")[6].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנציקלופדיה תלמודית כרך ג, בן נח
- מהפכת סדום ועמרה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' נחום רקובר שלטון החוק בישראל "שער ראשון: המשפט כערך אוניברסלי; 'דינים' בבני נוח", עמודים 17-63, הוצאת נבו ו"ספריית המשפט העברי", 1989.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב', משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ט', הלכה י"ד. הרמב"ם הזכיר רק את בתי הדין בכל אזור.
- ^ ראו להלן דעת הרמב"ם והרמב"ן. לדעת הרמב"ן האיסור הוא ממצוות דינים, ואילו לדעת הרמב"ם כתב החת"ם סופר בשו"ת ח"ו סימן יד, שהאיסור הוא ממצוות גזל.
- ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק ט"ז. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ט', הלכה י"ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ז, עמוד א'
- ^ שו"ת הרמ"א סימן י.
| דיני נפשות ביהדות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
| שבע מצוות בני נח | |
|---|---|
|