דיני הירושה בדת הבהאית

מאז התפצלותו מהאסלאם, קבע הבאב חוקים חדשים לחלוקת הירושה, בהם הוא הקפיד על חלוקה שווה בין הזכר והנקבה. הוא טען שהירושה מהווה הטבה ואיננה זכות, ולכן כל הגברים והנשים שווים בלי התחשבות בהבדל בין המינים ושאין העדפת מין אחד על פני מין אחר. בבואו של בהאא אללה מאוחר יותר, הוא עשה שינוי בחלוקה של הבאב, ונתן משקל שונה מהעיזבון לכל שכבה מהקרובים של הנפטר. החוקים חלים רק במקרה שהנפטר לא השאיר צוואה.

הצוואה בדת הבהאית

בהאא אללה ציווה ב"אל-כתאב אל-אקדס" (הספר הקדוש ביותר) על כל אדם בהאי שיכתוב צוואה לפני מותו. הוא רשאי לחלק את הירושה איך שבא לו ולהוריש לאנשים שהוא בוחר, וקרוביו צריכים לכבד את בחירתו ולפעול לפי מה שכתוב בצוואה. אמנם רצוי מאוד בעת כתיבת הצוואה לפעול לפי המלצתו של בהאא אללה המדגישה את חשיבות החלוקה ליותר ויותר נתחים ולהוריש ככל האפשר להרבה אנשים, ולהימנע מהצטברות רכוש בידי מעט אנשים או קטגוריה חברתית ספציפית.

109 גָּזוֹר נִגְזַר עַל כָּל אָדָם לִכְתֹּב סֵפֶר צַוָּאָה; וְאֶת רֹאשׁוֹ יְקַשֵּׁט לְתִפְאֶרֶת בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל מִכָּל וְיוֹדֶה בוֹ כִּי אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים בְּגִלּוּי הִתְגַּלּוּתוֹ וְיַזְכִּיר בּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ דִּבְרֵי טוֹבָה וָחֶסֶד לְמַעַן יַעֲנוּ בוֹ בְּעוֹלְמוֹת הַצִּוּוּי וְהַבְּרִיאָה וְאוֹצָר גָּנוּז יִהְיוּ לוֹ אֵצֶל רִבּוֹנוֹ הַשוֹמֵר הַנֶּאֱמָן.

גזור נגזר על כל אדם לכתב ספר צוואה בערבית נאמר "חובה על כל נפש לכתוב צוואה". הכוונה היא שגם הגברים וגם הנשים חייבים בכך. החובה לכתוב צוואה משמעותה היא שכל אדם רשאי להוריש את רכושו ככל העולה על רוחו. לכל אדם יש מלוא הזכויות על רכושו. הוראות חלוקת הירושה, כפי שנקבעו על ידי הבאב ותוקנו על ידי בהאא אללה, נכנסות לתוקף רק במקרה שאין צוואה. את מסמך הצוואה צריך לקשט על ידי אזכור שמו הגדול ביותר של אלוהים, כלומר צירוף המכיל בתוכו את השם בהאא. הבהאים, ובעיקר דוברי הערבית והפרסית, פותחים את הצוואה בביטויים כמו: "יא בהאא אלאבהא" "הוי זוהרו של הזוהר ביותר", "הוי פארו של המפואר ביותר", או "בסם אללה אלאבהא" "בשם אללה המפואר ביותר", או "הו אלאבהא" "הוא המפואר ביותר" וביטויים דומים.

ערכי האותיות

האותיות בערבית

התעתיק בעברית

הערך המספרי של כל אות

أبجد

أ

ب

ج

د

א

ב

ג'

ד

1

2

3

4

هوز

هـ

و

ز

ה

ו

ז

5

6

7

حطي

ح

ط

ي

ח

ט

י

8

9

10

كلمن

ك

ل

م

ن

כ

ל

מ

נ

20

30

40

50

سعفص

س

ع

ف

ص

ס

ע

פ

צ

60

70

80

90

قرشت

ق

ر

ش

ت

ק

ר

ש

ת

100

200

300

400

ثخذ

ث

خ

ذ

ת'

ח'

ד'

500

600

700

ضظغ

ض

ظ

غ

צ'

ט'

ע'

800

900

1000

הערה: האותיות והמספרים מסודרים בהתאמה.

 

חלוקת הירושה

חישוב החלקים לפי כתבי הקודש

20 אֶת הַיְּרֻשּׁוֹת חִלַּקְנוּ (לְשֶׁבַע מַחְלָקוֹת) כְּמִסְפָּר הָאוֹת ז'. מֵהֶן נִקְבְּעוּ לְצֶאֱצָאֵיכֶם מִסֵּפֶר הָאוֹת ט חֲלָקִים כַּמִּסְפָּר מק"ת. וְלִבְנֵי הַזּוּג מִסֵּפֶר הָאוֹת ח חֲלָקִים כַּמִּסְפָּר ת"פ. וְלָאָבוֹת מִסֵּפֶר הָאוֹת ז חֲלָקִים כַּמִּסְפָּר ת"כ. וְלָאִמָּהוֹת מִסֵּפֶר הָאוֹת ו חֲלָקִים כַּמִּסְפָּר רפי"ע. וְלָאַחִים מִסֵּפֶר הָאוֹת ה חֲלָקִים כַּמִּסְפָּר ש. וְלַאֲחָיוֹת מִסֵּפֶר הָאוֹת ד חֲלָקִים כַּמִּסְפָּר ר"מ. וְלַמּוֹרִים מִסֵּפֶר הָאוֹת ג חֲלָקִים כַּמִּסְפָּר ק"פ. כָּךְ קָבַע מְבַשֵּׂר בּוֹאִי בַּלֵּילוֹת וּבַעֲלוֹת הַבְּקָרִים.וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶת שְׁאוֹן מְחָאַת הַצֶּאֱצָאִים בְּחַלְצֵי אֲבוֹתֵיהֶם, הוֹסַפְנוּ כֶפֶל הַנִּתָּן לָהֶם וַנְחַסְּרֵנוּ מִן הָאֲחֵרִים. הוּא כָּל יָכֹול לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר יֹאבֶה; וְהוּא יִפְעַל בְּשִׁלְטוֹנוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יֶחְפָּץ.

הירושות בהאא אללה מצטט את חוקי הירושה של הבאב בביאן. החלוקה הבסיסית של הנכסים היא ל-42 חלקים או כפולות 60 שלהם, כלומר, 2520 חלקים. היורשים מתחלקים לשבע מחלקות או "ספרים": הילדים מקבלים 9 חלקים מ-42 או 540 חלקים מ-2520 ואחריהם במספר יורד, אחד פחות בכל מחלקה, מקבלים שאר היורשים את חלקם עד לחלק הקטן ביותר: 3 חלקים מ-42, או 180 חלקים מ-2520. חלוקה זו שונתה על ידי בהאא אללה, כפי שנראה בפסוק הבא. כך נראית חלוקת הירושה בביאן:

1. צאצאים 9*60 = 540
2. בני זוג 8*60 = 480
3. אבות 7*60 = 420
4. אמהות 6*60 = 360
5. אחים 5*60 = 300
6. אחיות 4*60 = 240
7. מורים 3*60 = 180

שְׁאוֹן מְחָאַת הַצֶּאֱצָאִים בהאא אללה אומר שהוא שמע את קולות הילדים שטרם נולדו מתמרמרים על חלקם הקטן בירושה, ולכן הכפיל חלק זה וקבע שהם יקבלו 18 חלקים מ-42 או 1080 חלקים מ-2520. בחלוקה החדשה, משהוכפל חלקם של הצאצאים מ-540 חלקים ל-1080, חולקו 540 החלקים שחולקו בצורה שווה בין שש המחלקות הנותרות (6:540 = 90), כך שמכל חלק שנקבע על ידי הבאב בביאן ירדו 90 חלקים. והחלוקה בהתאם היא, אפוא, בשיעורים הללו :

1. צאצאים 1080 מתוך 2520 חלקים
2. בני זוג 390 מתוך 2520 חלקים
3. אבות 330 מתוך 2520 חלקים
4. אמהות 270 מתוך 2520 חלקים
5. אחים 210 מתוך 2520 חלקים
6. אחיות 150 מתוך 2520 חלקים
7. מורים 90 מתוך 2520 חלקים

• באחד הלוחות שלו, עבד אל-באהא אמר כי המורה המחנך את הילד חינוך רוחני הוא כמו האב הרוחני שנותן לבנו חיים נצחיים וזאת הסיבה שבגללה המורים נחשבים ליורשים בבהאאית. בהאא אללה קבע את התנאים שצריכים להתקיים כדי ש הַמּוֹרֶה או הַמּוֹרָה יירשו ופירט את החלקים שמגיעים להם.
• אם המורה הוא לא בהאי אז לא מגיע לו חלק מהירושה ובמקרה של ריבוי מורים, החלקים שלהם יתחלקו ביניהם באופן שווה.

פירוטים נוספים

21 וְכִי יָמוּת אָדָם וְצֶאֱצָאִים אֵין לוֹ, יַעַבְרוּ זְכֻיּוֹתֵיהֶם לְבֵית הַצֶּדֶק, כְּדֵי שֶׁנֶּאֶמְנֵי הָרַחֲמָן יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לִתְמֹךְ בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וּלְתוֹעֶלֶת צִבּוּר הַבְּרִיּוֹת, לְמַעַן יוֹדוּ לְרִבּוֹנָם הָעִזּוּז וְהַמָּחֳלָן.

• במקרה של היעדר צאצאים, החלק שלהם נמסר לבית הצדק העולמי על מנת להעבירו הלאה ליתומים, אלמנות וכל מה שיתרום לקהל הבהאי.

22 וַאֲשֶׁר לוֹ צֶאֱצָאִים, אַךְ אֵין זוּלָתָם (יוֹרְשִׁים) אֲחֵרִים כַּאֲשֶׁר פֹּרַשׁ בַּסֵּפֶר, יַעַבְרוּ שְׁנֵי הַשָּׁלִישִׁים מֵאֲשֶׁר הוֹתִיר אַחֲרָיו לַצֶּאֱצָאִים וְהַשְּׁלִישׁ הַנּוֹתָר יִנָּתֵן לְבֵית הַצֶּדֶק. כָּזֹאת צִוָּה הֶעָשִׁיר הַמִּתְעַלֶּה בְּעָצְמָה וְהָדָר.

• אם לנפטר היה בן שגם הוא נפטר, החלק שלו מועבר הלאה לצאצאים של הבן. אולם במקרה שלבן יש בת שנפטרה ויש לה ילדים, ההקצאה שלה מתחלקת לפי הקטגוריות ה7 המוזכרות לעיל.
• אם למונח היו ילדים אבל חלק מהקטגוריות או כולן נעדרו, הילדים מקבלים 3\2 מהחלק של היורשים הנעדרים והשליש האחרון מועבר לבית הצדק.

23 וְאִישׁ כִּי יָמוּת וְיוֹרְשִׁים אֵין לוֹ, אַךְ קְרוֹבִים לוֹ מִבְּנֵי הָאָח וְהָאָחוֹת אוֹ בְּנוֹתֵיהֶם, כִּי אָז שְׁנֵי הַשָּׁלִישִׁים לָהֶם; וְאִם (גַּם אֵלֶּה) אֵינָם, לַדּוֹדִים וְלַדּוֹדוֹת וְלַאֲחֵי הָאֵם וְלַאֲחָיוֹת הָאֵם וְאַחֲרֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶן לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵיהֶן, לִבְנוֹתֵיהֶם וְלִבְנוֹתֵיהֶן (שְׁנֵי הַשָּׁלִישִׁים יִנָּתְנוּ) וְהַשְּׁלִישׁ הַנּוֹתָר יָשׁוּב אֶל מְקוֹם הַצֶּדֶק כַּאֲשֶׁר הוּחַק בַּסֵּפֶר מֵעִם הָאֱלֹהִים הַמּוֹלֵךְ עַל הַבְּרוּאִים.

• במקרה שאין יורשים מאף קטגוריה מוזכרת, 3\2 מהעיזבון יועבר לילדים של אחיו ואחותו של המנוח, ואם נעדרו אז החלק שלהם מועבר לדודים ולדודות, ואם גם הם נעדרו אז לילדיהם של הדודים והדודות. ובכל מקרה, השליש האחרון נמסר לבית הצדק.

24 וְאִישׁ כִּי יָמוּת וְיוֹרֵשׁ אֵין לוֹ מִכָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר הוּרְדוּ שְׁמוֹתֵיהֶם מִן הַקּוּלְמוֹס הָעֶלְיוֹן שֶׁבָּעֶלְיוֹנִים, אָז יַעֲבֹר הָרְכוּשׁ כֻּלּוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּזְכָּר, לְמַעַן יִתְּנוּהוּ בְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָאֱלֹהִים שֶׁהוּא בַּעַל גְּבוּרוֹת הַמְצַוֶּה לַכֹּל.

• אם אין אף יורש, כל העיזבון יועבר לבית הצדק.

25 וְגַם זֹאת שַׂמְנוּ לְחֹק כִּי בֵּית הַמִּשְׁכָּן וְהַבְּגָדִים שֶׁנִּתְיַחֲדוּ (לַמֵּת), לַצֶּאֱצָאִים הַזְּכָרִים יִנָּתְנוּ, זוּלַת הַנְּקֵבוֹת אוֹ יוֹרֵשׁ אַחֵר. הוּא הַמַּעֲנִיק הַמַּשְׁפִּיע כָּל טוּב.

• מקום המגורים ולבושו של המנוח יורשים אותם הבנים הזכרים. ואם למנוח יותר מבית מגורים אחד, הבנים יורשים את הבית הכי יוקרתי מבניהם והשאר מתחלקים לפי שיטת החלוקה לקטגוריות. ואם למונח אין ילדים זכרים, 3\2 מהבתים והלבוש יורשו על ידי הבנות והשליש האחרון יימסר לבית הצדק. מצד שני, במקרה של מוות האישה, הלבוש המשומש יחולק בין בנותיה באופן שווה, אמנם לבושה הלא משומש, התכשיטים ורכושה יתחלק בין כל יורשיה, גם בגדיה המשומשים יחולקו בין כל יורשיה בהיעדר יורשות בנות .

26 וְכִי יָמוּת אִישׁ בְּחַיֵּי אָבִיו וְצֶאֱצָאִים לוֹ, הֵמָּה יִירְשׁוּ אֶת אֲשֶׁר לַאֲבִיהֶם כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאֱלֹהִים. חָלְקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת יְרֻשָּׁתָם בְּצֶדֶק שָׁלֵם. כָּךְ הָמָה יַם הַמִּלִּים וַיִּפְּלֹט מַרְגָּלִיּוֹת הַחֻקִּים מֵאֵת אֲדוֹן הַבְּרוּאִים.

27 וכי יָמוּת אִישׁ וְהוֹתִיר אַחֲרָיו יְלָדִים קְטַנִּים, תְּנוּ אֶת הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר לָהֶם בִּידֵי נֶאֱמָן אוֹ לְחֶבְרָה סוֹחֶרֶת וְיִסְחֲרוּ בוֹ לְמַעֲנָם עַד אֲשֶׁר יַגִּיעוּ לְפִרְקָם. אָז תִּתְּנוּ לַנֶּאֱמָן חֵלֶק שֶׁרָאוּי הוּא לוֹ מֵרִוְחֵי הַמִּסְחָר וְהָעֵסֶק.

• במקרה שילדי המנוח הם קטינים, חלקיהם מועברים לאפוטרופוס או חברה שתשקיע את הרכוש עד להתבגרותם. ולאפוטרופוס נמסר מניה מסך הרווחים המתקבלים.

28 כֹּל זֶה יֵעָשֶׂה רַק אַחֲרֵי שֶׁחַקֻ אלְלַה הֻפְרַשׁ מִן הָרְכוּשׁ וְשִׁלְּמוּ כָּל הַחוֹבוֹת אִם יִהְיוּ כָּאֵלֶּה, וְהֻפְרְשׁוּ הוֹצָאוֹת לַתַּכְרִיכִים וְלַקְּבוּרָה וְלִנְשׂיאַת הַמֵּת בִּפְאֵר וּבְכָבוֹד. כָּךְ צִוָּה אֱלֹהִים הַמּוֹלֵךְ עַל הָרֵאשִׁית וְהָאַחֲרִית.

• בשום אופן העיזבון לא יחולק לפני ביצוע תשלום "זכויות האל" והסדרת חובות המנוח בנוסף לתשלום הוצאות קבורתו כפי שהוגדר.

נקודות חשובות

• בספר הקודש הורה בהאא אללה על הקמת בית המשפט המקומי והבית הגדול של הצדק, ולא קבע לאיזו מהם הוא התכוון בכל פעם שבית הצדק הוזכר בספר. על מנת לאפשר לבהאאים בעתיד לבחור כאשר הם רוצים ליישם את ההוראות בספר. אולם באחד מלוחות של עבד-אלבהאא, שבהם מופיעים משאבי האוצר המקומי, הוא הזכיר את החלקים של היורשים הנעדרים, כך שבית הדין המוזכר בספר על הירושה הוא בית הצדק המקומי.
• החוקים האלו חלים רק על היורשים הבהאים, אם יש יורשים שאינם בהאים אז לא מגיע להם כלום.

קישורים חיצוניים

• הדת הבהאאית וכתב הקודש שלה : הספר הקדוש ביותר (אלכתאב אלאקדס), באתר kotar.cet.ac.il
• الكتاب الأقدس، الفقرة ۱۱-٢٠, alaqdas.org (בערבית)
• הוראות ודיני הירושה בדת הבהאית (בערבית)