דיני תעבורה

דיני תעבורה הוא התחום המשפטי אשר עוסק בכללי התחבורה היבשתית.

דיני התעבורה בישראל

פקודת התעבורה משנת 1929 (The Road Transport Ordinance), שהייתה החיקוק העיקרי בתחום דיני התעבורה למן הקמת מדינת ישראל, התקבלה בישראל בירושה מממשלת ארץ ישראל המנדטורית.

הפקודה כללה:

1. הוראות בסיסיות לגבי רישוי כלי רכב ורישוי נהגים.
2. סעיפי עונשין בצדן של עבירות תעבורה והוראות לגבי בתי המשפט המוסמכים.

מאז קבלת הפקודה מממשלת המנדט, היא עברה שינויים רבים במרבית סעיפיה. לצד פקודת התעבורה, קיימות תקנות התעבורה שמקורן אף הוא מנדטורי. המטרה העיקרית של התיקונים בפקודה ובתקנות היא לשקף מדיניות של הסדרת התעבורה בישראל כמו גם הפחתת תאונות הדרכים בכבישי הארץ.

כחלק ממגמת ההחמרה, חלו לאורך השנים שינויים כמו הקלה באופן הבאת הראיות על–ידי התביעה במשפטי תעבורה, בהעברת נטל ההוכחה על הנוהג או בעל הרכב המחזיק בו וגם בענישה. בנוסף, השתנו סדרי הדין, באופן שבבית משפט הדן בעבירת תעבורה, ניתן, בתנאים מסוימים, להביא כראיה הודעה בכתב של שוטר או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, חלף עדות עורכי המסמך בבית המשפט. פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים גם היא קבעה נטלי הוכחה וסדרי ראיות המחמירים עם נאשמים בעבירות תעבורה.

בשנת 1981 חל שינוי משמעותי אחר בדיני התעבורה, כשנוצר הליך ברירת משפט, המאפשר לנהג לבחור בין תשלום הקנס לבין הופעה למשפט. כלומר, נאשם לא יוזמן באופן אוטומטי למשפט אלא אם בחר בכך על פני תשלום הקנס. ביחס לנהיגה בשכרות, למן המאה ה-21 נערכו שינויים מהותיים הנוגעים להגדרתה ולדרכי אכיפתה של העבירה. בשנת 2005 השתנה מהותית הליך בדיקת החשד לשכרות, לאחר שבית המשפט העליון קבע, על בסיס החוק שהיה קיים אותה עת, כי בקשה לבדיקת דם אינה חוקתית ולא ניתן להכריח אדם לעבור בדיקת דם. בעקבות זאת, החוק השתנה, ובמקום בדיקת דם נעשה מעבר לבדיקת נשיפה אשר נעשית באמצעות מכשיר הינשוף.

בנוסף, במהלך שנת 2005 חוקקה הוראה חדשה אשר מוסרת לשוטר סמכות להשבית ולמעשה להחרים לחודש ימים את רכבו של הנוהג בשכרות ואפילו אין הוא הבעלים של הרכב. בשנת 2010 חל שינוי משמעותי בהגדרת "שיכור" באופן שלגבי נהגים חדשים, נהגים צעירים מתחת לגיל 24 ונהגי רכב ציבורי, כמות האלכוהול אשר תכניסם תחת ההגדרה היא כמעט אפסית. כחלק ממגמת ההחמרה, תמורה אחרת בדיני התעבורה שחלה בשנת 2010 היא הגדרת הסמכות שניתנה לרשות הרישוי לפסול, בתנאים מסוימים, רישיון נהיגה של נהג אם בנהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך, או שהוא נהג פרוע או מופרע. שינוי אחר בדיני התעבורה משנת 2011 נוגע לעבירת ההפקרה לאחר פגיעה הידועה כתאונת פגע וברח, לפיו הוחמר העונש שלצד העבירה ל־14 שנות מאסר לגבי מי שגרם חבלה חמורה והפקיר את הנפגע. כמו כן, נקבעה חובה חדשה לנוסע ברכב המעורב בתאונה להתקשר לגופי הצלה. בנוסף, נקבע כי מי שנפגע בתאונת "פגע וברח" ייכלל בחוק זכויות נפגעי עבירה ויהיה זכאי לזכויות שניתנות על פיו.

בית המשפט לתעבורה, שופטיו וסמכויותיו

ערך מורחב – בית משפט לתעבורה

בשל חשיבותם של דיני התעבורה בישראל והשפעתם המרובה על כלל התושבים, בחר המחוקק לייחד להן מערכת משפט נפרדת מבתי המשפט הכלליים, בתי משפט לתעבורה, השוכנים בבית משפט השלום.

תאונות דרכים

קיים קשר הדוק בין הנטייה לבצע עבירת תנועה לבין מעורבות בתאונות דרכים. ריבוי תאונות הדרכים מצביעה על מגמה מדאיגה וקשה למיגור. ככל הנראה, הבנה מוטעית של התופעה היא שגורמת לכך שהפתרונות המוצעים והמיושמים אינם מספקים את התוצאות המצופות מהם. הגורם העיקרי למרביתן הגדול של תאונות הדרכים ובכללן תאונות דרכים קטלניות הם עבירה של הנהג.

העבירות השכיחות שגורמות לתאונת דרכים קטלניות הן:

1. סטייה מנתיב נסיעה.
2. נהיגה שלא במהירות המרבית המותרת או הסבירה.

הכלים המשמעותיים ביותר, אשר יש בהם כדי להשפיע על אופן התנהגות המשתמשים בדרך ועל מעורבותם בתאונות דרכים, הם אכיפת חוקי התעבורה והענישה שבצדם. כדי שהאכיפה תהיה אפקטיבית, עליה להיעשות בהיקף נרחב כך שנהגים יחושו כי סיכויים להיתפס בדבר עבירה הוא ממשי. בישראל, נמצא כי ככלל, רק להיקף האכיפה יש השפעה על תאונות הדרכים ואולם, באשר לתאונות דרכים קטלניות, לאכיפה עצמה אין כל השפעה. כלומר, סיכוי גבוה להיתפס מהווה גורם עיקרי לנהיגה בהתאם לחוק וזאת לעומת העונש שבצד העבירה והחמרה בו.

נהיגה בשכרות

ערך מורחב – נהיגה בשכרות

קיימת מגמה מתמשכת של החמרה בענישה בעבירות שכרות. על פי סעיף 39 (א) לפקודת התעבורה העונש על נהיגה בשכרות הוא פסילת מינימום של שנתיים. בתיקון 72 שבוצע בשנת 2005 ניתנה האפשרות לקצין משטרה להחרים רכב ל־30 יום לנהג אשר נתפס נוהג בשכרות. עד תיקון 72 אופן הטיפול בעבירת הנהיגה בשכרות היה שונה. בדיקת השכרות נעשתה באמצעות בדיקת דם, אולם בית המשפט העליון קבע שהבדיקה אינה חוקית, ויש צורך בחקיקה ראשית כדי לאפשר זאת. בעקבות זאת שונה החוק והליך האכיפה עבר מבדיקת דם לבדיקת נשיפה.

מכשירים אלקטרוניים לאכיפת חוקי התעבורה

משטרת ישראל מסתייעת במכשירי אכיפה אלקטרוניים שונים לאכיפת חוקי התנועה. המשטרה אף שוקדת להמצאת מדריכי הפעלה מתאימים לכל מכשיר אלקטרוני שבשימוש. חשוב לציין שהמגמה היא הגדלת מספר המכשירים האלקטרוניים שישמשו לעזר באכיפת חוקי התנועה שמופרים על ידי הנהגים. לפני שנתאר את אופן הפעלת המכשירים האלקטרוניים. נסקור את התנאים הנדרשים להפעלת מכשיר אכיפה אלקטרונית. בפסק דין בראונשטיין נקבעו תנאים מיוחדים להפעלת מכשירי אכיפה אלקטרונית: המכשיר אמין, השוטר מיומן, המכשיר הופעל בהתאם לכללים.

1. ממא"ל (מד מהירות אלקטרוני) מולטונובה - מצלמה המופעלת מרכב או מעמוד נייח, אשר משמשת כמערכת אכיפת מהירות אוטומטית שמצלמת רכב הנוסע מעל המהירות המותרת. בפסיקה נקבעה אמינותו של המכשיר ונקבע שהמשטרה אינה מחויבת לבצע כיול תקופתי לפי "אימות מידה מטרולוגיות" למכשירים על מנת שניתן יהיה לבסס הרשעות על תוצאותיהם, בנוסף לבדיקות היומיות הנעשות להם.
2. ממל"ז (מד מהירות לייזר) - מד מהירות אשר מבוסס על לייזר מוליך - למחצה משטרתי, ללא מצלמה, אשר מופעל על ידי שוטר. נחשב לאמצעי הפופולרי ביותר בשימוש על ידי משטרת ישראל. הממל"ז אושר לשימוש על ידי בית המשפט רק לאחר שעברו 5 שנים מתחילת הפעלתו. משטרת ישראל מנסה ליצור נוהל הכנסת מכשיר אכיפה בחוק, שיצור חזקה שהמכשיר תקין. כיום נטל ההוכחה הוא על המשטרה להוכיח שהמכשיר תקין אך ברגע שהוכח כי הוא תקין, עובר הנטל על הנאשם. פסק-הדין המנחה, הקובע את חזקת אמינות מכשיר הממל"ז הוא פרשת לוי ועטיה. התנאים שנקבעו בפסיקה להפעלת ממל"ז:
   1. קו ראייה נקי לחלוטין מהפרעות.
   2. "איסור הפעלה מעבר לשמשת רכב".
   3. טווח הפעלה עד 300 מטרים (ללא עזרים).
   4. המפעיל יהיה במצב סטאטי.
   5. תיאסר ההפעלה במזג אוויר גשום ומושלג.
   6. בהפעלה בשעות הלילה, רכב המטרה יהיה מבודד ובקטע מואר.
   7. מן המהירות יופחתו 5 קמ"ש. 
3. Drager (ינשוף) - מכשיר אשר בודק את רמת האלכוהול בנשיפה, ושיכור נחשב מי שהכמות שנמדדה בגופו הייתה מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. מכשיר הנשיפה אושר לשימוש במשטרת ישראל בשנת 2000, אולם נראה כי על אף חלוף הזמן לא ניתן לטעון, כי התגבשה פסיקה ראויה המקימה חזקה לעניין אמינות המכשיר.
4. Bee (דבורה) - מכשיר הדבורה הוא מכשיר למדידת מהירות אשר פועל לפי עקרון דופלר ועל־כן הוא משדר אות בתדר קבוע אשר משודר ממכשיר אלקטרוני ותוך כדי כך הוא פוגע בגוף נע, ואז מוחזר אל המכשיר. תדר האות שונה מהתדר המשודר וההפרש ביניהם יחסי למהירות הרכב. טכוגרף - מכשיר המותקן ברכב אשר מודד מהירויות. אוטובוסים, משאיות וכלי רכב שונים ממשקל מסוים מחויבים בהתקנתו. אופן פעולת המכשיר פשוטה מאוד. המכשיר מורכב מעפרון אשר רושם את מהירות הרכבים על דסקית נייר. משטרת ישראל מרבה לדווח על בעייתיות השימוש במכשיר משום שהוא עובד באופן מכני ועל־כן ישנו רצון לעבור לטכוגרף אלקטרוני בעתיד, כך שיאפשר מדידת מהירות כלי רכב במקרה של תאונה.
5. מצלמות האכיפה א/3 - מצלמות האכיפה א/3 נרכשו על ידי משטרת ישראל מחברת GATSU (הולנד), ע"פ אישור מכון התקנים תקן מס' 5140 למערכות אכיפה מאוישות ובלתי מאוישות. החל משנת 2012 בניהול ופיקוח על ידי יחידה בשם א/3 (אכיפה אלקטרונית אוטומטית) יצוין כי פרויקט המצלמות החל עוד בשנת 1996 מצלמות פריים (תמונה). כך, שבמשך השנים השתכלל לקריאה אלקטרונית. כלומר, המצלמה מבוססת על מספר חיישנים כאשר הללו טמונים בכביש, ורכב העובר במהירות כל שהיא תהא אשר תהא, מפעיל את אותם חיישנים ומעביר אות מדויק לחישוב המהירות וכך מתקבלת התוצאה במצלמה. אם עובר נהג הרכב את המהירות המותרת הרי שנשלחת הודעה לביתו ע"פ כתובתו המעודכנת במשרד הפנים.

ביבליוגרפיה

חקיקה

1. חוק העונשין, תשל"ז-1977
2. פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961
3. תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
4. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971
5. זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001
6. חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005
7. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
8. ע"ר 1568, 29 במרץ 1947, תוס' 1, עמ' 49 (א) לפקודת הביטוח
9. כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז - 2007
10. פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970
11. חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
12. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו–1996
13. תקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974
14. חוק לתיקון פקודת התעבורה, תש"ם-1979
15. חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 101), התשע"ב–2011

פסקי דין

1. ע"פ 04/1641 לוין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (3) 785
2. ת"פ 86/ 84 מדינת ישראל נ' חמדן בן מוסא דורי, תק' - על 86 (1) 504 (1986)
3. ע"פ 90 /5345 אברהם בראונשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (5) 40, 45 (1992)
4. רע"פ 10/ 7093 מדינת ישראל נ' אורנה דריזין, [פורסם בנבו 1.7.12]
5. ת"ת (תעבורה אשדוד) 07 /2949 מדינת ישראל נ' בולטון פליקס, תק־של 2007 (4) 27485, 27486 (2007)
6. ע"פ (י־ם) 1713/93 משה (בן יצחק) בוקובזה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], פסקה 2
7. ע"פ 28/49 חוסין זרקא נ' היועץ המשפטי, ד (1) 504, 523
8. ע"פ 01 4682 גבריאל לוי נ' מדינת ישראל, באתר "נבו", 10 בנובמבר 2003

ספרים בעברית

1. אילון אורון תעבורה עיקרי הלכות האנציקלופדיה לדיני תעבורה, (2006). (הספר בקטלוג ULI)
2. מינץ יצחק יוסף יצחק מינץ מספר על יצירת חוקי התחבורה ביבשה, בים ובאוויר ועל פעילות רבת השנים במערכת המשפטית, (2008). (הספר בקטלוג ULI)
3. רבקה בן יששכר־שורץ, שלומי נרקיס סוגיות בדיני תעבורה - דין וסדרי הדין ,(2009). (הספר בקטלוג ULI)
4. אלי אנושי, גזר הדין: מפתח הענישה בעבירות התעבורה, פתח תקווה: אוצר המשפט, (2016). (הספר בקטלוג ULI)

מאמרים בעברית

• אברהם טננבוים וסיוון רצון, ‏מגמות בדיני תעבורה וביקורת החמרת הענישה, דין ודברים ‏ז' 95–128 (תשע"ג)
• אלכסנדר שפירא " על סמכויות הדיון בעבירות התעבורה" הפרקליט כו 136–142 (תש"ל)
• דן ביין, " בעיות יסוד בעבירות של "פגע וברח", עיוני משפט ד 522–582 (תשל"ו)
• צבי נוסנבלט, "חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 16), התשמ"א-1981" 280 הפרקליט כרך לד (תשמ"ב)
• רחל גולדווג "חוקי התעבורה: חקיקה, אכיפה וענישה" בטיחות בדרכים בקיצור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גיליון מס' 11 (2012)
• תמר תומר פישמן ויורי גובמן, "היסטורית הרשעות בעבירות תנועה ואחריות נהגים לתאונות דרכים", סדרת ניירות עבודה מס' 81 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2013)

ספרים באנגלית

• James L. Nichols, H. Laurence Ross ,The Effectiveness of Legal Sanctions in Dealing with drinking Drivers. 1988

מאמרים באנגלית

• Tomer Einat, "How Effective is Criminal Fine Enforcement in the Israeli Criminal Justice System?" 33 Isr. L. Rev. 338-332
• Robert D. Foss, "Measuring Changes in Teenage Driver Crash Characteristics During the Early Months of Driving". 46-1, 1999
• (Robert Foss, "Addresing Behavioral Elements in Traffic Safety: A Recommended Approach". Serap 15-1 (2007), (2011
• Annette Akgun, Hasan Ertas, Ender Altintoprak, Meral Ozkan, "Prevalance of alcohol in blood samples from people involved in traffic law violations and traffic accident in Turkey". 1-7, 2007

ראו גם

• עבירת תנועה

קישורים חיצוניים

• חוברת נוסחי אישום