דיסגנזיה גונדית (XX GD)
| תחום |
גנטיקה רפואית  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D023961 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
LB45.1 |
  | |
דיסגנזיה גונדית (gonadal dysgenesis) מסוג XX, היא הביטוי הנשי להיפוגונדיזם, תסמונת המתארת ירידה בתפקוד בלוטות המין בשני המינים, ונקראת כך בעקבות ההתבטאות בקרב נשים בעלות מערך כרומוזומלי תקין XX[1] . בדומה למחלות אוטוזומליות שונות, התסמונת תורשתית. הסימנים העיקריים מתבטאים בחוסר התפתחות מינית בקרב מתבגרות בעקבות התפתחות לקויה של השחלות או אי התפתחותן כלל. התסמינים החיצוניים נובעים מרמות נמוכות של ההורמון הנשי,אסטרוגן, רמות גבוהות של FSH[2] (הורמון מגרה זקיק) ורמות גבוהות של ההורמון המחלמן ולכן הטיפול העיקרי הוא הורמונלי ומטרתו לאזן את רמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף.
דיסגנזיה גונדית טהורה (pure gonadal dysgenesis)[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיסגנזיה גונדית טהורה זהו ביטוי שנועד להבדיל בין קבוצות הלוקות בדיסגנזיה גונדית XX לבין קבוצת הלוקות בתסמונת טרנר. הסימנים של שתי התסמונות יכולים להיות מאוד דומים ולכן ההבדלה משמעותית בשלב האבחון. ההבדל העיקרי בין שתי הקבוצות הוא בעצם סיבת ההתבטאות של התסמינים. בעוד שתסמונת טרנר נגרמת בשל מונוזומיה, חוסר מלא או חלקי של אחד מכרומוזומי המין X, מערך הכרומוזומים בדיסגנזיה גונדית תקין.
פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורם לתסמונת עדיין לא ברור. ישנם מקרים להם ייחסו את מקור התסמונת למומים בקולטן של ההורמון הממגרה זקיק (בלעז: FSH), מה שגורם ככל הנראה להיווצרות לא תקינה של תאי הנבט או לאי היווצרות מלאה ולהוביל לאי היווצרות של מעין רכס שממנו, בשלב יותר מאוחר, הוא מתפתח לאיבר המין. אי היווצרות תקינה של איבר המין הנשי פוגעת בתהליך ההתפתחות המינית ומונעת הגעה לבשלות מינית תקינה. במצב תקין, ההתפתחות המינית מתבטאת בעיקר בגיל ההתבגרות, לכן החשד בפגם במערכת הרבייה עולה בשלב זה, בו סימני גיל ההתבגרות מאחרים להגיע. הסימנים הבולטים ביותר הם אי התפתחות השדיים ועצמות האגן, עיכוב בוסת החודשי ועקרות. תיעודים נוספים, אך בודדים, מתארים כי באותה המשפחה, הסיבה להתפתחות התסמונת עלולה להיות מוטציות בסינתזת tRNA מיטוכונדריאלי היסטדילי[3] .
אבחון ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב חוסר היכולת של בלוטות המין לייצר אסטרוגן ישנה פגיעה בהתפתחות השדיים, בהתפתחות של האגן והירכיים, ופגיעה בסדירות מחזור החודשי. לעומת זאת, משום שכמות מסוימת של אנדרוגנים מיוצרת בבלוטות האדרנל, בכל זאת, ניתן לראות צמיחת שיער ערווה אצל רוב המתבגרות הלוקות בתסמונת בכמות דלילה. בעקבות זאת, תהליך האבחון עלול להתעכב. לרוב, התהליך מתחיל בפנייה של מתבגרות החושדות בעיכוב בוסת החודשי. הבדיקות הרפואיות כוללות בדיקת נוכחות ההורמן גונודוטרופין שנוכחותו מעידה על כך שיותרת המוח מספקת שדרים האחראיים על התפתחות מינית. צעירות הלוקות בתסמונת הזו לא יחוו מחסור בהורמון ולמרות זאת בלוטות המין כושלות בתפקודן. בשלב הבא, מבצעים בדיקת קריוטיפ כדי לשלול תסמונות הקשורות בחריגות המערך הכרומוזומלי. לאחר שלילת אי נוכחות ההומון ומערך כרומוזומלי לא תקין, מבצעים הדמיה של האגן שתציג פגיעה בהתפתחות השחלות בקרב הלוקות בתסמונת. בשלב זה, ניתן להגיע לאבחנה.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב הלוקות במחלה יתבטאו סימנים שונים הדורשים טיפול:
- בעקבות אי יצירה של אסטרוגן, החזה לא יתפתח והרחם לא יגדל כל עוד לא תנתן אספקת אסטרוגן. לכן הטיפול הוא הורמונלי הדורש הזרקה מלאכותית של אסטרוגן.
- בעקבות אי יצירה של פרוגסטרון, הווסת החודשי לא יהיה סדיר. לכן גם כאן הטיפול הוא חיצוני בלבד.
- חוסר יכולת לייצר ביציות גורם לאי פוריות. אמנם נשים הלוקות בתסמונת הן עקרות, אבל אלה בעלות הרחם, יכולות להרות בעזרת השתלת ביצית מופרית.
- הלוקות בתסמונת, עלולות להתמודד עם קשיים פסיכולוגיים וחברתיים. הקשיים עשויים לנבוע בעיקר בגלל הפערים החיצוניים אותם חוות המתבגרות בעקבות אי מתן טיפול תרופתי הורמונלי. לכן תמיכה וטיפול פסיכולוגי מומלצים[4].
תסמונת פרולט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב -1951, פרולט דיווח על הקשר בין דיסגנזיה וחירשות גונדאלית, כיום השילוב נקרא תסמונת פרולט.
תסמונת פרולט[5] היא מצב נדיר שגורם לדפוסים שונים של סימנים ותסמינים אצל גברים ונשים הדומים לאלה של דיסגנזיה גונדית. מאפיין עיקרי של התסמונת הוא אובדן שמיעה, המתרחש אצל גברים ונשים כאחד. הבעיות בשמיעה נגרמות על ידי שינויים באוזן הפנימית, הידועה בשם אובדן שמיעה. הליקוי משפיע בדרך כלל על שתי האוזניים ויכול להיות מולד או להתבטא בהדרגה בגיל הרך.[6]
מצבים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מצבים המתבטאים בצורה דומה:
- תסמונת סוויר - לשני המקרים יש פנוטיפ וקליניקה דומה ,למרות שהקרוטיפ של תסמונת סוויר הוא 46XY בעוד שהקרוטיפ של תסמונת GD XX הוא תקין.
- תסמונת טרנר- ישנו ביטוי לסטייה או היעדרות של אחד מכרומוזומי המין וזו הסיבה להתפתחות GD. לעומת זאת ללוקות ב-GD XX יש היערכות כרומוזומלית תקינה.
- תסמונת מאייר-רוקיטנסקי -היא תסמונת המתאפיינת בהתפתחות לא תקינה של איברי הרבייה אצל האישה .הסימנים דומים אך הסיבה להתבטאותם היא העדר רחם (או רחם קטן אטום ולא מתפקד)[7].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Simpson, Joe Leigh`s book : "Disorders of the Gonads ,genital tract,and genitalia"- chapter 8
- Gravholt, Claus`s book - "Sex-Chromosome abnormalities "- chapter 44
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבה בנושא היפוגונדיזם בגברים.
- אתר מכבי שירותי בריאות - מידע בנושא עיכוב בהתפתחות המינית . (אורכב 27.05.2020 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ World Health Organization. Archived from the original on 17 April 2017. Retrieved 7 May 2017.
- ^ Mutation in the Follicle-StimulatingHormone Receptor Gene Causes Hereditary Hypergonadotropic Ovarian Failure, www.cell.com
- ^ מאמר בנושא מחקר שנעשה במשפחה הלוקה בתסמונת., באתר www.ncbi.nlm.nih.gov
- ^ at NIH's Office of Rare Diseases, rarediseases.info.nih.gov
- ^ Perrault, M.; Klotz, B.; Housset, E. :Deux cas de syndrome de Turner avec surdi-mutite dans une meme fratrie. Bull. Mem. Soc. Med. Hop. Paris 16: 79-84, 1951.
- ^ Mutations in mitochondrial histidyl tRNA synthetase HARS2 cause ovarian dysgenesis and sensorineural hearing loss of Perrault syndrome, www.ncbi.nlm.nih.gov
- ^ מאמר בנושא הדמיון בין דיסגנזיה גונדית לבין תסמונת מאייר-רוקיטנסקי., באתר /www.hindawi.com