דיספרופורציונציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיספרופורציונציה (Disproportionation) היא תגובת חמצון-חיזור בה יסוד אחד משמש הן כמחמצן והן כמחזר כך שמתקבלים 2 תוצרים אחד בדרגת חמצון גבוהה יותר (תוצר חמצון) והשני בדרגת חמצון נמוכה יותר (תוצר חיזור).

תגובת הדיספרופורציונציה הראשונה שתוארה במפורט על ידי הכימאי הפיני יוהאן גדולין בשנת 1788 הייתה של מלחי חומצה טרטרית של בדיל:

דוגמה לתגובת דיספרופוציונציה היא פירוק באור של קלומל Hg2Cl2:

דרגת החמצון של הכספית במולקולת הקלומל במגיבים 1+, בתגובה נשבר הקשר כספית-כספית ביון המורכב Hg2+2 ומתקבלת כספית מתכתית (דרגת חמצון 0) שהיא תוצר חיזור והחומר היוני HgCl2 בו דרגת החמצון של הכספית 2+ והוא תוצר החמצון של התגובה.

תגובות דיספרופורציונציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כלור גזי מגיב עם מים בתגובת שיווי משקל מתקבל תוצר בו הכלור בדרגת חמצון 1- ותוצר בו אטום הכלור בדרגת חמצון 1+:

בסביבה בסיסית מתקבל תוצר בו דרגת החמצון של הכלור 5+:

ותגובת יוד פלואורי (IF) לקבלת יוד חמש פלואורי:(IF5)[1]

תגובת קניזרו של בנזאלדהיד

ביוכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שבתהליך הנשימה התאית האירובית אלקטרונים מועברים מהסובסטרט (למשל גלוקוז) למקבל אלקטרונים (חמצן) הרי שבתהליכי תסיסה אנאירובים חלק מהסובסטרט עצמו צריך לשמש כמחמצן וחלק כמחזר כך שחלק מהאטומים יחוזרו וחלק יחומצנו ותישמר דרגת החמצון הממוצעת של האטומים. תסיסה היא לכן מקרה פרטי של דיספרופורציונציה.

התגובה ההפוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגובה ההפוכה לדיספרופורציונציה נקראת קומפרופורציונציה (comproportionation) היא מתרחשת כאשר אטום מפיע בשני מצבי חמצון שונים במגיבים ובמצב חמצון אחד (בין שניהם) בתוצרים. כך למשל בתגובה זו:

או בתגובת החמצון-חיזור של גפרית המתרחשת בהתפרצות געשית:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיספרופורציונציה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James E Huheey, Inorganic Chemistry, Harper & Row Publishers INC, פרק 15, The Chemistry ofthe Halogens and the noble gases, עמ' 775
  2. ^ Thamdrup, Bo, et al. "Bacterial disproportionation of elemental sulfur coupled to chemical reduction of iron or manganese." Applied and environmental microbiology 59.1 (1993): 101-108.