דיפלומטיה ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך הסברה, הסיבה לכך היא: אותו נושא. הערך "הסברה" גם מקושר לערך "Public Diplomecy" באנגלית.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

המונח דיפלומטיה ציבורית מתייחס למאמצים שעושות מדינות ושחקנים בינלאומיים אחרים כדי לקדם את האינטרסים שלהם במדינות זרות באמצעות השפעה על הציבור במדינות אלה. בישראל נעשה לעתים שימוש במושג "הסברה" כדי לתאר תהליך זה. דיפלומטיה ציבורית פונה ישירות אל תושבי מדינות היעד, שלא באמצעות תיווכו של הממשל, עוסקת בגיבוש המסר ובבחירת ערוצי מדיה מתאימים להעברתו. הדיפלומטיה הציבורית נתפסת לרוב כחלק מ"ארגז הכלים" הלגיטימי ביחסים בין מדינות, בהיותה מכשיר של עוצמה רכה (בניגוד לכוח צבאי או כלכלי). עם זאת, מדינות רבות מגבילות את פעילות הדיפלומטיה הציבורית של מדינות וארגונים זרים בשטחן, כולל באמצעות חקיקה, כדי למנוע פגיעה בריבונותן.

מרכיב מרכזי בדיפלומטיה ציבורית הוא המאמץ של המדינה להציג עצמה בציבור הרחב באופן שיעורר אהדה והזדהות עמה. זאת, בין היתר, על ידי הרחבת הדיאלוג והקשרים הבלתי אמצעיים בין אזרחיהן לבין עמיתיהם בארצות חוץ, חשיפה תקשורתית של צדדיה היפים של המדינה, קידום חילופי תרבות, חינוך ומדע, תרגום והפצת ספרים, ארגון תערוכות, מתן מלגות, איתור מנהיגים פוטנציאלים בקרב צעירי המקום והזמנתם להשתלמויות במדינת האם ועוד.

כדי להצליח על דיפלומטיה ציבורית להיות מונחית על בסיס דוקטרינה ואסטרטגיות ארוכות טווח. בעייתה המרכזית - נטייה להתנגש עם תרבויות ארגוניות מקובלות במשרדי חוץ, הגנה וסוכנויות ממשל. חשיבותה לביטחון הלאומי זהה לפעילות צבאית. היא פועלת לרוב כגורם שקוף. כשהיא מצליחה, לא שמים לב לקיומה. כשהיא נכשלת, שמים לב לחסרונה.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמי הסמן "נייר עמדה בנושא מיתוג ישראל - שיווק מדיני במצב קונפליקט מתמשך" (אוניברסיטת תל אביב, 2008).