דיק מוריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיק מוריס
לידה 28 בנובמבר 1947 (בן 76)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
קישורים חיצוניים
פייסבוק Deep6TheDeepState
טוויטר DickMorrisTweet
www.dickmorris.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיק מוריסאנגלית: Dick Morris; נולד ב-28 בנובמבר 1947) הוא פרשן פוליטי יהודי אמריקאי המופיע בעיקר ברשת פוקס ניוז, ומחבר ספרים בנושא פוליטיקה וממשל. שימש בעבר כיועץ אסטרטגי-פוליטי וסוקר בממשלו של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, עד אשר נחשף בתקשורת אירוע בו נתפס עם נערת ליווי כשהוא מאפשר לה להאזין לשיחות עם הנשיא קלינטון; לאחר חשיפת הפרשה פנה להתמקד בפרשנות פוליטית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריס סייע לקלינטון החל מ-1978 בבחירות ואירועים שונים כאשר היה קלינטון מושל מדינת ארקנסו. בתחילת שנות ה-90 עבד מוריס כיועץ אסטרטגי למפלגה הרפובליקנית, ולא היה לו תפקיד בבחירתו של קלינטון לנשיאות ב-1992. לאחר שהדמוקרטים איבדו את הרוב בקונגרס בבחירות אמצע הקדנציה של 1994, נקרא מוריס לסייע לנשיא קלינטון להשתקם פוליטית, והוא היה אחראי על האסטרטגיה לקראת המירוץ לבחירה מחדש של קלינטון לנשיאות. מוריס שכנע את קלינטון לפנות למדיניות יותר רפובליקנית, ועודד אותו לאמץ את גישת "מדיניות הדרך השלישית" - "טריאנגולציה" (רעיון שנקרא כיום על שם מהלכיו של מוריס בזמנו), אשר שילבה בין רעיונות ורטוריקה רפובליקנים ודמוקרטים, על מנת למקסם את הרווחים הפוליטיים והפופולריות.

הנשיא קלינטון התייעץ עם מוריס, באופן דיסקרטי, החל משנת 1994, כפי שתיאר זאת ראש סגל הבית הלבן של קלינטון, ליאון פנטה:

”תמיד הייתה לי תחושה כי הנשיא מעוניין להאזין לצד האפל, על אף שידע בבירור, בתחושת הבטן שלו, היכן הנושאים עומדים ומה ברצונו לעשות. הוא תמיד רצה להאזין לקולו של מוריס, כאילו להבין מהן המחשבות מהסוג הקיצוני ביותר של האופרציה המניפולטיבית אשר יכולה להצליח בפוליטיקה? אני רוצה לשמוע את הקול הזה. אני רוצה לשמוע מה הוא חושב.”

מוריס הפך למנהל הקמפיין של קלינטון לבחירות לנשיאות של 1996. כהונתו בתפקיד זה נקטעה חודשיים לפני הבחירות עצמן, כאשר נחשפה בעיתונות פרשה בה היה מעורב, ובה איפשר לנערת ליווי, אשר השתמש בשירותיה, להאזין לשיחות עם הנשיא.[1]

לאחר שערורייה זו עבר מוריס לעסוק בעיקר בפרשנות פוליטית לתקשורת. במקביל המשיך לייעץ למועמדים בבחירות מקומיות במדינות ארצות הברית וכן למפלגות ופוליטיקאים מחוץ למדינה, כגון מפלגת העצמאות הבריטית בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2004, וויקטור יושצ'נקו בבחירות לנשיאות אוקראינה ב-2005.

כיום הוא כותב טור שבועי לניו יורק פוסט, אשר מתפרסם בכל רחבי המדינה, כמו גם טורים ובלוגים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית, ומופיע כפרשן פוליטי של רשת פוקס ניוז. הוא מכהן גם כן כנשיא vote.com, אתר אינטרנט אשר מצהיר כי הוא מבצע סקרים אובייקטיביים, אם כי סופג ביקורות על כך שהוא נוטה לייצג את נקודת המבט הרפובליקנית.

בעשור הראשון והשני של המאה ה-21 הביע מוריס ביקורת כלפי ביל והילרי קלינטון. הוא כתב כמה ספרים שמבקרים את בני הזוג, ביניהם הספר "לשכתב את ההיסטוריה", שהוא פרפרזה לספרה של קלינטון "לחיות את ההיסטוריה". מוריס אף התבדח פעם כי הוא יעזוב את ארצות הברית אם קלינטון תיבחר לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיק מוריס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.