דירוג מוסדות להשכלה גבוהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

דירוג מוסדות להשכלה גבוהה הוא רשימה של מוסדות להשכלה גבוהה, במדינה מסוימת או בעולם כולו, מסודרת לפי קריטריון איכות כלשהו, מהמוסד בעל הציון הגבוה ביותר ומטה. קריטריון האיכות נקבע לפי מאפיינים מדידים, כגון מספר זוכי פרס נובל בקרב סגל המוסד ובוגריו.

שלושת הדירוגים הגלובליים הבולטים הם:

המיקום בדירוגים הבולטים הוא חלק מהמוניטין של המוסד האקדמי.

בנוסף לדירוגים אלה מיוצרים דירוגים גלובליים אחרים, כל אחד ואוסף הקריטריונים שלו, וכן מיוצרים דירוגים אזוריים, כגון דירוג אוניברסיטאות בארצות הברית או דירוג אוניברסיטאות באיחוד האירופי.

דירוגים גלובליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם

דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולםאנגלית: Academic Ranking of World Universities‏; בראשי תיבות ARWU), ידוע אף בכינוי "דירוג שאנגחאי" (Shanghai ranking), מתפרסם אחת לשנה מאז שנת 2003. בשנותיו הראשונות ערכה את הדירוג אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, ומאז 2009 נערך הדירוג בידי ארגון עצמאי, Shanghai Ranking Consultancy. הדירוג משווה בין 1,800 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי תבל ומדרג את 1,000 המובילים שבהם בהתאם לנוסחה המשקללת את מספר הבוגרים שזכו בפרס נובל ובמדליית פילדס (10 אחוז), אנשי סגל שזכו בפרס נובל ובמדליית פילדס (20 אחוז), חוקרים שפרסמו מאמרים המצוטטים בהרחבה ב-21 קטגוריות שונות (20 אחוז), מאמרים של אנשי סגל שפורסמו בירחונים Nature ו-Science‏ (20 אחוז), דרוג מאמרים במאגרי המידע Science Citation Index ו-Social Sciences Citation Index‏ (20 אחוז) וכן ביצועים אקדמיים של המוסד בממוצע לנפש (על פי המדדים מעלה) (10 אחוז). שיטת דירוג זו פורסמה לראשונה על ידי החוקרים ליו וצ'נג בשנת 2004‏[1].

דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education

דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education מתפרסם על ידי Times Higher Education, שבועון בריטי העוסק בהשכלה גבוהה. זהו פרסום החדשות הבריטי המוביל בתחום ההשכלה הגבוהה. השבועון פרסם את דירוג האוניברסיטאות הטובות בעולם מאז שנת 2004 ועד לשנת 2009 בשיתוף עם חברת QS. החל משנת 2010 מפרסם השבועון דירוג נפרד, בשיטה שונה, שמאגר המידע באשר לציטוטי מאמרים ששימש עבורה הופק בשיתוף פעולה עם חברת המידע תומסון רויטרס. משנת 2014 מתבסס הדירוג על מאגר המידע של חברת אלסוויר.

דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם

דירוג QS של אוניברסיטאות בעולםאנגלית: QS World University Rankings) הוא דירוג של 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם הנעשה על ידי החברה הבינלאומית Quacquarelli Symonds‏ (QS) המתמחה בחינוך. משנת 2004 ועד 2009 פרסמה החברה את הדירוג בשיתוף עם השבועון הבריטי Times Higher Education, ומאז 2010 מתפרסמים שני דירוגים נפרדים, האחד של QS והאחר של Times Higher Education.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על דירוגים שונים נמתחה ביקורת באשר לקריטריונים המרכיבים אותם. על דירוג שאנגחאי, למשל, נאמר שהוא מייחס משקל רב מדי לפרס נובל ולמדליית פילדס (30% מהדירוג) אף שהזוכים בפרסים אלה משקפים רק חלק קטן מאוד מתוך כלל פעילות האוניברסיטה, ושקריטריונים אלה מתעלמים מהפקולטות למדעי הרוח ואת מרבית המחלקות במדעי החברה שאינן שותפות לפרסים אלה. להמחשת העיוות מביא בריאן לייטר כדוגמה את אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, העוסקת רק במדעי הבריאות, ונמצאת במקום גבוה בדירוג, לפני אוניברסיטאות המקיימות מחקר והוראה בכל תחומי הדעת. [2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תמר אלמוג ועוז אלמוג, כל שקרי האקדמיה: מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו, ידיעות ספרים, 2020, הפרק "איזו אוניברסיטה הכי טובה?", עמ' 270–287.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ N.C. Liu and Y Cheng 2005 “Academic ranking of world universities - methodologies and problems”, Higher Education in Europe, Vol. 30, No 2., and earlier in the proceedings of Meeting of the International Rankings Expert Group 2004
  2. ^ Brian Leiter, Academic Ethics: To Rank or Not to Rank?, The Chronicle of Higher Education, July 12, 2017